הלכה ליום חמישי י"ב תמוז תשע"ד 10 ביולי 2014

פתיחת דלת שיש עליה נורת חשמל – האכלת דגים

שאלה: האם מותר בשבת, לפתוח את דלת האקוריום, שמותקנות בתוכה נורות, כדי להאכיל את הדגים?
 
תשובה:בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לטלטל בשבת מנורה של אש, ואסור לטלטל גם את הבסיס של המנורה. ואפילו בשעה שהמנורה כבויה, אין להקל בזה אלא על ידי "תנאי", וכפי שביארנו.
 
והנה לגבי דלת האקוריום שיש בתוכה נורות, נראה שבשעה שהנורות דולקות, בודאי שאסור לפתוח את הדלת, שהרי על ידי כן הוא מטלטל את הנורות האסורות בהחלט בטלטול. וכן כל דלת שמותקנות עליה נורות, אסור לטלטלה בשבת, לפותחה ולסוגרה.
 
ולכן נראה, שאין להקל בדבר, אלא בשעה שהנורות כבויות. ואם הנורות דולקות בשעת כניסת השבת (בבין השמשות), אז יש להתנות בפירוש (פעם אחת בשנה) לפני שבת, שמכסה האקוריום כולו, לא יהיה מוקצה בשעה שהנורות שבתוכו כבויות. ואז מותר לפתוח את האקוריום ולהאכיל את הדגים. כפי שביארנו בהלכה הקודמת. (וגם למנהג האשכנזים יש להקל בזה, שהרי פתיחת דלת האקוריום, היא טלטול לצורך גופו ומקומו).
 
אולם לגבי הנורות המצויות בזמנינו, שהן נורות "led" "לד", מאחר ואין בתוכם חוט שמתלהט על ידי אש, יש מקום להקל בטלטולן בשבת לצורך כזה, כגון להאכיל את הדגים, שיש במניעת האכלתם משום "צער בעלי חיים". (ולגבי נורות פלורוסנט, לא הוברר לנו צורת פעולתם, ולכן אין אנו יודעים להכריע בזה בהחלט להיתר).
 
ולסיכום: אסור להזיז בשבת דלת שיש עליה נורות. ולכן אסור לפתוח דלת אקוריום כדי להאכיל את הדגים בשבת. ויש לעשות תנאי מערב שבת, שיהיה מותר לפתוח את הדלת בשעה שהנורות כבויות, ואז להאכילם. (ולגבי נורות פלורוסנט ונורות "לד", ראה למעלה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הנורות האלה שנמצאים באקווריום אין דינם כלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לטלטל לצורך גופו או מקומו, אם ככה אין שום בעייה לטלטל. י"ב תמוז תשע"ד / 10 ביולי 2014

אם יש שם שלהבת, היא מוקצית מחמת גופה, ולא מחמת כלי וכו'.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה