הלכה ליום חמישי י"ב תמוז תשע"ד 10 ביולי 2014

פתיחת דלת שיש עליה נורת חשמל – האכלת דגים

שאלה: האם מותר בשבת, לפתוח את דלת האקוריום, שמותקנות בתוכה נורות, כדי להאכיל את הדגים?
 
תשובה:בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לטלטל בשבת מנורה של אש, ואסור לטלטל גם את הבסיס של המנורה. ואפילו בשעה שהמנורה כבויה, אין להקל בזה אלא על ידי "תנאי", וכפי שביארנו.
 
והנה לגבי דלת האקוריום שיש בתוכה נורות, נראה שבשעה שהנורות דולקות, בודאי שאסור לפתוח את הדלת, שהרי על ידי כן הוא מטלטל את הנורות האסורות בהחלט בטלטול. וכן כל דלת שמותקנות עליה נורות, אסור לטלטלה בשבת, לפותחה ולסוגרה.
 
ולכן נראה, שאין להקל בדבר, אלא בשעה שהנורות כבויות. ואם הנורות דולקות בשעת כניסת השבת (בבין השמשות), אז יש להתנות בפירוש (פעם אחת בשנה) לפני שבת, שמכסה האקוריום כולו, לא יהיה מוקצה בשעה שהנורות שבתוכו כבויות. ואז מותר לפתוח את האקוריום ולהאכיל את הדגים. כפי שביארנו בהלכה הקודמת. (וגם למנהג האשכנזים יש להקל בזה, שהרי פתיחת דלת האקוריום, היא טלטול לצורך גופו ומקומו).
 
אולם לגבי הנורות המצויות בזמנינו, שהן נורות "led" "לד", מאחר ואין בתוכם חוט שמתלהט על ידי אש, יש מקום להקל בטלטולן בשבת לצורך כזה, כגון להאכיל את הדגים, שיש במניעת האכלתם משום "צער בעלי חיים". (ולגבי נורות פלורוסנט, לא הוברר לנו צורת פעולתם, ולכן אין אנו יודעים להכריע בזה בהחלט להיתר).
 
ולסיכום: אסור להזיז בשבת דלת שיש עליה נורות. ולכן אסור לפתוח דלת אקוריום כדי להאכיל את הדגים בשבת. ויש לעשות תנאי מערב שבת, שיהיה מותר לפתוח את הדלת בשעה שהנורות כבויות, ואז להאכילם. (ולגבי נורות פלורוסנט ונורות "לד", ראה למעלה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הנורות האלה שנמצאים באקווריום אין דינם כלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לטלטל לצורך גופו או מקומו, אם ככה אין שום בעייה לטלטל. י"ב תמוז תשע"ד / 10 ביולי 2014

אם יש שם שלהבת, היא מוקצית מחמת גופה, ולא מחמת כלי וכו'.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה