הלכה ליום ראשון ה' אדר תשפ"ב 6 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הדר חנה בת אושרת

בריאות שלמה וזווג עם חתן צדיק

הוקדש על ידי

אבא

ריצה בשבת, ודין אופניים לילדים קטנים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש איסור לרוץ בשבת, ואין חילוק בזה בין ריצה איטית או מהירה. ולמדו כן רבותינו מן הפסוק שנאמר בו לגבי יום השבת, "וכבדתו מעשות דרכיך", כלומר, שלא יהיה הילוכך של חול כהילוכך של שבת. ומכאן למדו הפוסקים לאסור נסיעה באופניים בשבת.

טעם האיסור לרוץ בשבת 
ובטעם האיסור לרוץ בשבת, יש שכתבו שהוא אסור מפני שנראה כאילו רץ לעסקיו בשבת כדרכו ביום חול, ויש שכתבו ששורש האיסור הוא מפני שאין זה עונג שבת לטרוח ולרוץ ביום השבת.

ריצה לשם הנאה 
ולפיכך כתב הסמ"ג, שנראה לו כי בחורים המתענגים בריצתם ובקפיצתם מותר להם לרוץ בשבת, שאינם רצים לעסקיהם, ועוד שהם מתענגים בריצתם. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך.

וכן אדם ההולך בדרך ויורדים עליו גשמים, או שחושש שמא ירדו גשמים, רשאי לרוץ, שהרי ניכר שאינו רץ לצורך עסקיו, וגם זהו עונג שלו לרוץ, מפני שאדרבא אם ימנע מלרוץ הרי יבא לידי צער שיבואו עליו גשמים. וכן מותר לרוץ מפני כלב הרץ אחריו וכיוצא בזה.

אם היה מהלך בדרך והגיע לשלולית מים, יכול לדלגה ולקפוץ מעליה, ואפילו אם היא רחבה שאינו יכול להניח רגלו הראשונה קודם שיעקור את השניה (כלומר, אף על פי שבא למצב ששני רגליו באוויר, והרי זה אסור שהוא כמו ריצה בשבת) מוטב שידלג מעליה ממה שיקיף אותה בהליכה, מפני שאדרבא, אם יקיפנה יבא לידי טורח גדול יותר.

נסיעה באופניים לילדים קטנים 
ביארנו אם כן, שטעם האיסור לרוץ בשבת, הוא משום שנראה כאילו ממהר לעסקים של חול, ומשום שאין זה עונג לרוץ בשבת. וכמו כן אסור ליסוע בשבת באופניים, מטעמים אלה, שנראה הדבר כ"עובדין דחול", כלומר, מעשים ששייכים ליום של חול, ולא לשבת קודש.

ומעתה עלינו לדון לגבי ילדים קטנים, האם יש לאפשר להם ליסוע בשבת באופניים, או לא?

והנה אם מדובר בילדים גדולים, שכבר הגיעו ל"גיל חינוך", כלומר, בני שש או שבע שנים, בלאו הכי יש לאסור עליהם ליסוע בשבת באופניים, שהרי יש לחנכם למצוות כמו הגדולים. אבל ילדים קטנים יותר, שעדיין לא הגיעו לגיל חינוך, וברצונם ליסוע על אופנים עם שלשה גלגלים (תלת אופן), כתבו כמה מגדולי האחרונים שיש להקל בזה בשבת, מכמה טעמים. (חזו"ע שבת ח"ד עמוד מג).

ולסיכום: אסור לרוץ בשבת. אבל כאשר הריצה גורמת עונג לאדם, ואין חשש שיראה כאילו יוצא לעסקיו, וכגון ילדים ובחורים הנהנים בריצתם, וכן אדם הבורח מן הגשמים וכדומה, מותר לכל אלה לרוץ בשבת. ויש לאסור אפילו על ילדים קטנים ליסוע בשבת, מלבד ילדים קטנים מאד, המבקשים ליסוע על "תלת אופן", שמותר לתת בידם את האופניים שיסעו בהם. (ולא שייך איסור מוקצה על אופניים אלה).

שאלות ותשובות על ההלכה

מצוי ושכיח כשמתארחים אצל משפחה והילדים נפגשים עם הדודים הילדים מבקשים לשחק איתם תופסת/כל משחק המצריך ריצה. מה הדין במקרה כזה לאבא/לדוד/דודה? י"א אדר תשפ"ב / 12 בפברואר 2022

אם הוא נהנה לשחק עם הקטנים, מותר. אם אינו נהנה, אסור.

האם מותר לנסוע באופניים בשבת, כאשר ילד מעל גיל חינוך? ד' חשון תשע"ז / 5 בנובמבר 2016

אין ליסוע באופניים בשבת מעל גיל חינוך

מה מוקצה בזה, שהרי חשש קלקול ותיקון לא קיים באופניים יותר מאשר בעגלת ילדים. כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

כל דבר שאסור להשתמש בו בשבת, הרי הוא כלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלו אלא בתנאים מסויימים כמו שכבר ביארנו בהלכה יומית. ולכן, מאחר ואין ליסוע באופניים בשבת, אסור גם לטלטלם.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה