הלכה ליום חמישי ד' שבט תשפ"ו 22 בינואר 2026

דין הליכה על דשא ושימוש באילן בשבת - והבהרה במריחת משחה בשבת

הבהרה - ביום שלישי למדנו, שלדעת מרן זצ"ל יש להקל במריחת משחה שצריכה להבלע בעור כמו משחה נגד כאבי גב, שאין בה איסור ממרח. אולם יש להבהיר, שמרן זצ"ל לא היקל, אלא לאדם שמצטער הרבה, וכן, אם יש רצון שישאר משהו מהמשחה על גבי העור, כמו משחות ידים, שרוצים שתשאר לחות על פני העור, משחות כאלה אין להשתמש בהן בשבת

- - - - - - - -

בהלכה הקודמת, ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשותן ביום השבת היא מלאכת "קוצר", ובכלל איסור זה, תלישת כל דבר המחובר לקרקע, בין אם מדובר בתבואה כגון חיטים ושעורים, ובין אם מדובר בכל דבר אחר.

איסור טיפוס על אילן בשבת
גזרו חכמים (במסכת עירובין דף ק.), שאין לעלות על אילן בשבת, שמא יטעה אדם, ויעלה על אילן ויתלוש ממנו בשבת, ונמצא עובר על מלאכת קוצר. ואין בזה חילוק אם האילן יבש או לח, שבכל מקרה אסרו חכמים לעלות עליו בשבת. וכן אסרו חכמים שימוש באילן בשבת, וכגון אם רוצה לתלות את מעילו על גבי ענף האילן, אסור לעשות כן בשבת, ולפיכך מי שטיפס על גבי אילן בשבת, אסור לו לרדת מאותו אילן עד שתצא השבת, אלא אם כן טיפס עליו בשוגג ולא בכוונה, שאז רשאי לרדת מהאילן אף בשבת.

הליכה על גבי עשבים בשבת
ולאור האמור, שאסור לטפס על אילן בשבת, לכאורה היה מקום לאסור גם כן ללכת על גבי דשא ביום השבת, שהרי זה דומה לאיסור לעלות על גבי אילן בשבת. אלא שבאמת אין הדבר דומה לטיפוס על גבי אילן, כי הדשא אינו נחשב אילן, אלא ירק בלבד, שאין כל איסור לגעת בו בשבת, לשבת עליו או ליהנות ממנו בכל דרך. כי רק על האילנות גזרו רבותינו, ולא על מיני ירק כגון דשא.

אולם עדיין עלינו לדון מצד אחר, שהיה נראה לאסור הליכה על גבי דשא בשבת, לפי מה שידוע, שכל ההולך על גבי דשא, גורם לתלישת העשבים מן הקרקע, ועובר על מלאכת קוצר.

אלא שבגמרא במסכת עירובין (שם), נפסק להלכה, ש"מותר ללכת על גבי עשבים בשבת",  וטעם ההיתר בזה, משום שהאדם ההולך על גבי העשבים או הדשא, אינו מתכוון לתלוש ממנו כלום, (ואינו רוצה בקצירת הדשא), ואף על פי שגם כשאינו מתכוון ואינו חפץ במלאכה, אסור לעשותה בשבת, כל זה דווקא כאשר ידוע לנו בבירור שהמלאכה תעשה, אבל בהליכה על הדשא, אין כל הכרח שבכל צעד שהאדם הולך הוא תולש מן הקרקע, ולכן מותר ללכת או לשבת על גבי דשא בשבת, מפני שאינו מתכוון לתלוש. ואפילו אם ברור שבהליכה מרובה יתלשו עשבים, מכל מקום מאחר ובכל צעד וצעד אין וודאות בדבר, הדבר מותר כשאינו מתכוין אליו.

כתב בספר משנה ברורה, שאם הדשא או העשבים גבוהים מאד, יש להזהר שלא לרוץ עליהם בשבת מפני שבוודאי יגרום לתלישתם מהקרקע, וכתב שאולי אפילו צריך להיזהר שלא ללכת עליהם במהירות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה