הבהרה - ביום שלישי למדנו, שלדעת מרן זצ"ל יש להקל במריחת משחה שצריכה להבלע בעור כמו משחה נגד כאבי גב, שאין בה איסור ממרח. אולם יש להבהיר, שמרן זצ"ל לא היקל, אלא לאדם שמצטער הרבה, וכן, אם יש רצון שישאר משהו מהמשחה על גבי העור, כמו משחות ידים, שרוצים שתשאר לחות על פני העור, משחות כאלה אין להשתמש בהן בשבת
- - - - - - - -
בהלכה הקודמת, ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשותן ביום השבת היא מלאכת "קוצר", ובכלל איסור זה, תלישת כל דבר המחובר לקרקע, בין אם מדובר בתבואה כגון חיטים ושעורים, ובין אם מדובר בכל דבר אחר.
איסור טיפוס על אילן בשבת
גזרו חכמים (במסכת עירובין דף ק.), שאין לעלות על אילן בשבת, שמא יטעה אדם, ויעלה על אילן ויתלוש ממנו בשבת, ונמצא עובר על מלאכת קוצר. ואין בזה חילוק אם האילן יבש או לח, שבכל מקרה אסרו חכמים לעלות עליו בשבת. וכן אסרו חכמים שימוש באילן בשבת, וכגון אם רוצה לתלות את מעילו על גבי ענף האילן, אסור לעשות כן בשבת, ולפיכך מי שטיפס על גבי אילן בשבת, אסור לו לרדת מאותו אילן עד שתצא השבת, אלא אם כן טיפס עליו בשוגג ולא בכוונה, שאז רשאי לרדת מהאילן אף בשבת.
הליכה על גבי עשבים בשבת
ולאור האמור, שאסור לטפס על אילן בשבת, לכאורה היה מקום לאסור גם כן ללכת על גבי דשא ביום השבת, שהרי זה דומה לאיסור לעלות על גבי אילן בשבת. אלא שבאמת אין הדבר דומה לטיפוס על גבי אילן, כי הדשא אינו נחשב אילן, אלא ירק בלבד, שאין כל איסור לגעת בו בשבת, לשבת עליו או ליהנות ממנו בכל דרך. כי רק על האילנות גזרו רבותינו, ולא על מיני ירק כגון דשא.
אולם עדיין עלינו לדון מצד אחר, שהיה נראה לאסור הליכה על גבי דשא בשבת, לפי מה שידוע, שכל ההולך על גבי דשא, גורם לתלישת העשבים מן הקרקע, ועובר על מלאכת קוצר.
אלא שבגמרא במסכת עירובין (שם), נפסק להלכה, ש"מותר ללכת על גבי עשבים בשבת", וטעם ההיתר בזה, משום שהאדם ההולך על גבי העשבים או הדשא, אינו מתכוון לתלוש ממנו כלום, (ואינו רוצה בקצירת הדשא), ואף על פי שגם כשאינו מתכוון ואינו חפץ במלאכה, אסור לעשותה בשבת, כל זה דווקא כאשר ידוע לנו בבירור שהמלאכה תעשה, אבל בהליכה על הדשא, אין כל הכרח שבכל צעד שהאדם הולך הוא תולש מן הקרקע, ולכן מותר ללכת או לשבת על גבי דשא בשבת, מפני שאינו מתכוון לתלוש. ואפילו אם ברור שבהליכה מרובה יתלשו עשבים, מכל מקום מאחר ובכל צעד וצעד אין וודאות בדבר, הדבר מותר כשאינו מתכוין אליו.
כתב בספר משנה ברורה, שאם הדשא או העשבים גבוהים מאד, יש להזהר שלא לרוץ עליהם בשבת מפני שבוודאי יגרום לתלישתם מהקרקע, וכתב שאולי אפילו צריך להיזהר שלא ללכת עליהם במהירות.
