הלכה ליום חמישי כ"ו סיון תש"פ 18 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יהושע בן ירושה ז"ל

רוח ה׳ תניחנו בגן עדן.
הוא ושאר בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יהודי

דין הליכה על דשא ושימוש באילן בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשותן ביום השבת היא מלאכת "קוצר", ובכלל איסור זה, תלישת כל דבר המחובר לקרקע, בין אם מדובר בתבואה כגון חיטים ושעורים, ובין אם מדובר בכל דבר אחר.

איסור טיפוס על אילן בשבת
גזרו חכמים (במסכת עירובין דף ק.), שאין לעלות על אילן בשבת, שמא יטעה אדם, ויעלה על אילן ויתלוש ממנו בשבת, ונמצא עובר על מלאכת קוצר. ואין בזה חילוק אם האילן יבש או לח, שבכל מקרה אסרו חכמים לעלות עליו בשבת. וכן אסרו חכמים שימוש באילן בשבת, וכגון אם רוצה לתלות את מעילו על גבי ענף האילן, אסור לעשות כן בשבת, ולפיכך מי שטיפס על גבי אילן בשבת, אסור לו לרדת מאותו אילן עד שתצא השבת, אלא אם כן טיפס עליו בשוגג ולא בכוונה, שאז רשאי לרדת מהאילן אף בשבת.

הליכה על גבי עשבים בשבת
ולאור האמור, שאסור לטפס על אילן בשבת, לכאורה היה מקום לאסור גם כן ללכת על גבי דשא ביום השבת, שהרי זה דומה לאיסור לעלות על גבי אילן בשבת. אלא שבאמת אין הדבר דומה לטיפוס על גבי אילן, כי הדשא אינו נחשב אילן, אלא ירק בלבד, שאין כל איסור לגעת בו בשבת, לשבת עליו או ליהנות ממנו בכל דרך. כי רק על האילנות גזרו רבותינו, ולא על מיני ירק כגון דשא.

אולם עדיין עלינו לדון מצד אחר, שהיה נראה לאסור הליכה על גבי דשא בשבת, לפי מה שידוע, שכל ההולך על גבי דשא, גורם לתלישת העשבים מן הקרקע, ועובר על מלאכת קוצר.

אלא שבגמרא במסכת עירובין (שם), נפסק להלכה, ש"מותר ללכת על גבי עשבים בשבת",  וטעם ההיתר בזה, משום שהאדם ההולך על גבי העשבים או הדשא, אינו מתכוון לתלוש ממנו כלום, (ואינו רוצה בקצירת הדשא), ואף על פי שגם כשאינו מתכוון ואינו חפץ במלאכה, אסור לעשותה בשבת, כל זה דווקא כאשר ידוע לנו בבירור שהמלאכה תעשה, אבל בהליכה על הדשא, אין כל הכרח שבכל צעד שהאדם הולך הוא תולש מן הקרקע, ולכן מותר ללכת או לשבת על גבי דשא בשבת, מפני שאינו מתכוון לתלוש. ואפילו אם ברור שבהליכה מרובה יתלשו עשבים, מכל מקום מאחר ובכל צעד וצעד אין וודאות בדבר, הדבר מותר כשאינו מתכוין אליו.

כתב בספר משנה ברורה, שאם הדשא או העשבים גבוהים מאד, יש להזהר שלא לרוץ עליהם בשבת מפני שבוודאי יגרום לתלישתם מהקרקע, וכתב שאולי אפילו צריך להיזהר שלא ללכת עליהם במהירות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה