הלכה ליום חמישי ה' טבת תשפ"ב 9 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

רבי אברהם בן סמדר

שה' יתברך יחזקהו ויאמצהו ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה

הוקדש על ידי

תלמידיו וחבריו

נטילת ידיים לאחר תספורת

שאלה: האם יש חיוב ליטול ידיים במים לאחר תספורת או לאחר גילוח הזקן?

תשובה: בדברי רבותינו מפורש מי הם הצריכים ליטול ידיהם במים. ומרן השלחן ערוך (סימן ד) כתב בתוך דבריו בזו הלשון: "אלו דברים הצריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו (כלומר, מגרד ומחטט בין שערות ראשו), ויש אומרים אף ההולך בין המתים". ובסעיף שלאחר מכן (סעיף יט), הוסיף מרן, שגם המגלח שיערותיו צריך ליטול ידיו. (ומקור הדברים בפסחים קיב.)

אין חילוק בין המספר למסתפר, ובין איש לאשה
ומכאן שמי שמספר את שערות ראשו, עליו ליטול ידיו לאחר מכן. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), בתשובה שנדפסה בספר ילקוט יוסף (סימן ד עמוד תו), שאין חילוק בזה בין המסתפר בעצמו, לבין מי שסיפרו אותו אחרים. שבכל אופן צריך ליטול ידיו לאחר מכן.

וכן פשוט שאין בזה חילוק בין איש לאשה, ששניהם צריכים ליטול ידיהם לאחר שסיפרו שערות ראשם. וכן לאחר שסיפרו את שערות ראשו של אדם אחר.

תספורת לילד קטן "חלאקה"
וכתבו גדולי הפוסקים בזמנינו (ראה בילקוט יוסף שם), שמי שסיפר שערות ראשו של ילד קטן, ולא נגע ממש בראשו, אלא רק בשערותיו, כפי שיש נוהגים שגוזרים מעט שיער כשהילד מגיע לגיל שלוש שנים, אין זה בכלל תספורת שחייב ליטול ידיו לאחריה.

המגלח שיער זקנו
המגלח שיער זקנו (באופן המותר על פי ההלכה), יש אומרים שאינו חייב ליטול את ידיו אחר כך. כי כוונת רבותינו "המגלח" היא רק לשערות הראש, שבהם שייך ענין רוח רעה, וגם ענין של נקיות הידיים לאחר תספורת, מה שאין כן בשיער הזקן. וכן היה מורה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. וכן הביאו בשמו בספר אור לציון (ח"ב סימן מד. וראה בילקוט יוסף עמוד תז, שכתב להקל בזה למי שרגיל תמיד לגלח זקנו).

ולסיכום: המסתפר צריך ליטול ידיו במים לכל הפחות פעם אחת. (עיין בהלכה ברורה ח"א עמ' צה). והמגלח זקנו, אינו צריך ליטול ידיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

על פי מ"ש, ספר המספר אחרים ומבקש לשמוע דברי תורה תוך כדי עבודתו, לכתחילה, לא יוכל לשמוע משום נדנוד רוח רעה השורה בין ידיו או שמא דינו כמתרחץ במקום שאין בו כסא, שפסק מרן זצ"ל, שיוכל לשמוע? י"ח שבט תשע"ח / 3 בפברואר 2018

יוכל לשמוע דברי תורה בלי שום חשש.

על פי מה שכתבתם, האם שספר מחויב לשטוף את ידיו לאחר שמספר מישהו?
כמו כן, האם יש הבחנה בין גברים ונשים לגבי ההלכה? ט"ו טבת תשע"ח / 2 בינואר 2018

נכון מאד, גם המספר וגם המסופר צריכים ליטול ידיהם. אבל הספר אינו חייב ליטול ידיים בין כל אדם ואדם שהוא מספר. ונכון גם שאין בזה חילוק בין נשים לאנשים.

אם המסתפר אצל ספר חייב בנטילה, הן המספר והן המסתפר? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

נכון, הן הספר והן המסתפר צריכים נטילה.

 

האם מותר לעשות חלאקה לילד בחול המועד? והאם יש הבדל אם זה לגזור רק תלתל או תספורת מלאה? ז' תשרי תשע"ז / 9 באוקטובר 2016

בשלחן ערוך סימן תקלא סעיף ו כתב, קטן מותר לגלח במועד. וכתב הגאון רבינו יוסף מולכו בספר שלחן גבוה, שמותר להשהות את מצות התגלחת (חלאקה) שעושים לקטן עד למועד, כדי להגדיל בכל את השמחה. והביא שכן כתב בספר גן המלך סימן סב. והוסיף, שכן ראה שנוהגים בירושלים שגילחו את הילד בחול המועד סוכות בשמחות וגיל.

ותוכלו לערוך לו מסיבה, ולומר שם דברי תורה כדי שתהיה סעודת מצוה להודות לה', וה' יתברך יחתמכם לחיים טובים ולשלום ולרוב נחת דקדושה מהילד, זה הקטן גדול יהיה, ויעלה מעלה מעלה לגאון ולתפארת בעז"ה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה