הלכה ליום ראשון כ"ט תמוז תשע"ג 7 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

אחריות האדם על מעשיו, מאיזה גיל?

שאלה: שמעתי בשיעור, שבית דין של מעלה, לא מענישים את האדם על עבירות שעשה לפני גיל עשרים שנה. האם הדבר נכון?
 
תשובה: בגמרא במסכת שבת (פט:) אמרו, שבדיני שמים, אין בית דין של מעלה מענישים לפני עשרים שנה. כלומר, ישנם עונשים שהם ב"דיני אדם", כלומר, בדינים שדנים בהם בתי הדין, כאן בעולם הזה. כגון דין הרוצח, והגונב, והמחלל שבת וכדומה. שבכולם האדם נחשב לבוגר, מגיל שלוש עשרה שנה לזכר, ומגיל שתים עשרה שנה לנקבה.
 
וישנם עונשים שאינם שייכים לבית דין של מטה, אלא לבית דין של מעלה. כגון העושה מעשיו במחשכים, שאין בני אדם רואים אותו, ואי אפשר להענישו כדין. או אדם העובר על אחת מכל מצוות התורה שדינה מיתה בידי שמים וכדומה, (כגון מי שאינו נזהר בטהרת המשפחה במזיד). או בזמן הזה, שאין אנו מענישים לעוברי דת ומפירי ברית. שכל אלה אינם נענשים על ידי בית דין בעולם הזה, אלא משפטם מסור ביד בית דין של מעלה. ועל אלה אמרו בגמרא, שאין מענישים אותם בבית דין של מעלה, אלא מגיל עשרים שנה.
 
אולם באמת שהדברים אינם פשוטים כל כך. שהרי מבואר בגמרא במסכת ברכות (לא:), ששמואל הנביא, כבר כשהיה בן שנתיים, היה ראוי להענישו אילו היה חוטא. (שהרי שם מבואר בגמרא, ששמואל הורה הלכה בפני עלי הכהן, ואמר לו עלי, יפה אמרת, אבל מורה הלכה בפני רבך אתה, ועל כן ראוי להענישך, עד שבאה חנה והחזירה את עלי מדעתו).
 
וכן לגבי ער ואונן, שמבואר בדברי רבותינו שה' יתברך גזר עליהם מיתה בגלל מעשיהם, אף על פי שבודאי לא היו בני עשרים שנה. ואם כן בודאי שהדברים אינם מוחלטים לומר, שכל מי שלא מלאו לו עשרים שנה אינו נענש.
 
ויתירה מזו מבואר בדברי רבינו האר"י, שצוה לתלמידו, רבינו חיים ויטאל, שיעשה תיקון על מעשיו, על צער שציער את אמו בהיותו תינוק רך בשנים. ומבואר אם כן להיפך, שבדיני שמים מחמירים אף יותר מבדיני אדם, ואפילו בן פחות משלוש עשרה שנה נדון על מעשיו.
 
והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א  (בספרו מאור ישראל ח"א עמוד מו, ברכות דף לא:), כי בדיני אדם, לעולם הדבר תלוי בגילו של האדם, שאם הגיע למצוות, הרי הוא כבוגר (לרוב דבריו, אבל יש דברים שצריך שיגדל יותר מגיל מצוות),  ואם לא הגיע למצוות, הוא קטן שאינו אחראי למעשיו.
 
אבל בדיני שמים, הדבר תלוי בכל אדם ואדם, שאם הוא חריף וחכם מחוכם בדעתו, בודאי שמן השמים יבאו עמו חשבון, גם על מעשים שעושה בקטנותו. וכן להיפך, אם דעתו קצרה מלהשיג, לא יענישוהו מן השמים, אלא עד שימלאו לו עשרים שנה. ומה שאמרו רבותינו "שאין עונשים מן השמים עד גיל עשרים שנה", הוא בסתם בני אדם, שאין יד שכלם משגת כל כך, להבין את חומרת מעשיהם. והביא ראיות לדבריו, לכאן ולכאן.
 
ולסיכום: בדיני שמים, אין גיל מסויים המחייב את האדם על מעשיו. אלא הכל תלוי בחכמתו של האדם ובבגרותו, שאם הוא אחראי על מעשיו, הוא עלול לשלם עליהם, גם בהיותו ילד קטן, ואם אינו אחראי למעשיו, הרי שמן השמים ירחמו עליו שלא להענישו עד גיל עשרים שנה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למה שהביאו בשמו של מרן הגאון רבי עובדיה שליט"א, לגבי ההסבר שעונש בדיני שמים לפני גיל 20 תלוי בחריפותו וחוכמתו של הקטן – לכאורה קשה מהא דאמרו גבי שרה אמנו
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים - שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה". (בראשית כ"ג א)
רש"י: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא, ובת כ' כבת ז' ליופי". 
ששרה בודאי היתה חכמה וחריפה?! א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

ראשית, בהדר זקנים כתב לחלוק על פירוש רש"י, שצריך לומר בת מאה כבת עשרים ליופי, ובת עשרים כבת שבע לחטא. וכמדומה שכן כתבו עוד מהמפרשים. ולעצם קושייתך הנאה מאד, כבר נתקשו בזה המפרשים. וראה בפירוש רבי חיים פלטיאל תלמיד מהר"ם בפרשת חיי שרה. ובחידושי הגרי"ז מבריסק ועוד.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה