הלכה ליום ראשון כ"ט תמוז תשע"ג 7 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

אחריות האדם על מעשיו, מאיזה גיל?

שאלה: שמעתי בשיעור, שבית דין של מעלה, לא מענישים את האדם על עבירות שעשה לפני גיל עשרים שנה. האם הדבר נכון?
 
תשובה: בגמרא במסכת שבת (פט:) אמרו, שבדיני שמים, אין בית דין של מעלה מענישים לפני עשרים שנה. כלומר, ישנם עונשים שהם ב"דיני אדם", כלומר, בדינים שדנים בהם בתי הדין, כאן בעולם הזה. כגון דין הרוצח, והגונב, והמחלל שבת וכדומה. שבכולם האדם נחשב לבוגר, מגיל שלוש עשרה שנה לזכר, ומגיל שתים עשרה שנה לנקבה.
 
וישנם עונשים שאינם שייכים לבית דין של מטה, אלא לבית דין של מעלה. כגון העושה מעשיו במחשכים, שאין בני אדם רואים אותו, ואי אפשר להענישו כדין. או אדם העובר על אחת מכל מצוות התורה שדינה מיתה בידי שמים וכדומה, (כגון מי שאינו נזהר בטהרת המשפחה במזיד). או בזמן הזה, שאין אנו מענישים לעוברי דת ומפירי ברית. שכל אלה אינם נענשים על ידי בית דין בעולם הזה, אלא משפטם מסור ביד בית דין של מעלה. ועל אלה אמרו בגמרא, שאין מענישים אותם בבית דין של מעלה, אלא מגיל עשרים שנה.
 
אולם באמת שהדברים אינם פשוטים כל כך. שהרי מבואר בגמרא במסכת ברכות (לא:), ששמואל הנביא, כבר כשהיה בן שנתיים, היה ראוי להענישו אילו היה חוטא. (שהרי שם מבואר בגמרא, ששמואל הורה הלכה בפני עלי הכהן, ואמר לו עלי, יפה אמרת, אבל מורה הלכה בפני רבך אתה, ועל כן ראוי להענישך, עד שבאה חנה והחזירה את עלי מדעתו).
 
וכן לגבי ער ואונן, שמבואר בדברי רבותינו שה' יתברך גזר עליהם מיתה בגלל מעשיהם, אף על פי שבודאי לא היו בני עשרים שנה. ואם כן בודאי שהדברים אינם מוחלטים לומר, שכל מי שלא מלאו לו עשרים שנה אינו נענש.
 
ויתירה מזו מבואר בדברי רבינו האר"י, שצוה לתלמידו, רבינו חיים ויטאל, שיעשה תיקון על מעשיו, על צער שציער את אמו בהיותו תינוק רך בשנים. ומבואר אם כן להיפך, שבדיני שמים מחמירים אף יותר מבדיני אדם, ואפילו בן פחות משלוש עשרה שנה נדון על מעשיו.
 
והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א  (בספרו מאור ישראל ח"א עמוד מו, ברכות דף לא:), כי בדיני אדם, לעולם הדבר תלוי בגילו של האדם, שאם הגיע למצוות, הרי הוא כבוגר (לרוב דבריו, אבל יש דברים שצריך שיגדל יותר מגיל מצוות),  ואם לא הגיע למצוות, הוא קטן שאינו אחראי למעשיו.
 
אבל בדיני שמים, הדבר תלוי בכל אדם ואדם, שאם הוא חריף וחכם מחוכם בדעתו, בודאי שמן השמים יבאו עמו חשבון, גם על מעשים שעושה בקטנותו. וכן להיפך, אם דעתו קצרה מלהשיג, לא יענישוהו מן השמים, אלא עד שימלאו לו עשרים שנה. ומה שאמרו רבותינו "שאין עונשים מן השמים עד גיל עשרים שנה", הוא בסתם בני אדם, שאין יד שכלם משגת כל כך, להבין את חומרת מעשיהם. והביא ראיות לדבריו, לכאן ולכאן.
 
ולסיכום: בדיני שמים, אין גיל מסויים המחייב את האדם על מעשיו. אלא הכל תלוי בחכמתו של האדם ובבגרותו, שאם הוא אחראי על מעשיו, הוא עלול לשלם עליהם, גם בהיותו ילד קטן, ואם אינו אחראי למעשיו, הרי שמן השמים ירחמו עליו שלא להענישו עד גיל עשרים שנה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למה שהביאו בשמו של מרן הגאון רבי עובדיה שליט"א, לגבי ההסבר שעונש בדיני שמים לפני גיל 20 תלוי בחריפותו וחוכמתו של הקטן – לכאורה קשה מהא דאמרו גבי שרה אמנו
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים - שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה". (בראשית כ"ג א)
רש"י: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא, ובת כ' כבת ז' ליופי". 
ששרה בודאי היתה חכמה וחריפה?! א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

ראשית, בהדר זקנים כתב לחלוק על פירוש רש"י, שצריך לומר בת מאה כבת עשרים ליופי, ובת עשרים כבת שבע לחטא. וכמדומה שכן כתבו עוד מהמפרשים. ולעצם קושייתך הנאה מאד, כבר נתקשו בזה המפרשים. וראה בפירוש רבי חיים פלטיאל תלמיד מהר"ם בפרשת חיי שרה. ובחידושי הגרי"ז מבריסק ועוד.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה