הלכה ליום שני י"ט שבט תשפ"ה 17 בפברואר 2025

ברכת המזון – לברך מיושב

שאלה: האם יש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון, או שמותר לברך גם כשמהלכים בדרך?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות, (דף נא:) מבואר, שיש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קפג): "צריך לישב בשעה שמברך, כדי שיוכל לכוין יותר".

הטעם שיש לברך דוקא כשיושב
ולכאורה טעם הדבר שיש לשבת בשעת ברכת המזון, הוא כדי שיוכל המברך לכוין יותר בברכתו. ולכן תיקנו חכמים שהמברך ישב בשעת הברכה. והטעם שהחמירו בברכת המזון יותר מבשאר הברכות (כגון ברכת שהכל נהיה בדברו, שבהן אין חיוב לשבת), הוא משום שברכת המזון היא מצוה מן התורה. וכמו שביארנו כבר בהלכה אחרת.

ההבדל בין קריאת שמע לברכת המזון
אולם אם כן, יש לשאול, שהרי קריאת שמע אף היא מצוה מן התורה, ומותר לאדם לקרוא קריאת שמע גם בשעה שהוא הולך או עומד, ואם כן, מדוע החמירו כל כך רבותינו דוקא בברכת המזון, לברכה כשהוא יושב?

והסבירו התוספות ועוד מרבותינו הראשונים, שטעם הדבר שחכמינו החמירו בברכת המזון יותר מקריאת שמע, הוא משום שבקריאת שמע, אין חיוב מן התורה לקרוא, אלא את הפסוק הראשון, או הפרשה הראשונה בלבד, ופסוק זה אין לאמרו כשהוא הולך, אבל שאר קריאת שמע, שאין חיובה מן התורה, לא החמירו בה כל כך לקוראה דוקא כשהוא יושב.

ולסיכום: אין לברך ברכת המזון בעמידה, או בהליכה, אלא בישיבה דוקא, שכך תיקנו חכמים, כדי שהמברך יוכל לכוין דעתו יותר.

ובהלכה הבאה נרחיב מעט בנושא.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה