הלכה ליום שני י"ט שבט תשפ"ה 17 בפברואר 2025

ברכת המזון – לברך מיושב

שאלה: האם יש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון, או שמותר לברך גם כשמהלכים בדרך?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות, (דף נא:) מבואר, שיש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קפג): "צריך לישב בשעה שמברך, כדי שיוכל לכוין יותר".

הטעם שיש לברך דוקא כשיושב
ולכאורה טעם הדבר שיש לשבת בשעת ברכת המזון, הוא כדי שיוכל המברך לכוין יותר בברכתו. ולכן תיקנו חכמים שהמברך ישב בשעת הברכה. והטעם שהחמירו בברכת המזון יותר מבשאר הברכות (כגון ברכת שהכל נהיה בדברו, שבהן אין חיוב לשבת), הוא משום שברכת המזון היא מצוה מן התורה. וכמו שביארנו כבר בהלכה אחרת.

ההבדל בין קריאת שמע לברכת המזון
אולם אם כן, יש לשאול, שהרי קריאת שמע אף היא מצוה מן התורה, ומותר לאדם לקרוא קריאת שמע גם בשעה שהוא הולך או עומד, ואם כן, מדוע החמירו כל כך רבותינו דוקא בברכת המזון, לברכה כשהוא יושב?

והסבירו התוספות ועוד מרבותינו הראשונים, שטעם הדבר שחכמינו החמירו בברכת המזון יותר מקריאת שמע, הוא משום שבקריאת שמע, אין חיוב מן התורה לקרוא, אלא את הפסוק הראשון, או הפרשה הראשונה בלבד, ופסוק זה אין לאמרו כשהוא הולך, אבל שאר קריאת שמע, שאין חיובה מן התורה, לא החמירו בה כל כך לקוראה דוקא כשהוא יושב.

ולסיכום: אין לברך ברכת המזון בעמידה, או בהליכה, אלא בישיבה דוקא, שכך תיקנו חכמים, כדי שהמברך יוכל לכוין דעתו יותר.

ובהלכה הבאה נרחיב מעט בנושא.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה