הלכה ליום רביעי ז' אייר תשפ"ד 15 במאי 2024

אם יש לעמוד בפני הרב בכל פעם שהוא נכנס

שאלה: בבית הכנסת שלנו, נוהגים לעמוד בכל פעם שרב בית הקהלה נכנס לבית הכנסת. ואפילו אם הרב נכנס כמה פעמים בשעת התפלה, עומדים בפניו. וכעת העיר על זה אחד מן המתפללים, שאסור לבני התורה שבבית הכנסת לעמוד בפני הרב יותר מפעמיים ביום. האם דבריו נכונים?

תשובה: אתמול ביארנו בהרחבה את החיוב לעמוד בפני הרב. ואמנם, לא ביארנו כמה פעמים ביום יש לעמוד בפני הרב.

דברי רבי ינאי
ובאמת שדברי המתפלל שהעיר על כך שעומדים בפני הרב בכל פעם, יש להם מקור בגמרא במסכת קידושין (דף לג:), אמר רבי ינאי, אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית, שלא יהיה כבוד רבו מרובה מכבוד שמים. כלומר, אין לתלמיד חכם לעמוד בפני רבו, אלא שתי פעמים ביום בלבד. כשם שאנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים בקריאת שמע פעמיים ביום. ואין זה נכון לחלוק לרב כבוד גדול יותר מן הכבוד שאנו חולקים להשם יתברך. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ו מהלכות תלמוד תורה).

דברי רבי אלעזר ושיטת הרי"ף
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי ינאי הללו. וכתב רק את המשך דברי הגמרא: אמר רבי אלעזר, כל תלמיד חכם שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע, ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח ממנו.

וכתב הרא"ש, שטעמו של הרי"ף שלא הביא דברי רבי ינאי, והביא רק את דברי רבי אלעזר, הוא משום שהרי"ף סובר שרבי אלעזר חולק על רבי ינאי, ופסק להלכה כרבי אלעזר. ובפרט שבגמרא במסכת פסחים (דף כב:) השווה רבי עקיבא את מורא הרב למורא שמים, "יהי מורא רבך כמורא שמים", ואם כן בודאי שיש לעמוד בפני הרב אפילו כמה פעמים ביום.

דברי הרמ"א
והרמ"א בהגהתו פירש, שגם לדברי הרמב"ם, אין איסור לעמוד כמה פעמים בפני הרב, אלא רק אין "חיוב" לעמוד בפני הרב כמה פעמים ביום.

הדין למעשה
ואיך שיהיה, כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רמב ס"ק כא), שדעת מרן השלחן ערוך לפסוק כדברי הרי"ף והרא"ש, ובפרט שכן פסק גם הרשב"א, ולכן בשלחן ערוך השמיט את דברי רבי ינאי.

וסיים מרן החיד"א: ואנן בדידן (אנחנו בשלנו) בארץ הצבי (ישראל) וארץ מצרים, שקבלנו הוראות מרן, יש לנו לקום תדיר לכבוד הרב. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו מאור ישראל על הרמב"ם (עמוד יח).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום , רציתי לשאול האם יש חיוב לעמוד כשבעל האם עולה לתורה. תודה י"ז אלול תשפ"ב / 13 בספטמבר 2022

ראוי לנהוג כן, מפני שמצוה לכבדו, וזה בכלל הכיבודים הנהוגים כלפי אב ואם.

מי מוגדר רבו של אדם על מנת שאוכל לעמוד בפניו ולא אעמוד בפני אדם שאין צורך לעמוד בפניו?
בנוסף שמעתי דעה מפי הרב זמיר כהן, שאומר שיש אנשים שעומדים בפני ספר תורה ואילו כשנכנס תלמיד חכם שהוא מעין ספר תורה מהלך אין עומדים בפניו...וצריך לעמוד בפניו. י"ח תמוז תשע"ג / 26 ביוני 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים, שהם יודעי התורה, וכפי שמקובל בזמנינו לקרוא לאדם שלמד בישיבה ועוד כמה שנים בכולל, ועלה ונתעלה עד שיודע לפסוק הלכות, או שיודע ללמד בישיבה, והם התלמידי חכמים שיש לעמוד בפניהם.

האם החיוב לעמוד לפני רב בית הכנסת או כל מי שהוסמך לרבנות? והאם צריך לקום בזמן כניסת הרב לבית הכנסת או רק אם נכנס לד' אמותיו? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים. ואין זה שייך אם נסמך אם לאו, שכל שהוא תלמיד חכם יש לעמוד מפניו. ויש לעמוד מעיקר הדין רק תוך ארבע אמות. (מלבד גדול הדור שיש לעמוד עם כניסתו, וכן אנו נוהגים כלפי מרן שליט"א). ובמקום שנוהגים שהכל עומדים בפני הרב עם כניסתו, גם חוץ לארבע אמות, יש לנהוג כפי המנהג.

מהי ההגדרה של תלמיד חכם? איך אנחנו יודעים שהוא תלמיד חכם? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

גדר תלמיד חכם שנוגע להלכות שהזכרנו, הוא כל מי שנקרא בזמנינו תלמיד חכם, כלומר, לא כל אחד הלומד תורה, אלא אדם שנתעלה כבר, ונחשב יודע תורה, כגון רב, דיין, או ר"מ בישיבה וכדומה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה