הלכה ליום רביעי ז' אייר תשפ"ד 15 במאי 2024

אם יש לעמוד בפני הרב בכל פעם שהוא נכנס

שאלה: בבית הכנסת שלנו, נוהגים לעמוד בכל פעם שרב בית הקהלה נכנס לבית הכנסת. ואפילו אם הרב נכנס כמה פעמים בשעת התפלה, עומדים בפניו. וכעת העיר על זה אחד מן המתפללים, שאסור לבני התורה שבבית הכנסת לעמוד בפני הרב יותר מפעמיים ביום. האם דבריו נכונים?

תשובה: אתמול ביארנו בהרחבה את החיוב לעמוד בפני הרב. ואמנם, לא ביארנו כמה פעמים ביום יש לעמוד בפני הרב.

דברי רבי ינאי
ובאמת שדברי המתפלל שהעיר על כך שעומדים בפני הרב בכל פעם, יש להם מקור בגמרא במסכת קידושין (דף לג:), אמר רבי ינאי, אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית, שלא יהיה כבוד רבו מרובה מכבוד שמים. כלומר, אין לתלמיד חכם לעמוד בפני רבו, אלא שתי פעמים ביום בלבד. כשם שאנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים בקריאת שמע פעמיים ביום. ואין זה נכון לחלוק לרב כבוד גדול יותר מן הכבוד שאנו חולקים להשם יתברך. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ו מהלכות תלמוד תורה).

דברי רבי אלעזר ושיטת הרי"ף
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי ינאי הללו. וכתב רק את המשך דברי הגמרא: אמר רבי אלעזר, כל תלמיד חכם שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע, ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח ממנו.

וכתב הרא"ש, שטעמו של הרי"ף שלא הביא דברי רבי ינאי, והביא רק את דברי רבי אלעזר, הוא משום שהרי"ף סובר שרבי אלעזר חולק על רבי ינאי, ופסק להלכה כרבי אלעזר. ובפרט שבגמרא במסכת פסחים (דף כב:) השווה רבי עקיבא את מורא הרב למורא שמים, "יהי מורא רבך כמורא שמים", ואם כן בודאי שיש לעמוד בפני הרב אפילו כמה פעמים ביום.

דברי הרמ"א
והרמ"א בהגהתו פירש, שגם לדברי הרמב"ם, אין איסור לעמוד כמה פעמים בפני הרב, אלא רק אין "חיוב" לעמוד בפני הרב כמה פעמים ביום.

הדין למעשה
ואיך שיהיה, כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רמב ס"ק כא), שדעת מרן השלחן ערוך לפסוק כדברי הרי"ף והרא"ש, ובפרט שכן פסק גם הרשב"א, ולכן בשלחן ערוך השמיט את דברי רבי ינאי.

וסיים מרן החיד"א: ואנן בדידן (אנחנו בשלנו) בארץ הצבי (ישראל) וארץ מצרים, שקבלנו הוראות מרן, יש לנו לקום תדיר לכבוד הרב. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו מאור ישראל על הרמב"ם (עמוד יח).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום , רציתי לשאול האם יש חיוב לעמוד כשבעל האם עולה לתורה. תודה י"ז אלול תשפ"ב / 13 בספטמבר 2022

ראוי לנהוג כן, מפני שמצוה לכבדו, וזה בכלל הכיבודים הנהוגים כלפי אב ואם.

מי מוגדר רבו של אדם על מנת שאוכל לעמוד בפניו ולא אעמוד בפני אדם שאין צורך לעמוד בפניו?
בנוסף שמעתי דעה מפי הרב זמיר כהן, שאומר שיש אנשים שעומדים בפני ספר תורה ואילו כשנכנס תלמיד חכם שהוא מעין ספר תורה מהלך אין עומדים בפניו...וצריך לעמוד בפניו. י"ח תמוז תשע"ג / 26 ביוני 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים, שהם יודעי התורה, וכפי שמקובל בזמנינו לקרוא לאדם שלמד בישיבה ועוד כמה שנים בכולל, ועלה ונתעלה עד שיודע לפסוק הלכות, או שיודע ללמד בישיבה, והם התלמידי חכמים שיש לעמוד בפניהם.

האם החיוב לעמוד לפני רב בית הכנסת או כל מי שהוסמך לרבנות? והאם צריך לקום בזמן כניסת הרב לבית הכנסת או רק אם נכנס לד' אמותיו? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

יש לעמוד בפני תלמידי חכמים. ואין זה שייך אם נסמך אם לאו, שכל שהוא תלמיד חכם יש לעמוד מפניו. ויש לעמוד מעיקר הדין רק תוך ארבע אמות. (מלבד גדול הדור שיש לעמוד עם כניסתו, וכן אנו נוהגים כלפי מרן שליט"א). ובמקום שנוהגים שהכל עומדים בפני הרב עם כניסתו, גם חוץ לארבע אמות, יש לנהוג כפי המנהג.

מהי ההגדרה של תלמיד חכם? איך אנחנו יודעים שהוא תלמיד חכם? כ' סיון תשע"ג / 29 במאי 2013

גדר תלמיד חכם שנוגע להלכות שהזכרנו, הוא כל מי שנקרא בזמנינו תלמיד חכם, כלומר, לא כל אחד הלומד תורה, אלא אדם שנתעלה כבר, ונחשב יודע תורה, כגון רב, דיין, או ר"מ בישיבה וכדומה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה