הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשפ"ג 18 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבנר אנואר בן מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שביתה בבתי הספר – הנהגת רבו של מרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לעובדים במערכת החינוך, לפתוח בשביתה לשם שיפור תנאי העסקתם?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שמותר לפועלים ועובדים העסוקים במקצוע מסויים, לתקן תקנות, או לפתוח בעיצומים, כדי לשפר את שכרם וכדומה. והבאנו את יסוד הדברים מתוך דברי חז"ל והפוסקים.

ועתה נבוא לדון לגבי עובדי מערכת החינוך, המורים והמורות, האם מותר להם לפי ההלכה לפתוח בשביתה או לא?

והחילוק בין כל העובדים במדינה, לבין עובדי מערכת החינוך, הוא ברור מאד, מאחר ובבתי הספר מלמדים את הילדים תורה ומצוות. והשבתת תלמוד תורה לשם העלאת שכר במציאות של היום, נראה שהדבר אסור מצד ההלכה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ד עמוד רמז) הבא בהקשר לזה, את דברי רבותינו בגמרא (מסכת בבא בתרא דף כא.), "אמר רב יהודה אמר רב, ברם זכור לטוב אותו האיש, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שבתחלה מי שהיה לו אב, היה אביו מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה לומד תורה, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, וכו', התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים, שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ועדיין מי שהיה לו אב, היה מעלה אותו לירושלים ומלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה עולה, ולא היה למד וכו', עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. וכן פסק הרמב"ם (בפרק ב מהלכות תלמוד תורה הלכה א) וכל הפוסקים. והמקור לזה במסכת שבת (קיט:): אמר רב המנונא, לא חרבה ירושלים אלא על שביטלו בה תינוקות של בית רבן. אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה, אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, שהוא הבל שאין בו חטא. ואין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש.

ואם כן השביתה בבתי הספר שיש בה ביטול תורה לתלמידים, היא חטא גדול, שאפילו אם נניח שהמורים צודקים בתביעות שכר שלהם, שאין משכורתם מבטאת את המאמץ והיגיעה שלהם, הרי סוף סוף אין השביתה חלילה על פת לחם, ואין כל הצדקה להפקיר את אלפי ילדי ישראל לחסדי הרחוב ולבטלם מתלמוד תורה, בגלל הטבת שכר ושיפור תנאי העבודה.

והוסיף מרן זצ"ל, כי באמת הדבר ידוע, שלאחר שביתה כזאת, גם כשיחזרו התלמידים לספסל הלימודים לא יוכלו לתת לבם ודעתם לתלמודם כראוי, לאחר שהתנתקו מן התורה זמן מסויים, וכמו שאמרו חז"ל בירושלמי ברכות (פרק ח' הלכה ה') יום תעזבני יומים אעזבך. ובפרט שלפי הנראה שביתה כזאת אינה ליום או יומים, אלא עלולה להימשך זמן רב, ואחריתה מי ישורנה, וביטול הלימודים זמן ארוך יביא בהכרח את התלמידים להתדרדרות מוסרית לרבבות ילדי ישראל, במיוחד בימים אלה שהאווירה ברחוב מורעלת, והרבה ילדות עושה והרבה חברים רעים עושים, ומה יעשה אותו הבן שלא יחטא.

וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חושן משפט סימן נט), שנראה שאף על פי שבעיקר דין השביתה של הפועלים, אפשר למצוא להם סמוכים בש"ס ובפוסקים, אולם שביתת מורים מתלמוד תורה הוא חטא גדול, שהרי אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, לכן אסור למורים מצד הדין לשבות כדי להעלות שכרם, שהרי אסור לאדם לחטוא בשביל להרויח ממון ולהיטיב את מצב פרנסתו, ורק אם באמת אין לו למורה כדי מחייתו, וקשה עליו ללמד את התלמידים ביישוב הדעת, ונראה בבירור שאם ישבות יום או יומים יוסיפו לו על שכרו, אולי יש מקום להתיר לו לשבות, משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, שעל ידי כך יועיל שיוכל ללמדם אחר כך כהוגן מבלי לדאוג על מקור נוסף לפרנסה. ומכל מקום גם בזה צריך ישוב הדעת גדול לאמוד הענין היטב ולשקול בפלס כל הפרטים הנוגעים לזה. וצריך להתרחק מזה עד כמה שאפשר. עד כאן דבריו.

ולפי זה, כתב מרן זצ"ל במציאות של היום, אין מקום להתיר למורים לשבות מללמד תורה לילדי ישראל. ולא תהיה כזאת בישראל. ואף על פי שעיקר מצות תלמוד תורה מוטלת על אבות התלמידים, מכל מקום המורים שיודעים ללמד תורה לתינוקות של בית רבן, ונעשו מומחים במקצוע לימוד התורה, גם עליהם מוטלת החובה ללמד את ילדי ישראל תורה, כמו שפסק הרמב"ם (בפרק א מהלכות תלמוד תורה) וזו לשונו: "מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים תורה אף על פי שאינם בניו, שנאמר ושננתם לבניך, מפי השמועה למדו בניך אלו תלמידיך, שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר ויצאו בני הנביאים".

והרי הדבר ברור שאם שובתים המורים, התלמידים מתבטלים מתלמוד תורה, וכן בימי החופש הגדול, רובם ככולם מתבטלים מתלמוד תורה, ואין האבות מחזיקים אותם ללמדם בגלל טרדתם בפרנסת ביתם, חוץ מאחד מעיר ושנים ממשפחה החרדים לדבר ה' שלומדים אתם שעות מספר בכל יום. ולכן אין ספק שיש בזה איסור ביטול תורה אם ישבתו המורים.

לפיכך חובת כל המורים יראי ה' וחושבי שמו הנאמנים לתורתינו הקדושה, להתקומם כאיש אחד חברים נגד השבתת מערכת החינוך, הנוגדת את דעת התורה וההלכה, ויאבקו לשיפור מעמדם ושכרם בדרכים אחרות. ואם בכל זאת חס ושלום תפרוץ שביתה, ולא יוכלו להפר אותה, עליהם לעשות מאמץ עליון לאסוף את התלמידים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, או אפילו לבתיהם, בתקופת ימי השביתה, וללמדם דעת ומוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים.

ובספרינו "אביר הרועים" (חלק א), הבאנו את דברי מרן זצ"ל, שסיפר על הרב שלימדו תורה בילדותו, הוא רבי שלמה עבו זצ"ל, שהיה אוסף את התלמידים לבית הכנסת גם בשבתות ובחגים, ומלמדם תורה בצורה נעימה, והיה מעניק לתלמידיו האהובים פרסים שרכש על חשבונו, על כל תשובה שהיו משיבים לו כהוגן. ומכל תלמידיו, לא נמצא אחד שלא המשיך אחר כך בלימודיו בישיבה, מרוב אהבתם לרבם זה, שהיה מלמדם תורה באהבה לשם שמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה דינן של מורות בבתי ספר חרדיים. בת ללא תעסוקה, יכולה להתעסק בדברים אסורים, ומגזירת הקורונה יצאו בנות מקולקלות כ"ח טבת תשפ"ג / 21 בינואר 2023

יפה אמרת, שיש להחמיר בזה גם בבתי ספר של בנות, בפרט אם מדובר בשביתה ממושכת. ובכל מקרה יעשו שאלת חכם. תבורכו מפי עליון,

לאור הנאמר, אין מקום לחופשת התלמודי תורה, שלושה שבועות בקיץ-זמן נכבד, בנוסף לחופשות שלפני החגים. וכן, לגבי חופשות בין הזמנים בישיבות המסתכמות בחודשיים וחצי בשנה. מדוע לא מצליחים לבטל הנהגה קלוקלת זו  של ביטול תורה בכלל ותינוקות בית רבן בפרט?
וכעת ביותר, לאור המצב הקשה של עם ישראל המצריך תגבור בלימוד תורה ולפעול לעידוד והמרצת התלמידים להגדיל תורה ולהאדירה. י"ד אייר תשע"ג / 24 באפריל 2013

אין שייכות בין השבתת הלימודים בימי הלימודים, לבין השבתת הלימודים בימי החופשה. וכל מי שיש לו עסק עם חינוך ילדים, יודע שיש הכרח בזמנינו, לאפשר לילדים לצאת לימי חופשה מפעם לפעם.
ולגבי חופשת בין הזמנים בישיבות. אמנם כמה גדולי עולם הודיעו דעתם כי יש לקצר חלק מהחופשות (ובהם ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה), אך בסך הכל מדובר בחופשות לא ארוכות (הנדון הוא רק לגבי שבוע לאחר סוכות ושבוע לאחר הפסח), וגם בימים אלה פועלות ישיבות בין הזמנים המלאות מפה אל פה. לכן למעשה לא הופסקו חופשות אלה ברוב הישיבות.
חופשת הקיץ בישיבות (במשך שלושה שבועות), דומה שגם היא הכרח, כפי שאומרים המחנכים. וגם בימים אלה מתקיימות ישיבות בין הזמנים.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה