הלכה ליום שני כ"ג סיון תשפ"ו 8 ביוני 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבא מארי - ר' שבתאי בן שרה זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

חימום תבשיל קרוש

שאלה: פשטידה, או בשר, שיש בהם רוטב, אבל בשעה שהוא צונן, השומן קרוש ואינו נוזלי. האם מותר לחמם תבשיל כזה על גבי הפלאטה בשבת?

תשובה: ביארנו, שמותר לחמם בשבת על גבי הפלאטה, תבשיל שנתבשל כבר לפני שבת. משום שאין איסור "בישול" בחימום תבשיל מבושל, שהרי "אין בישול אחר בישול". אולם כל זה דוקא בתבשיל שהוא "יבש", אבל תבשיל "לח" כגון מרק, מים וכדומה, אסור לחממו בשבת, הואיל ו"יש בישול אחר בישול בלח". (ויש אופן להקל בזה כמו שביארנו).

דברי מרן השלחן ערוך
ולגבי תבשיל "קרוש". כתב מרן השלחן ערוך (סימן שיח סעיף טז) בזו הלשון: מותר ליתן אינפאנדא (פשטידה שעשויה מבצק ממולא חתיכות בשר ושומן) כנגד האש במקום שהיד סולדת בו, אף על פי שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח.

כלומר, דבר שהוא קרוש כשאינו רותח, אין דינו כדבר לח לגבי "בישול אחר בישול", הואיל ובשעת ההנחה כנגד האש, הוא אינו "לח" אלא "יבש".

החולקים בזה, והדין למעשה
ואמנם יש שחלקו על דברי מרן השלחן ערוך בזה, ובראשם "הלבוש". אולם להלכה ולמעשה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ד עמוד שעא) שהעיקר להקל בדבר. והביא כמה ראיות והסברים לדבריו, והביא שכן כתבו בפירוש כמה מרבותינו הראשונים.

ולסיכום: דבר שהוא נוזלי, אך עתה הוא "קרוש" כשאינו רותח, כגון שומן וכדומה, מותר להניחו על גבי פלאטה חשמלית בשבת כדי שיתחמם, אף על פי שעל ידי החום הוא חוזר ונעשה נוזלי.

ומטעם זה מותר לחמם בשבת סופגניה שיש בתוכה מרקחת של תותים ("ריבה"), מאחר ובשעה שמניחים את הסופגניה על הפלאטה, המרקחת קרושה ואינה נוזלית. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל ועוד. (ובאמת שלגבי מרקחת יש עוד סברות להקל בדבר).

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי סופגניה, יש לציין שכיום לא כל סוגי הריבות מבושלים קודם שהוזרקו לסופגניה, לכן יש ליזהר בזה. וע' בילקו"י חנוכה. ל' סיון תשפ"ו / 15 ביוני 2026

אם מעורב מים בריבה, אז יש כאן בעיה של חשש בישול בשבת. וכל דיבורינו היה רק כאשר הריבה מבושלת. תבורכו מפי עליון על ההערה.

הרב בנימין חותא אומר, שהוא בדק והריבות בתוך הסופגניות אינן מבושלות, כי מוסיפים להם מים. ו' אלול תשע"ט / 6 בספטמבר 2019

לא ידענו ענין זה, שיש מרקחת לא מבושלת. ובדברים שדיברנו (בהקלטה שאפשר לשמוע באתר) הזכרנו שיש ריבות לא מבושלות, וכוונתינו היתה לשמנת וכדומה, כמו שהסברנו. אבל כבודו מציין דבר שלא ידענו, ובלא נדר נסביר את הדברים שוב.

א. לגביי הסופגניה באופן שהריבה לא עברה בישול מעולם האם יהיה מותר להניח אותה על הפלאטה? ב. מרק קפוא האם מותר להניח על הפלאטה? ג .דבר שהוא נימוח שמותר להניח על הפלאטה הוא גם באופן שאני חפץ שהוא יהיה נימוח? ל' אב תשע"ט / 31 באוגוסט 2019

ריבה לא מבושלת, כמובן שאסור לחממה על הפלאטה.

מרק קפוא אין להניחו על הפלאטה.

דבר שהוא קרוש, מותר להניחו על הפלאטה אף על פי שיודע ורוצה בכך שיהיה נימוח.

האם אפשר לקחת תבשיל עם רוטב שהוא לא שומני אלא מיימי. להכניסו למקפיא וכשהוא קפוא להניחו על הפלטה החשמלית? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

כוונתינו אך ורק לדבר שנעשה קרוש מחמת עצמו, ולא מחמת הקפאה במקפיא.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה