הלכה ליום רביעי כ"ז אלול תשפ"ו 9 בספטמבר 2026

נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה

ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, כמו שביארנו בהלכות חג השבועות. אך השנה, (תשפ"ז), שיחול יום טוב ראשון של ראש השנה בשבת, כמובן שיהיה אסור לעשות כן בליל יום טוב ראשון, שהרי בשבת אסור להעביר אש.

זמן ההדלקה ביום טוב שני
ביום טוב שני של ראש השנה, וכן בכל יום טוב שני של גלויות, (כלומר, בחוץ לארץ, שעושים שני ימים טובים בכל חג, כפי שעושים בראש השנה גם בארץ ישראל), גם כן מדליקין נרות יום טוב.

ויש נוהגים להדליק את הנרות בליל יום טוב שני של ראש השנה, אחרי צאת הכוכבים, (דהיינו כעשרים דקות אחרי שקיעת החמה), לפני הקידוש על היין.

והטעם שהם נוהגים כן, הוא משום שאסור להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני. כשם שאסור להכין שום דבר משבת לחול, או מיום טוב לחול. ולפי זה היה נראה שאסור להדליק נרות "לכבוד יום טוב שני", כאשר עדיין הוא יום טוב ראשון.

ובאמת שנכון הדבר שאין להכין דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ולפיכך אסור להכין את הפתילות וכדומה מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וכן אסור לבשל ולהדיח כלים מיום טוב ראשון ליום טוב שני, שהרי זה מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני.

אולם לגבי הדלקת הנרות בכל שנה בליל יום טוב שני, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו חזון עובדיה הלכות הימים הנוראים עמוד קפב), לאור דברי התוספות ועוד מגדולי הפוסקים, שאין לחוש לכך, ומותר להדליק נרות של יום טוב שני, אפילו לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון. משום שיש בדבר צורך גם ליום טוב ראשון, שאור הנרות מוסיף אורה בבית. והביא שכן כתב רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים. ועוד.

הדלקת נרות השנה
השנה, (תשפ"ז), יחולו ימי ראש השנה בימים שבת וראשון, ומאחר וכך, בודאי שאסור להדליק נרות עבור יום טוב שני של ראש השנה, אלא לאחר צאת השבת כפי שמופיע בלוחות השנה. והנוהגים להחמיר תמיד כדעת רבינו תם, יחמירו בזה גם בליל ראש השנה השני, שלא ידליקו נרות עד צאת השבת על פי שיטת רבינו תם, כלומר, ידליקו נרות באמצע הסעודה.

ולסיכום: יש להדליק נרות לכבוד ראש השנה, כפי שנוהגים בכל יום טוב, סוכות, פסח ושבועות. ויש להדליק את הנרות לפני שקיעת החמה. ובליל יום טוב שני יש להדליק את הנרות רק לאחר זמן צאת השבת.

כתב הגאון הראשון לציון שליט"א (ילקוט יוסף יום טוב עמוד תקו), שאשה שנוהגת להדליק נרות משעווה, עליה להכין את הנרות עוד לפני כניסת ראש השנה, משום שאסור להדביק בראש השנה את הנרות על ידי חימום השעווה, משום איסור "ממרח".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לגבי חימום הארוחה ליום טוב שני? ממתי מותר? מאחר ויוצא בשבת, היום הראשון כ"ז אלול תש"פ / 16 בספטמבר 2020

מותר לחמם רק לאחר צאת השבת

נתחלפו לי תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת. בירכתי על תפילין של רבינו תם - והתפללתי אתם כל תפילת שחרית. בסוף גיליתי את הטעות והנחתי תפילין של רש"י וקראתי בהם קריאת שמע.. האם הברכה שבירכתי על תפילין של ר"ת לבטלה? כ"ז אלול תש"פ / 16 בספטמבר 2020

זהו ספק ברכה לבטלה. ויש להזהר בזה, כי לצערינו דבר זה אירע כמעט לכל מי שמניח רבינו תם. 

האם יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני, אפילו אם אני מדליקה לפני שקיעת החמה? כ"ט אלול תשע"ז / 20 בספטמבר 2017

יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני. אפילו אם מדליקה לפני שקיעת החמה

בקשר להלכה היומית. נכתב  "ומותר להדליק נרות של יום טוב שני, אפילו לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון. משום שיש בדבר צורך גם ליום טוב ראשון, שאור הנרות מוסיף אורה בבית."האם ההלכה לא צריכה להשתנות עקב כך שהיום יש תאורת חשמל בבית בן כה וכה (וכפי שהעיר על כל בשם הרב אויירבך בספר שמירת שבת כהלכתה). וכפי שראינו בהלכות אחרות שמרן התחשב בטעם זה[כגון בהלכה להעדיף לכבות אור חשמל לפני הדלקת נר שבת]? כ"ח אלול תשע"ד / 23 בספטמבר 2014

טוב להחמיר בדבר כפי שכתבתם.

האם אפשר להכין את הפתיליות בחג עצמו או שכדאי להכין 2 פתיליות לפני כניסת החג הראשון? כ"ד אלול תשע"ב / 11 בספטמבר 2012

אם מדובר בפתיל שמכניסים אותו בתוך אלומיניום, (פתיל צף וכדומה), כדאי להכין את הפתילות לפני החג.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה