הלכה ליום שלישי י"ג חשון תשפ"ו 4 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

הדחת כלים בשבת

הכנה משבת לחול
במסכת שבת (דף קיח.) למדנו, שאסור להכין משבת לחול. כלומר, אסור לעשות דבר בשבת, כאשר אין בו צורך ליום השבת עצמו. ולמשל, אסור לחמם מאכל בשבת לצורך מוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

וכך מבואר במסכת שבת (שם), שאסור להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר עושים כן לצורך מוצאי שבת. כלומר, אין להדיח כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו.

וטעם האיסור, בכדי שלא יטרח אדם ביום השבת, לצורך דבר שאינו לכבוד השבת עצמה. (הראב"ד פכ"ג ה"ז. וכ"כ הרב המגיד בדעת הרמב"ם).

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית
ומרן השלחן ערוך (סימן שכג) כתב בזו הלשון: מדיחין (שוטפים) כלים (בשבת) לצורך היום. כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול. אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין. וכלי שתיה מדיחין כל היום, שכל היום ראוי לשתיה.

הדחת כוסות
ומן הדברים נמצאנו למדים, כי כלי שתיה, כגון כוסות וכדומה, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית, הואיל ויתכן בהחלט שיהיה צורך בכלים אלה אף לאחר הסעודה. אולם כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם וכדומה, אסור להדיחן אחר סעודה שלישית.

הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה
והדבר פשוט, שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מאוחרת, עד שסיימוה לאחר השקיעה, אסור לשטוף כוסות ושאר כלי השתיה לאחר הסעודה, הואיל ואסור לשתות לאחר הסעודה (אחר השקיעה) עד שיעשו הבדלה כדין.

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית כשיש בהם עוד צורך
וכמו כן להיפך, לגבי כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם. שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מוקדמת מאד, ורוצים אחר כך להשתמש שוב בכלי הסעודה, מותר לשטפם אפילו אחר סעודה שלישית. שכל האיסור בזה אינו אלא משום, שבדרך כלל לאחר הסעודה שלישית, לא אוכלים יותר בכלים אלה, אבל אם ידוע שיבואו להשתמש שוב בכלים אלה, מותר לשוטפם בשבת.

ואף שמרן זצ"ל בספרו לוית חן (עמוד קג) כתב להחמיר בזה, משום שראה לרבינו המאירי שכתב, שאחר סעודה שלישית אסור להדיח כלים, אפילו אם רוצה לאכול בהם בשבת. מכל מקום לאחר מכן מצא בתוספות רי"ד שכתב, שכל שרוצה להשתמש בכלים בשבת, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית. (וכן משמע בבית יוסף סימן תקיד). ולפיכך, העיקר להקל בזה.

ולסיכום: מותר לשטוף כלים בשבת, כאשר יש צורך בכלים אלה ליום השבת עצמו. אבל לאחר סעודה שלישית, באופן שנראה שאין עוד צורך בכלי הסעודה, אסור להדיח את הכלים.

וכוסות וכדומה, העשויים לשתיה, מותר לשטפם אפילו לאחר סעודה שלישית (קודם שקיעת החמה). הואיל ויתכן שישתמשו בהם ביום השבת עצמו.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה.
כתב מרן בסימן רצט סעיף א׳ אסור לאכול שום דבר וכו׳ חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל... אם כן משמע מדבריו שמותר להדיח כלים בשביל לשתות בהם מים גם אחרי שחשכה?! י"ד סיון תשע"ב / 4 ביוני 2012

אף על פי שלדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, מותר לשתות מים לפני ההבדלה, מכל מקום מאחר ולדעת הגאונים אסור לשתות אפילו מים, והדבר הוא חמור מאד לשיטתם, וכבר נחלקו בזה בגמרא בפסחים (קה.). וכן לדעת רבותינו המקובלים יש איסור בדבר. לכן נהגו שלא לשתות אפילו מים עד שיבדילו.
ואמנם אדם שהוא מיקל בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, רשאי גם לשטוף את כלי השתיה אחר השקיעה, אך למעשה רוב העולם מחמירים בזה, ולכן כתבנו שאין לשטוף את הכלים, מאחר וברור שלא ישתמשו בהם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה