הלכה ליום חמישי כ"ג טבת תשפ"א 7 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

קרני בת מרילין

לרפואת הגוף והנפש ולשמירה על העובר

הוקדש על ידי

בעלה והילדים

הדחת כלים בשבת

הכנה משבת לחול
במסכת שבת (דף קיח.) למדנו, שאסור להכין משבת לחול. כלומר, אסור לעשות דבר בשבת, כאשר אין בו צורך ליום השבת עצמו. ולמשל, אסור לחמם מאכל בשבת לצורך מוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

וכך מבואר במסכת שבת (שם), שאסור להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר עושים כן לצורך מוצאי שבת. כלומר, אין להדיח כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו.

וטעם האיסור, בכדי שלא יטרח אדם ביום השבת, לצורך דבר שאינו לכבוד השבת עצמה. (הראב"ד פכ"ג ה"ז. וכ"כ הרב המגיד בדעת הרמב"ם).

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית
ומרן השלחן ערוך (סימן שכג) כתב בזו הלשון: מדיחין (שוטפים) כלים (בשבת) לצורך היום. כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול. אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין. וכלי שתיה מדיחין כל היום, שכל היום ראוי לשתיה.

הדחת כוסות
ומן הדברים נמצאנו למדים, כי כלי שתיה, כגון כוסות וכדומה, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית, הואיל ויתכן בהחלט שיהיה צורך בכלים אלה אף לאחר הסעודה. אולם כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם וכדומה, אסור להדיחן אחר סעודה שלישית.

הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה
והדבר פשוט, שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מאוחרת, עד שסיימוה לאחר השקיעה, אסור לשטוף כוסות ושאר כלי השתיה לאחר הסעודה, הואיל ואסור לשתות לאחר הסעודה (אחר השקיעה) עד שיעשו הבדלה כדין.

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית כשיש בהם עוד צורך
וכמו כן להיפך, לגבי כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם. שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מוקדמת מאד, ורוצים אחר כך להשתמש שוב בכלי הסעודה, מותר לשטפם אפילו אחר סעודה שלישית. שכל האיסור בזה אינו אלא משום, שבדרך כלל לאחר הסעודה שלישית, לא אוכלים יותר בכלים אלה, אבל אם ידוע שיבואו להשתמש שוב בכלים אלה, מותר לשוטפם בשבת.

ואף שמרן זצ"ל בספרו לוית חן (עמוד קג) כתב להחמיר בזה, משום שראה לרבינו המאירי שכתב, שאחר סעודה שלישית אסור להדיח כלים, אפילו אם רוצה לאכול בהם בשבת. מכל מקום לאחר מכן מצא בתוספות רי"ד שכתב, שכל שרוצה להשתמש בכלים בשבת, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית. (וכן משמע בבית יוסף סימן תקיד). ולפיכך, העיקר להקל בזה.

ולסיכום: מותר לשטוף כלים בשבת, כאשר יש צורך בכלים אלה ליום השבת עצמו. אבל לאחר סעודה שלישית, באופן שנראה שאין עוד צורך בכלי הסעודה, אסור להדיח את הכלים.

וכוסות וכדומה, העשויים לשתיה, מותר לשטפם אפילו לאחר סעודה שלישית (קודם שקיעת החמה). הואיל ויתכן שישתמשו בהם ביום השבת עצמו.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה.
כתב מרן בסימן רצט סעיף א׳ אסור לאכול שום דבר וכו׳ חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל... אם כן משמע מדבריו שמותר להדיח כלים בשביל לשתות בהם מים גם אחרי שחשכה?! י"ד סיון תשע"ב / 4 ביוני 2012

אף על פי שלדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, מותר לשתות מים לפני ההבדלה, מכל מקום מאחר ולדעת הגאונים אסור לשתות אפילו מים, והדבר הוא חמור מאד לשיטתם, וכבר נחלקו בזה בגמרא בפסחים (קה.). וכן לדעת רבותינו המקובלים יש איסור בדבר. לכן נהגו שלא לשתות אפילו מים עד שיבדילו.
ואמנם אדם שהוא מיקל בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, רשאי גם לשטוף את כלי השתיה אחר השקיעה, אך למעשה רוב העולם מחמירים בזה, ולכן כתבנו שאין לשטוף את הכלים, מאחר וברור שלא ישתמשו בהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה