הלכה ליום חמישי י"ח אב תשע"ג 25 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

מהו "גט"?

 

יחד עם כל בית ישראל, הננו מברכים בשמחה וחדווה, את כבוד מורינו ורבינו, עטרת ראשינו, הרב הנודע לשם טוב ולתהלה בכל קצווי ארץ, כבוד הראשון לציוןהגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, לרגל הבחרו למשרת הראשון לציון הרב הראשי לישראל, לשמחת מרן אביו רבינו הקדוש שליט"א, ולשמחת לב מבקשי ה'. יהי רצון שיזכה להרים קרנה של תורה, ולהרביץ תורה עוד רבות בשנים, דשנים ורעננים, יחד עם עמיתו הרב הגדול רבי דוד לאו שליט"א, הרב הראשי לישראל, ויעמדו בראש הרבנות רבות בשנים, מתוך בריאות הגוף והרחבת הדעת, ונזכה לראות בביאת משיח צדקינו בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

 

בהלכות הקודמות עסקנו בעניני מצות הנשואין. והנה ידוע, שלאחר שקבלה האשה איזה דבר מיד בעלה לשם קדושין, וכמו שנהוג בזמנינו שנותנים "טבעת" שבה האיש מקדש את האשה, ונתקיימו שם כל התנאים שצריך שיתקיימו בקידושין, נעשית האשה "אשת איש".
 
אופן הגירושין
נאמר בתורה (דברים כד): כי יקח איש אישה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושלחה מביתו, ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר.
 
מבואר אם כן בתורה, שקיימת אפשרות לנתק את קשר הנישואין בין איש לאשתו, ובכך יסור מן האישה דין "אשת איש" אשר עליה, והרי היא רשאית להנשא מחדש לאיש אחר. ומבואר גם שלשם ניתוק הקשר, צריך הבעל לכתוב לאשתו "ספר כריתות", שהוא הנקרא "גט", ולתת את הספר בידה. ויש דינים רבים מאד בענייני הגט אשר מקובצים במסכת "גיטין" ובשלחן ערוך אבן העזר ועוד.
 
מדוע הגט נקרא "גט"?
טעם הדבר שספר הכריתות נקרא "גט", כתבו התוספות בריש מסכת גיטין, שהוא מפני שגט בגימטריא י"ב, כמנין השיטין (השורות) שבגט. (כי בגט ישנם שנים עשר שורות, כמנין גט). ויש בזה עוד טעמים. ויש מוסיפים טעם נאה, שמאחר ובלשון הקודש לא נמצאת שום מילה, שהאותיות ג' וט' נמצאות בה יחדיו סמוכות זו לזו, לכן נקרא הגט "גט", כי ג' וט' יחדיו מבטאות פירוד, שאינם מתחברות לעולם, וכן הגט, מבטא פירוד.
 
שאין למהר בענין גירושין
אף על פי שיש אפשרות לנתק את קשר הנישואין, מבואר בגמרא ובפוסקים שאין למהר לפעול בדרך זו, וכל המגרש את אשתו הראשונה מזבח מוריד עליו דמעות. ולדאבונינו בזמן הזה, מצויים הרבה מאד מקרי גירושין, ולא זו דרכה של תורה. אבל אם כל הקיצין כלו, ואחרי שניסו לפשר בין בני הזוג נמצא כי אין קיום לנישואיהם, קיימת אפשרות הגירושין, בכדי שלא ישאר אף צד שבוי חרב ביד חברו. אך יש לדעת, כי ללא גט, אין אפשרות היתר לנשואי האשה עם אדם אחר, שהרי היא אשת איש, ואפילו אם נתגרשו כבר גירושין אזרחיים, כל זמן שלא קיבלה גט כהלכה, אינה מגורשת כלל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה