הלכה ליום רביעי ב' אייר תשפ"ה 30 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

כל חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

חללי צבא ההגנה לישראל

היום הוא יום זכרון לחללי מערכות ישראל, והנה אנו מפרסמים דברים אלו (בתוספת נופך), שנאמרו מפי מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בכינוס יום הזכרון לפני יותר מארבעים שנה, ויפים הדברים להאמר גם עתה.

אמרו בגמרא (בבא בתרא י:), הרוגי "לוד", אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. ופירוש הרוגי לוד, הם האחים פפוס ולוליינוס, במעשה שהיה, שבתו (הבת של) של המלך נמצאה הרוגה, וחשדו הגויים שמישהו מישראל הרג אותה, וגזרו גזירה על כל העם, להשמיד להרוג ולאבד, ועמדו פפוס ולוליינוס, ופדו בנפשם את ישראל, שאמרו, אנחנו הרגנוה, והמלך הרג אותם לבדם, ונשארו כל ישראל לפליטה. ועליהם אמרו רבותיו, כי אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, לרוב גודל השכר שיש להם לעולם הבא.

אין ספק שדברים אלה כוחם יפה גם לגבי חללי צה"ל הקבורים בארץ ישראל, אשר חרפו נפשם במערכות ישראל על גאולתינו ועל פדות נפשינו, מנשרים קלו מאריות גברו, תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

עמנו למוד סבל ורווי דמעות, על נהרי נחלי דמי אחינו שנשפך כמים, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז, ומאז חורבן בית קדשינו ותפארתינו, וגלות ישראל מעל אדמתו, נשפך דם ישראל כמים, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. ובת קול ממררת בבכי שלוש פעמים ביום ואומרת, "אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתי את בני לבין אומות העולם". תמיד היינו מטרה לשנאת הגויים, שנאת עולם לעם עולם, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, כמה מאות קהלות נרצחו באכזריות במסעי הצלב והאינקויזיציה, והאחרון הכביד, בשואה האחרונה אשר נהרגו כששה מליון יהודים ובתוכם גדולי ישראל צדיקים יסודי עולם, ועד עתה, בפרעות שעושים כנגדינו שכינינו הערבים הפלשטינאים, הפוגעים לא אחת בחיילינו. וכבר אמרו במסכת ראש השנה (כג.), אוי להם לאומות העולם שאין להם תקנה.

ואמרו חז"ל (ילקוט שמעוני פרשת מטות), שכל אותם שנרצחו ביד אומות העולם הרשעים, הקדוש ברוך הוא טובל דמם על בגד שלובש עד שנעשה צבעו רווי דם, וכשיגיע יום הדין, אל קנא ונוקם מתעטף באותו הבגד, ורואה את כל גופות הנרצחים ביד בני עוולה, והיה צדק אזור מתניו, לעשות נקמה בגויים תוכחות בלאומים, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל, וכמו שנאמר "ידין בגויים מלא גויות".

יום הזכרון צריך לשמש לנו לא רק כיום אבל על אבדן חללינו, שקשה סילוקם של בחורים כחורבן בית המקדש, אלא גם יום חשבון נפש, עלינו להתאמץ לחזור למסורת אבותינו, לשוב לתורה ולמעשים טובים, ולחנך את בנינו לתורה, וכמאמר הכתוב, שובו אלי ואשובה אליכם. והרי כמה וכמה מהאובדים על קדושת ה' לא נהרגו ולא נרצחו אלא בכדי שימשיך עמינו להתקיים בתורתו, וכמה וכמה נהרגו ממש על קדושת ה', שלא רצו להמיר דתם, ואם כן בודאי שבמותם ציוו לנו החיים, חיי התורה, וכמאמרו של רבינו סעדיה גאון, כי אין אומתינו אומה אלא בתורתה.

זכותם של חללי צה"ל מגיני ארץ קדשינו יחד עם כל קדושי עם ישראל תעמוד לעד להגן אלף המגן על משפחותיהם, ויעמדו בתפילה לפני כסא כבודו על כל עם ישראל לבל נוסיף לדאבה עוד, וכמו שנאמר, לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך, ויקויים בנו מקרא שכתוב, ושמתי מקום לעמי לישראל, ונטעתיו ושכן תחתיו, ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה. וקראת ישועה חומותינו ושערנו תהלה, ותחזינה עינינו בבנין בית מקדשינו אהל בל יצען, בל יסע יתדותיו לנצח, וכל חבליו בל ינתקו, וכבר נאמר, כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה, מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל. ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ובא לציון גואל במהרה בימינו. אמן.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה