הלכה ליום חמישי ל' סיון תשפ"ה 26 ביוני 2025

סיום הלכות בורר, דין מלחיה וקומקום של תה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו פרטים רבים בהלכות בורר בשבת. וכעת נסיים עם עוד כמה פרטים שרבים שואלים עליהם.

מלחיה שיש בתורה גרגרי אורז
רבים שואלים, לגבי כלי הנקרא מלחיה, שהמכסה שלו מנוקב, וממנו יורדים גרגרי המלח. ונוהגים להניח בתוכו כמה גרגרי אורז, כדי שימנעו את התגבשות המלח מחמת לחות. האם  מותר להשתמש במלחיה זו בשבת, או שיש בזה איסור משום "בורר", מכיון שבשעה שהמלח יורד, גרגרי האורז נותרים בכלי, ולכאורה הרי זה כבורר "פסולת מתוך אוכל", כי ה"פסולת" הם גרגרי האורז הנותרים בכלי. וגם הוא כבורר "בכלי".

ולמעשה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה שבת ח"ד עמוד רטז), שהואיל והמלחיה לא נעשית כ"כלי העשוי לברירה". (כלומר, מסננת, היא כלי המיועד לברירה. אבל המלחיה, עיקר היעוד שלה אינו לברירה, אלא לפיזור המלח). וגם המשתמש בכלי זה, אין כוונתו כלל לשם ברירה, אלא כוונתו ליהנות מן המלח. ולכל הדעות, אין כאן חשש ברירה, אלא מדרבנן, (כלומר, מגזירת חכמים), אבל לא מן התורה. וכיון שכך, בכל איסור דרבנן במלאכת שבת, כאשר אינו מתכוין למלאכה הנעשית, יש מקום רב להקל בתנאים מסויימים. ועוד הביא כמה טעמים להקל בשימוש במלחיה בשבת, לכן להלכה יש להקל בזה, וכפי שנוהגים רבים, יראים ושלמים. וכן דעת רוב גדולי הפוסקים בזמנינו.

קומקום של תה, שיש בפיו מסננת
קומקום של תה, שיש בפיו (בזרבובית שלו) מסננת המיועדת לכך שלא יפלו ממנו עלים לתוך הכוס. אף שנראה כאילו בורר "בכלי" את מי התה מתוך העלים, מכל מקום להלכה כתב מרן הרב זצ"ל (עמוד רכו), שמותר להשתמש בכלי זה בשבת, וטוב להחמיר עד שעלי התה יהיו מונחים בקרקעית הקומקום, והמים למעלה, שאז אין חשש כלל בדבר. אבל מעיקר הדין יש להקל בזה אפילו באופן שעלי התה מעורבים בתוך המים. וכן נהג למעשה הגאון בעל ספר חזון איש. ועיקרו של ההיתר, הוא בהיות ורוב בני האדם אינם "מקפידים" (כלומר, לא איכפת להם) על הדבר, ורגילים לשתות תה אפילו כשיש בתוכו כמה עלים, לכן אין זו ברירה האסורה בשבת. וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן שיט), שמים הראויים לשתיה, ומעורבים בהם חתיכות עץ קטנות מאד, מותר לסננם בשבת (במשמרת) ולשתותם. אבל אם הם עכורים מאד עד שאי אפשר לשתותם בלא סינון, אסור לסננם בשבת. וכאן התה ראוי לשתיה גם בלי סינון, ורק אותו אדם מקפיד ומעדיף לשתותו אחרי סינון, אין בדבר איסור מן הדין, וכמו שנתבאר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלה חשובה מאוד היא לגבי ה"בריטה", שכלי זה מיועד לסינון של מים, כלומר שופכים מים בתוכו ויש מסננת קטנה שמטהרת את מי הברז. האם כלי כזה הוא אסור בשימוש בשבת משום בורר? י"ג טבת תשע"ב / 8 בינואר 2012

מותר להשתמש בשבת בכלי שיש בקצהו מסנן לנקות את המים יותר. והוא הדין לענין כלי הנקרא בריטה, שלא שייך בזה איסור ברירה בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה