הלכה ליום רביעי כ' כסלו תשפ"ג 14 בדצמבר 2022

נשים בהלל של חנוכה

שאלה: אם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, האם הן חייבות גם באמירת ה"הלל" בכל בוקר של חנוכה?

תשובה: כל מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ואיזו היא "מצות עשה שהזמן גרמא"?, כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", כגון מצות נטילת לולב, ומצות אכילה בסוכה וכדומה, הרי היא בכלל מצות "עשה". (להבדיל ממצוות "לא תעשה", למשל האיסור לאכול ביום הכפורים, שהרי הוא בכלל מצות "לא תעשה"). ומצוה ש"הזמן גרמא", היא כל מצוה שתלויה בזמן, והזמן הוא הגורם למצוה. כגון מצות נטילת לולב, שהיא תלויה בזמן, שהרי רק בימי חג הסוכות יש ליטול לולב. וממילא נשים פטורות ממצות נטילת לולב, שהרי היא "מצות עשה שהזמן גרמא". ויש בזה חילוקים במצוות מסויימות, אך כך הוא הדין באופן כללי.

ולפי זה נראה שהיה ראוי לפטור את הנשים ממצות הדלקת נרות חנוכה, שהרי זו מצוה שהיא בקום ועשה, להדליק נרות חנוכה, והיא תלויה בזמן, כי אינה שייכת אלא בימי החנוכה.

אולם רבותינו אמרו, שהנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, משום שבשעה שתיקנו לישראל להדליק בכל שנה נרות חנוכה, תקנו כן כדי לפרסם את הנס שנעשה לאבותינו בימי החנוכה. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, לכן לא הוציאו אותן רבותינו מכלל התקנה, וחייבו גם אותן בהדלקת נרות חנוכה.

ולפי זה לכאורה, נראה שכך עלינו לדון גם לגבי אמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי ההלל בימי החנוכה נתקן על ידי רבותינו, כדי לפרסם את נס חנוכה, ולהודות עליו לה' יתברך. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, כלומר, נס חנוכה, יש לחייבן מן הדין באמירת ההלל בכל יום "בברכה".

אולם רבינו הרמב"ם כתב שהנשים פטורות מאמירת ההלל בחנוכה. וכן האריכו בדין זה הפוסקים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים היטב, שאף על פי שהנשים היו באותו הנס של חנוכה, מכל מקום לא מצאו רבותינו לנכון לחייבן באמירת ההלל, משום שיש חילוק גדול בין מצות הדלקת נרות חנוכה, שהוא ענין של פרסום גדול לעיני כל העוברים והשבים, שיראו את נרות החנוכה, וידעו ויזכרו את הנס שנעשה לאבותינו, ולכן נכון לחייב אף את הנשים במצוה יקרה זו. מה שאין כן מצות ההלל בחנוכה, שהיא בין האדם לבין קונו, ולא שייך בה פרסום הנס גדול כל כך, לכן, לא רצו רבותינו לשנות את דין אמירת ההלל בימי החנוכה מדין ההלל בשאר הימים הטובים, ופטרו את הנשים ממצוה זו. (חזון עובדיה חנוכה, עמוד ריד).

לכן לסיכום: מן הדין, הנשים פטורות ממצוות אמירת "הלל" בימי החנוכה. ונשים צדקניות שאומרות "הלל" לאחר התפלה בימי החנוכה, תבוא עליהן ברכת טוב, אך אל להן לברך על אמירת ההלל, שהרי אינן מצוות לאומרו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה