הלכה ליום שני כ"ה כסלו תשפ"ב 29 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין זאב בן אגאג׳אן אלישע ז"ל

נלב״ע א׳ דחנוכה כ״ה כסלו תשמ״ז
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

נשים בהלל של חנוכה

שאלה: אם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, האם הן חייבות גם באמירת ה"הלל" בכל בוקר של חנוכה?

תשובה: כל מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ואיזו היא "מצות עשה שהזמן גרמא"?, כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", כגון מצות נטילת לולב, ומצות אכילה בסוכה וכדומה, הרי היא בכלל מצות "עשה". (להבדיל ממצוות "לא תעשה", למשל האיסור לאכול ביום הכפורים, שהרי הוא בכלל מצות "לא תעשה"). ומצוה ש"הזמן גרמא", היא כל מצוה שתלויה בזמן, והזמן הוא הגורם למצוה. כגון מצות נטילת לולב, שהיא תלויה בזמן, שהרי רק בימי חג הסוכות יש ליטול לולב. וממילא נשים פטורות ממצות נטילת לולב, שהרי היא "מצות עשה שהזמן גרמא". ויש בזה חילוקים במצוות מסויימות, אך כך הוא הדין באופן כללי.

ולפי זה נראה שהיה ראוי לפטור את הנשים ממצות הדלקת נרות חנוכה, שהרי זו מצוה שהיא בקום ועשה, להדליק נרות חנוכה, והיא תלויה בזמן, כי אינה שייכת אלא בימי החנוכה.

אולם רבותינו אמרו, שהנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, משום שבשעה שתיקנו לישראל להדליק בכל שנה נרות חנוכה, תקנו כן כדי לפרסם את הנס שנעשה לאבותינו בימי החנוכה. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, לכן לא הוציאו אותן רבותינו מכלל התקנה, וחייבו גם אותן בהדלקת נרות חנוכה.

ולפי זה לכאורה, נראה שכך עלינו לדון גם לגבי אמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי ההלל בימי החנוכה נתקן על ידי רבותינו, כדי לפרסם את נס חנוכה, ולהודות עליו לה' יתברך. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, כלומר, נס חנוכה, יש לחייבן מן הדין באמירת ההלל בכל יום "בברכה".

אולם רבינו הרמב"ם כתב שהנשים פטורות מאמירת ההלל בחנוכה. וכן האריכו בדין זה הפוסקים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים היטב, שאף על פי שהנשים היו באותו הנס של חנוכה, מכל מקום לא מצאו רבותינו לנכון לחייבן באמירת ההלל, משום שיש חילוק גדול בין מצות הדלקת נרות חנוכה, שהוא ענין של פרסום גדול לעיני כל העוברים והשבים, שיראו את נרות החנוכה, וידעו ויזכרו את הנס שנעשה לאבותינו, ולכן נכון לחייב אף את הנשים במצוה יקרה זו. מה שאין כן מצות ההלל בחנוכה, שהיא בין האדם לבין קונו, ולא שייך בה פרסום הנס גדול כל כך, לכן, לא רצו רבותינו לשנות את דין אמירת ההלל בימי החנוכה מדין ההלל בשאר הימים הטובים, ופטרו את הנשים ממצוה זו. (חזון עובדיה חנוכה, עמוד ריד).

לכן לסיכום: מן הדין, הנשים פטורות ממצוות אמירת "הלל" בימי החנוכה. ונשים צדקניות שאומרות "הלל" לאחר התפלה בימי החנוכה, תבוא עליהן ברכת טוב, אך אל להן לברך על אמירת ההלל, שהרי אינן מצוות לאומרו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה