הלכה ליום רביעי ז' שבט תשפ"ה 5 בפברואר 2025

דברים שמצריכים נטילת ידיים

שאלה: האם לאחר גזיזת הצפרניים חייבים ליטול ידיים כפי שמחויבים ליטול ידיים בבוקר?

תשובה: עיקר דין נטילת ידיים או רחיצת הידיים, נחלק לארבעה חלקים. יש את דין נטילת ידיים בשחרית, כלומר, אחר הקימה בבוקר. ויש דין נטילת ידיים לסעודה, כלומר, לפני אכילת סעודה עם פת. ויש דין נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה, וכגון אדם המטבל כרפס במים ואוכל, שצריך ליטול לפני כן את ידיו כמו שנוטל ידיו לסעודה. (בלי ברכה). ויש דין נטילת ידיים לאחר שנוגע אדם במקום לא נקי, או נמצא במקום שיש בו רוח טומאה, או עושה דבר הגורם לחיוב נטילת ידיים.

דברים שמצריכים נטילת ידיים
בגמרא במסכת פסחים (דף קיב.) מבואר שחייב אדם ליטול ידיו לאחר נטילת הצפרניים. ומי שאינו נוטל ידיו אחר נטילת הצפרניים, מפחד יום אחד ואינו יודע ממה מפחד. (כלומר, ענין סגולי יש כאן, שמי שאינו נוטל ידיו לאחר נטילת צפרניים, יגיע לו פחד). וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן ד סעיף יט).

וכתב הרב רבי דוד אבודרהם (מגדולי חכמי ספרד לפני כשש מאות שנה) בשם ספר התשב"ץ, שבעה דברים צריכים נטילה, כלומר, שבעה דברים, העושה אותם צריך אחר כך ליטול את ידיו. ואלו הן: הקם מן המטה (כלומר, לאחר השינה). והיוצא מבית הכסא והיוצא מבית המרחץ (כפי שביארנו בהלכה יומית), והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף את ראשו. עד כאן. (וקרוב לדברים הללו כתב גם המרדכי (ברכות סימן קצד) ועוד מגדולי הפוסקים, הובאו בבית יוסף).

ומרן בשלחן ערוך (אורח חיים סימן ד סעיף יח) כתב בזו הלשון: אלו דברים צריכין נטילה במים: הקם מהמטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים, ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו (כלומר, מחפש אחר כנים), והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא, תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם, יוצא מדעתו.

ומבואר אם כן בדבריו, שמי שנטל (גזז) את צפרניו, חייב ליטול אחר כך את ידיו.

ובהלכה הבאה נבאר מה הטעם לנטילה זו, ובאיזה אופן יש לעשותה, האם כפי שנוטלים ידיים בבוקר, או שדי ברחיצת הידיים בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.
האם גם אישה חייבת בכל הנטילות האלה? והאם צריך לברך על הנטילת ידיים או רק לנטול עם נטלה? כ"ה טבת תשפ"ב / 29 בדצמבר 2021

אין הבדל בין אשה לאיש בכל הדינים הללו.

מברכים על נטילה של שחרית (בבקור אחרי שקמים), ועל נטילת ידיים לסעודה בלבד. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה