הלכה ליום חמישי ל' חשון תשפ"ג 24 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מנשה בן זווירה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הוצאת המים מקופסאות שימורים בשבת

ההלכה מוקדשת גם לעלוי נשמת הבחור היקר
אריה בן משה שצ'ופק ה' יקום דמו
שנהרג אמש על קדושת ה' בפיגוע הרצחני בירושלים.
כמו כן יהיו הדברים לרפואת מורינו ורבינו הגאון
רבי שמעון רפאל (בעדני) בן חביבה שליט"א
ולרפואת כל פצועי הפיגועים אמש
הוקדש על ידי
הלכה יומית
- - - - - - - - -  -

שאלה: קופסאות שימורים של זיתים או מלפפונים או דג טונה, האם מותר לשפוך מהם את המים, בכדי שישאר בתוכם רק המאכל, או שיש בזה איסור משום בורר?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

הסברא לאסור
הנה בנדון שלנו, לכאורה יש לאסור לשפוך את המים מן הקופסא על ידי הטיית הקופסה בעדינות, משום שבכל נמצא כבורר "פסולת מתוך אוכל", שהרי המים הם הפסולת, שאין לו רצון להשתמש בהם, והזיתים, או הדג, או המלפפונים, הם האוכל.

שפיכת המים נחשבת ברירת אוכל מתוך פסולת
אולם באמת שכתבו גדולי הפוסקים, שברירה באופן כזה, אינה נחשבת לברירת "פסולת מתוך אוכל", אלא להיפך, משום שמה שנשאר בידו של הבורר, הוא האוכל, נמצא שהוא מוציא את האוכל מן הפסולת שנשפכת למטה.

וכן מבואר במשנה ברורה (בהקדמה לסימן שיט), שמה שאסרה התורה לברור בשבת באמצעות נפה (מסננת), הכוונה היא, שאסור לברור באופן שהאוכל נופל דרך הנקבים של המסננת, והפסולת נשארת בתוך המסננת, אבל להיפך, כגון באופן שהאוכל גס ועב, והפסולת דקה ונופלת דרך הנקבים של המסננת, באופן כזה נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת, (ואף על פי כן אסור לעשות כן בשבת, משום שהוא בורר על ידי כלי). וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

האם יש להקל בשפיכת המים אפילו שלא על מנת לאכול "מיד"
ומעתה בנדון שלנו גם כן, נראה שהמטה את קופסת השימורים בכדי שישפך ממנה רק המשקה שבתוכה, נחשב  כבורר אוכל מתוך פסולת. אולם גם כאשר בורר אוכל מתוך פסולת, כבר למדנו שאין להקל בזה אלא כשעושה כן על מנת לאכול "לאלתר", כלומר מיד, אבל אם אין בכוונתו לאכול מתכולת הקופסא אלא לאחר יותר מחצי שעה, אין להקל בדבר.

אלא שבנדון שלנו, יש סברא נוספת להקל לגמרי, משום שהזיתים או המלפפונים, הם ניכרים מאד שהם עומדים באופן נפרד מן המשקה שאיתם, ולכן לדעת הרבה פוסקים אין בדבר איסור ברירה כלל בשבת, ואפילו אם בכוונתו לאכול מהזיתים רק לאחר יותר מחצי שעה, גם כן יש להקל בזה מעיקר הדין, לשפוך רק את המים מן הקופסא.

וכן פסק למעשה מרן הרב זצ"ל, שבקופסאות של זיתים ומלפפונים, יש להקל לשפוך מהם את המים בשבת, שאין בזה איסור בורר.

ונראה שבקופסאות של דג טונה, יש להקל לשפוך מהם את המים הנפרדים מן הדג, כלומר, חלק מן המים או השמן שעל הדג, אבל השמן או המים המעורבים ממש בגוף הדג, אין להקל לשפוך אותם בשבת, הואיל ואינם עומדים באופן ניכר מחוץ לדג.

ולסיכום: קופסאות של מלפפונים או זיתים, מותר לשפוך מהם את המים בשבת, ולהשאיר בתוכם רק את המאכל עצמו. ובקופסאות דג טונה, יש להקל בזה באופן ששופך את רוב השמן או המים, אבל המים והשמן שבלועים בין חלקי הדג, יש להחמיר שלא לשפכם בשבת. (אלא אם בכוונתו לאכול מן הדג באופן מיידי).

שאלות ותשובות על ההלכה

לפי ההלכה שלמדנו היום מסתבר שמותר לשפוך את המים שנמצאים בסיר עם הביצים כדי שישארו לנו רק הביצים ל' חשון תשפ"ג / 24 בנובמבר 2022

נכון מאד. 

שלום כבוד הרב,

הרב כתב "יפה כתבת. זו דעת המשנה ברורה. ויש בזה מחלוקת עצומה בין האחרונים. ולדעת מרן זצ"ל מה שנשאר ביד הוא הנברר. "

רצינו לשאול האם הרב יכול בבקשה להביא לנו איפה זה כתוב בספרי הרב עובדיה זיע"א

תודה רבה כ"ט אייר תשפ"א / 11 במאי 2021

לדוגמא בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד רל. וכן שמעתי ממנו בעל פה. 

בסימן שיט במ"ב ס"ק נה מפורש שכששופך יין מחבית עם השמרים חשיב אוכל מתוך פסולת ומותר לאלתר. ולהפך כששופך שומן מתוך רוטב אסור שחשיב שופך פסולת מתוך אוכל. יוצא שמה שנשפך הוא הנברר מתוך מה שנשאר. מדוע יהיה מותר לשפוך את השמן מהטונה הרי זה נחשב פסולת מתוך אוכל? כ"ז תמוז תש"פ / 19 ביולי 2020

יפה כתבת. זו דעת המשנה ברורה. ויש בזה מחלוקת עצומה בין האחרונים. ולדעת מרן זצ"ל מה שנשאר ביד הוא הנברר. 

בסימן שיט במ"ב ס"ק נה מפורש שכששופך יין מחבית עם השמרים חשיב אוכל מתוך פסולת ומותר לאלתר. ולהפך כששופך שומן מתוך רוטב אסור שחשיב שופך פסולת מתוך אוכל. יוצא שמה שנשפך הוא הנברר מתוך מה שנשאר. מדוע יהיה מותר לשפוך את השמן מהטונה הרי זה נחשב פסולת מתוך אוכל? כ"ז תמוז תש"פ / 19 ביולי 2020

יפה כתבת. זו דעת המשנה ברורה. ויש בזה מחלוקת עצומה בין האחרונים. ולדעת מרן זצ"ל מה שנשאר ביד הוא הנברר. 

אם אין בזה משום בורר מחמת שהוא לוקח אוכל מתוך הפסולת, מדוע אתה אוסר להוציא את השמן שבין חלקי הדג? הרי מותר לברור אוכל מפסולת לאלתר..
ואם תאמר שזו מחלוקת אם זה נחשב אוכל או פסולת.. השמן ניכר ברגע שהוא נשפך שזה אינו מחובר לדג... י"ד אלול תשע"ז / 5 בספטמבר 2017

כתבנו להחמיר בזה, משום שאחד הטעמים להקל לשפוך את השמן, הוא משום שהשמן הוא משקה, והדג הוא אוכל, והם ניכרים בפני עצמם. אבל השמן ששקוע בדג, אינו ניכר אלא לאחר שברר אותו כבר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה