הלכה ליום שני ו' כסלו תשפ"ז 16 בנובמבר 2026

ברכה על בדיקת מזוזה

שאלה: מי שהסיר את המזוזה מפתח ביתו לצורך בדיקתה לראות אם היא כשרה, האם בשעה שהוא חוזר וקובע את המזוזה בפתח ביתו עליו לברך "לקבוע מזוזה", או לא?

דין מי שחוזר להתעטף בטליתו
מרן השלחן ערוך (סימן ח) כתב, לגבי אדם הלובש טלית, והוא פושט את טליתו על מנת ללובשה שוב מיד לאחר מכן (כגון שהוא משאילה לכמה דקות לאדם אחר), שעליו לברך שנית בשעה שהוא חוזר ללובשה. אבל הרמ"א כתב: "ויש אומרים, שכל שהיה בדעתו מתחילה לחזור ולהתעטף בטלית, אינו חוזר ומברך". והסכימו רבותינו האחרונים לדברי הרמ"א בזה, שכל שמתחילה חשב לחזור וללבוש מיד לאחר מכן את הטלית, אינו חוזר ומברך עליה שנית.

הטעם שפוסקים כדעת הרמ"א
ואף על פי שאנו פוסקים בדרך כלל על פי דעת מרן הקדוש שקבלנו הוראותיו, מכל מקום כתב הרב חיד"א, שבענין כזה שדעת הרבה מהפוסקים היא שלא כדעת מרן, יש לנו לחוש לאיסור "ברכה לבטלה" אף נגד דעת מרן השלחן ערוך. ולכן העיקר להלכה שכל שמתחילה היה בדעתו לחזור וללבוש את הטלית, אינו חוזר לברך עליה.

ומעתה נראה לכאורה שהוא הדין לגבי מזוזה, שמכיון שבשעה שהסיר את המזוזה היה בדעתו לחזור ולקבעה, לכן לא יברך עליה בשעה שחוזר לקובעה.

החילוק בין מזוזה לטלית
אלא שיש לחלק בין הנדונים, שהרי במזוזה, מי שמסירה, אינו יודע בודאות אם יחזור לקובעה שוב בפתח ביתו, שהרי הוא מוציאה לבדיקה, לראות אם היא כשרה, ואם ימצא שאינה כשרה, יצטרך לקבוע בפתח מזוזה אחרת.

נמצא שאין הדבר ברור שיחזור לקבוע את המזוזה, ובמקרה כזה, גם בדין הטלית חוזר ומברך, וכגון שהוא פושט את הטלית ואינו יודע אם יחזור להתעטף בה שנית, שלכל הדעות חוזר לברך. ואם כן הוא הדין בנדון דנן, שהואיל ואינו יודע בודאות שיחזור לקבוע את המזוזה הזו, חוזר ומברך עליה "לקבוע מזוזה".

ואמנם יש מרבותינו האחרונים שעדיין כתבו שאין לברך על קביעת המזוזה בשנית, מכל מקום העיקר להלכה שהחילוק הנ"ל הוא הנכון, שמכיון שאין הדבר ברור שיחזור לקבוע את אותה המזוזה בפתח ביתו, הרי שלכל הדעות צריך לברך כשקובעה פעם שניה. וכן כתב הגאון רבי בנימין ארואץ בתשובה שנמצאת בספר אדמת קודש, והוסיף שכן ראה לחסידים ואנשי מעשה, שהיו מברכים כאשר היו קובעים מזוזה פעם שניה. וכתב שהרצה את דבריו לפני רבינו גדליה חיון, והלה הסכים לכל דבריו, והביא להם סמך. ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הוסיף עוד שכן מבואר בפירוש בדברי ספר האשכול.

ועל כן העיקר להלכה, שהמסיר מזוזה מפתח ביתו על מנת לבודקה אם היא כשרה, ולאחר מכן בכוונתו לקובעה שנית בפתח ביתו, עליו לחזור ולברך "לקבוע מזוזה" בשעת קביעתה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יוצא מכאן שאם הסיר המזוזה מפני צביעת המשקוף אינו חייב לחזור ולברך כשיחזיר, שכן הוא ידע שיחזיר את המזוזה, זה נכון? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

נכון

האם ההלכה הזאת היא רק בשביל המזוזה בפתח הבית או כל מזוזה בבית? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

הכוונה למזוזה בכל חדר שחייב במזוזה.

בברכה,
הלכה יומית.

באותו הקשר עם אישה הסירה את מזוזה ואין גבר, האם גם היא מברכת את ברכת המזוזה? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

אין כל חילוק בענין חיוב מזוזה בין אנשים לנשים. ולכן האשה צריכה לברך על קביעת המזוזה, וכדין האיש.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה