הלכה ליום שלישי י"ב תמוז תשפ"א 22 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה, זיווג ופרנסה עבור

אלעד בן איילה ואסתר בת רחל

הוקדש על ידי

עילום שם

מאכלים שנגע בהם אדם שלא נטל ידיו

ביארנו בעבר את החיוב ליטול (לרחוץ) ידיים מכלי, בכל בוקר לאחר הקימה מהשינה.

עוד ביארנו, שכאשר קם אדם משנתו בבוקר, שורה על ידיו רוח טומאה, משום שהשינה, היא חלק אחד מששים של מיתה, ורק על ידי נטילת ידיים כדת וכדין מסתלקת הרוח רעה מהידיים. ועל כן אסור לגעת בדברי מאכל או משקה לפני נטילת ידיים של שחרית, כי הרוח רעה שורה גם על מאכלים שנוגע בהם.

ועתה נדון, במה שפעמים רבות, בעלי מאפיות האופים לחם, אינם אנשים יראי שמים, ומן הסתם אינם מדקדקים ליטול ידיהם כהלכה, והם נוגעים ומתעסקים בלישת הבצק או בסידור הכיכרות בחנות, ולכאורה רוח רעה שורה על המאכלים הללו, ואין לקנות מהם.

ואמנם מרן החיד"א, וכן הגאון רבי אליהו מוילנא, כתבו, שדברי מאכל שנגע בהם אדם שלא נטל את ידיו, אסור לאכול מהם אפילו בדיעבד, משום שרוח רעה שורה עליהם, ויש בדבר חשש סכנה. ויש ראיות לדבריהם בדברי הקדמונים.

אולם יש אומרים שאין לחוש לכך בדיעבד, ורק לכתחילה יש להזהר שלא לגעת במאכלים לפני נטילת ידיים. ובפרט לפי מה שנתבאר כבר בדברינו, שבזמן הזה הרוח רעה אינה מצויה כל כך כמו בדורות הראשונים, שיש סמך להקל בדבר יותר.

ועוד טעם יש להקל בזה, שכן דרך רוב בני האדם, ששוטפים ידיהם בבוקר, ואף על פי שאינם נוטלים ידיים כדת וכדין, מכל מקום, כח הרוח רעה נחלש על ידי שטיפת הידיים.

ומרן רבינו הגדול זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ראשון), הביא ראיה לענין זה, שבשטיפת הידיים נחלש כח הרוח רעה, שהרי מבואר במסכת עבודה זרה, שהיו נוהגים לדרוך ענבים בגת לשם יצור יין, על ידי דריסה ברגליים. וכתבו המקובלים, שהרוח רעה השורה על הידיים, שורה גם כן על הרגליים, והטעם שאין אנו רוחצים גם את הרגליים בכל בוקר לסלק את הרוח רעה, הוא משום שתוקף אחיזת הרוח רעה ברגליים גדול, ולא מועילה לו נטילה כלל. ובכל אופן נהגו לדרוך ענבים ברגליים, ולא חששו לרוח רעה. ובודאי הטעם הוא, משום שהיו רוחצים את הרגליים לנקיות לפני שהיו דורכים את הענבים, ואז, כבר אין לחוש לרוח רעה שתעבור למאכלים הנוגעים ברגליים, כיון שכח הרוח רעה נחלש אפילו ברחיצה רגילה.

ולכן בכיכרות לחם וכדומה, שכבר נגע בהם אדם שככל הנראה אינו מקפיד על נטילת ידיים, יש להקל להשתמש בהם בדיעבד. אבל מאכלים שנגע בהם אדם ללא נטילת ידיים, וניתן לשוטפם במים, כגון פירות או ירקות וכדומה, נכון לשוטפם במים זורמים מהברז, שלוש פעמים, שבזה מסירים חשש רוח טומאה מהם.

ולסיכום: מאכלים שנגע בהם אדם שלא ברור שנטל את ידיו בבוקר, מותר לאכול מהם. ואם ניתן לשוטפם במים, נכון לשוטפם שלוש פעמים במים זורמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין - נטילת ידיים של בוקר:
האם ניתן למלאות בלילה מים בנטלה ממי ברז שבשירותים כדי לנטול בסמוך למיטה בבוקר? וזאת מכיוון שברז המטבח נמצא בקומה למטה? ח' אלול תשע"א / 7 בספטמבר 2011

שלום רב!

בדיעבד אם עשו כן, הנטילה מועילה, אבל לכתחילה יש להשתמש במים שלא מחדר השירותים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

בהלכות קודמות, נכתב שמותר להתלבש לפני נטילה.
האם הבנתי נכון והאם אין בעיה בהתהלכות במשך היום בבגדים שנגעו בהם ידיים שלא ניטלו ? כ"ד אב תשע"א / 24 באוגוסט 2011

שלום!

הבנת נכון, ואין כל איסור לגעת בבגדים שנגעו בהם לפני נטילת ידיים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה