הלכה ליום שלישי כ"ד ניסן תשפ"ה 22 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בהרם משה בן אזיז שלמה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ג" מהראניז רבקה בת שוקט ומשפחה

מאכלים שנגע בהם אדם שלא נטל ידיו

ביארנו בעבר את החיוב ליטול (לרחוץ) ידיים מכלי, בכל בוקר לאחר הקימה מהשינה.

עוד ביארנו, שכאשר קם אדם משנתו בבוקר, שורה על ידיו רוח טומאה, משום שהשינה, היא חלק אחד מששים של מיתה, ורק על ידי נטילת ידיים כדת וכדין מסתלקת הרוח רעה מהידיים. ועל כן אסור לגעת בדברי מאכל או משקה לפני נטילת ידיים של שחרית, כי הרוח רעה שורה גם על מאכלים שנוגע בהם.

ועתה נדון, במה שפעמים רבות, בעלי מאפיות האופים לחם, אינם אנשים יראי שמים, ומן הסתם אינם מדקדקים ליטול ידיהם כהלכה, והם נוגעים ומתעסקים בלישת הבצק או בסידור הכיכרות בחנות, ולכאורה רוח רעה שורה על המאכלים הללו, ואין לקנות מהם.

ואמנם מרן החיד"א, וכן הגאון רבי אליהו מוילנא, כתבו, שדברי מאכל שנגע בהם אדם שלא נטל את ידיו, אסור לאכול מהם אפילו בדיעבד, משום שרוח רעה שורה עליהם, ויש בדבר חשש סכנה. ויש ראיות לדבריהם בדברי הקדמונים.

אולם יש אומרים שאין לחוש לכך בדיעבד, ורק לכתחילה יש להזהר שלא לגעת במאכלים לפני נטילת ידיים. ובפרט לפי מה שנתבאר כבר בדברינו, שבזמן הזה הרוח רעה אינה מצויה כל כך כמו בדורות הראשונים, שיש סמך להקל בדבר יותר.

ועוד טעם יש להקל בזה, שכן דרך רוב בני האדם, ששוטפים ידיהם בבוקר, ואף על פי שאינם נוטלים ידיים כדת וכדין, מכל מקום, כח הרוח רעה נחלש על ידי שטיפת הידיים.

ומרן רבינו הגדול זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ראשון), הביא ראיה לענין זה, שבשטיפת הידיים נחלש כח הרוח רעה, שהרי מבואר במסכת עבודה זרה, שהיו נוהגים לדרוך ענבים בגת לשם יצור יין, על ידי דריסה ברגליים. וכתבו המקובלים, שהרוח רעה השורה על הידיים, שורה גם כן על הרגליים, והטעם שאין אנו רוחצים גם את הרגליים בכל בוקר לסלק את הרוח רעה, הוא משום שתוקף אחיזת הרוח רעה ברגליים גדול, ולא מועילה לו נטילה כלל. ובכל אופן נהגו לדרוך ענבים ברגליים, ולא חששו לרוח רעה. ובודאי הטעם הוא, משום שהיו רוחצים את הרגליים לנקיות לפני שהיו דורכים את הענבים, ואז, כבר אין לחוש לרוח רעה שתעבור למאכלים הנוגעים ברגליים, כיון שכח הרוח רעה נחלש אפילו ברחיצה רגילה.

ולכן בכיכרות לחם וכדומה, שכבר נגע בהם אדם שככל הנראה אינו מקפיד על נטילת ידיים, יש להקל להשתמש בהם בדיעבד. אבל מאכלים שנגע בהם אדם ללא נטילת ידיים, וניתן לשוטפם במים, כגון פירות או ירקות וכדומה, נכון לשוטפם במים זורמים מהברז, שלוש פעמים, שבזה מסירים חשש רוח טומאה מהם.

ולסיכום: מאכלים שנגע בהם אדם שלא ברור שנטל את ידיו בבוקר, מותר לאכול מהם. ואם ניתן לשוטפם במים, נכון לשוטפם שלוש פעמים במים זורמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אישה שלא נוטלת את ידייה מיד עם קימתה בבוקר אלא מתלבשת הולכת להתפנות ורק אחרכך נוטלת ידיה . האם יוצאת לידי חובה? האם יש להעיר לה על כך? בעלה מציק לו העניין שלא נוטלת ידיה . העיר אבל לא משפיע עליה . מה לעשות ? כ"ו אלול תשפ"א / 3 בספטמבר 2021

היא נוהגת כהלכה, רק שלא תגע בעיניים או באף ובפתחי הגוף עד שתיטול ידיים. 

בעניין - נטילת ידיים של בוקר:
האם ניתן למלאות בלילה מים בנטלה ממי ברז שבשירותים כדי לנטול בסמוך למיטה בבוקר? וזאת מכיוון שברז המטבח נמצא בקומה למטה? ח' אלול תשע"א / 7 בספטמבר 2011

שלום רב!

בדיעבד אם עשו כן, הנטילה מועילה, אבל לכתחילה יש להשתמש במים שלא מחדר השירותים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

בהלכות קודמות, נכתב שמותר להתלבש לפני נטילה.
האם הבנתי נכון והאם אין בעיה בהתהלכות במשך היום בבגדים שנגעו בהם ידיים שלא ניטלו ? כ"ד אב תשע"א / 24 באוגוסט 2011

שלום!

הבנת נכון, ואין כל איסור לגעת בבגדים שנגעו בהם לפני נטילת ידיים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה