הלכה ליום שלישי כ"ד ניסן תשפ"ה 22 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בהרם משה בן אזיז שלמה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ג" מהראניז רבקה בת שוקט ומשפחה

מאכלים שנגע בהם אדם שלא נטל ידיו

ביארנו בעבר את החיוב ליטול (לרחוץ) ידיים מכלי, בכל בוקר לאחר הקימה מהשינה.

עוד ביארנו, שכאשר קם אדם משנתו בבוקר, שורה על ידיו רוח טומאה, משום שהשינה, היא חלק אחד מששים של מיתה, ורק על ידי נטילת ידיים כדת וכדין מסתלקת הרוח רעה מהידיים. ועל כן אסור לגעת בדברי מאכל או משקה לפני נטילת ידיים של שחרית, כי הרוח רעה שורה גם על מאכלים שנוגע בהם.

ועתה נדון, במה שפעמים רבות, בעלי מאפיות האופים לחם, אינם אנשים יראי שמים, ומן הסתם אינם מדקדקים ליטול ידיהם כהלכה, והם נוגעים ומתעסקים בלישת הבצק או בסידור הכיכרות בחנות, ולכאורה רוח רעה שורה על המאכלים הללו, ואין לקנות מהם.

ואמנם מרן החיד"א, וכן הגאון רבי אליהו מוילנא, כתבו, שדברי מאכל שנגע בהם אדם שלא נטל את ידיו, אסור לאכול מהם אפילו בדיעבד, משום שרוח רעה שורה עליהם, ויש בדבר חשש סכנה. ויש ראיות לדבריהם בדברי הקדמונים.

אולם יש אומרים שאין לחוש לכך בדיעבד, ורק לכתחילה יש להזהר שלא לגעת במאכלים לפני נטילת ידיים. ובפרט לפי מה שנתבאר כבר בדברינו, שבזמן הזה הרוח רעה אינה מצויה כל כך כמו בדורות הראשונים, שיש סמך להקל בדבר יותר.

ועוד טעם יש להקל בזה, שכן דרך רוב בני האדם, ששוטפים ידיהם בבוקר, ואף על פי שאינם נוטלים ידיים כדת וכדין, מכל מקום, כח הרוח רעה נחלש על ידי שטיפת הידיים.

ומרן רבינו הגדול זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ראשון), הביא ראיה לענין זה, שבשטיפת הידיים נחלש כח הרוח רעה, שהרי מבואר במסכת עבודה זרה, שהיו נוהגים לדרוך ענבים בגת לשם יצור יין, על ידי דריסה ברגליים. וכתבו המקובלים, שהרוח רעה השורה על הידיים, שורה גם כן על הרגליים, והטעם שאין אנו רוחצים גם את הרגליים בכל בוקר לסלק את הרוח רעה, הוא משום שתוקף אחיזת הרוח רעה ברגליים גדול, ולא מועילה לו נטילה כלל. ובכל אופן נהגו לדרוך ענבים ברגליים, ולא חששו לרוח רעה. ובודאי הטעם הוא, משום שהיו רוחצים את הרגליים לנקיות לפני שהיו דורכים את הענבים, ואז, כבר אין לחוש לרוח רעה שתעבור למאכלים הנוגעים ברגליים, כיון שכח הרוח רעה נחלש אפילו ברחיצה רגילה.

ולכן בכיכרות לחם וכדומה, שכבר נגע בהם אדם שככל הנראה אינו מקפיד על נטילת ידיים, יש להקל להשתמש בהם בדיעבד. אבל מאכלים שנגע בהם אדם ללא נטילת ידיים, וניתן לשוטפם במים, כגון פירות או ירקות וכדומה, נכון לשוטפם במים זורמים מהברז, שלוש פעמים, שבזה מסירים חשש רוח טומאה מהם.

ולסיכום: מאכלים שנגע בהם אדם שלא ברור שנטל את ידיו בבוקר, מותר לאכול מהם. ואם ניתן לשוטפם במים, נכון לשוטפם שלוש פעמים במים זורמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אישה שלא נוטלת את ידייה מיד עם קימתה בבוקר אלא מתלבשת הולכת להתפנות ורק אחרכך נוטלת ידיה . האם יוצאת לידי חובה? האם יש להעיר לה על כך? בעלה מציק לו העניין שלא נוטלת ידיה . העיר אבל לא משפיע עליה . מה לעשות ? כ"ו אלול תשפ"א / 3 בספטמבר 2021

היא נוהגת כהלכה, רק שלא תגע בעיניים או באף ובפתחי הגוף עד שתיטול ידיים. 

בעניין - נטילת ידיים של בוקר:
האם ניתן למלאות בלילה מים בנטלה ממי ברז שבשירותים כדי לנטול בסמוך למיטה בבוקר? וזאת מכיוון שברז המטבח נמצא בקומה למטה? ח' אלול תשע"א / 7 בספטמבר 2011

שלום רב!

בדיעבד אם עשו כן, הנטילה מועילה, אבל לכתחילה יש להשתמש במים שלא מחדר השירותים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

בהלכות קודמות, נכתב שמותר להתלבש לפני נטילה.
האם הבנתי נכון והאם אין בעיה בהתהלכות במשך היום בבגדים שנגעו בהם ידיים שלא ניטלו ? כ"ד אב תשע"א / 24 באוגוסט 2011

שלום!

הבנת נכון, ואין כל איסור לגעת בבגדים שנגעו בהם לפני נטילת ידיים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה