הלכה ליום שלישי כ"א אדר תשס"ו 21 במרץ 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

ליהודה בן עדנה (בן בסט) הי"ו

הוקדש על ידי

פלוני

ברכה אחרונה על פירות וירקות

על כל סוגי המאכלים והמשקאות (כשאוכל מהם כשיעור) מברכין אחריהם ברכת בורא נפשות רבות, חוץ מן הפת שמברכים אחריה ברכת המזון, וחוץ משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל והם חיטה ושעורה (אשר בכללם סוגי הלחם שנעשים מהם), וגפן ותאנה ורימון וזית ותמר שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש (הנקראת כן משום שהיא ברכה אחת שכלולים בה שלוש ברכות) וכן על היין היוצא מן הגפן. וכוסמין מין חיטה הם, ושיבולת שועל ושיפון מין שעורים הם, והם הנקראים דגן בכל מקום.

לפיכך על הירקות כולם וכן על כל מיני הפירות שאינם משבעת המינים, אם אכל מהם שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) בתוך זמן "כדי אכילת פרס" (דהיינו שלא נמשכה האכילה של כזית מהירקות יותר משבע וחצי דקות, שהוא שיעור "כדי אכילת פרס") מברך ברכה אחרונה "בורא נפשות רבות" (כמובן שמדובר כשאוכלם בלא פת לחם, שאם כן יוצא כבר בברכת הלחם וברכת המזון.)

ועל פירות שהם משבעת המינים, מברך ברכה אחרונה "מעין שלוש" שהיא ברכת "על העץ ועל פרי העץ", וכן אם אכל מפירות שבעת המינים (כשיעור כזית בתוך זמן כדי אכילת פרס כנ"ל) ואכל עמם גם פירות רגילים, כגון שאכל תפוחים ותמרים, מברך ברכת מעין שלוש על התמרים, ואינו צריך לברך גם בורא נפשות על התפוחים, לפי שהם נפטרים בברכת מעין שלוש של התמרים.

ובהלכה הבאה יבואר בעז"ה מהי הברכה האחרונה על משקאות, וכן מהו שיעור החיוב בברכה אחרונה במשקאות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה