הלכה ליום שלישי כ"א אדר תשס"ו 21 במרץ 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

ליהודה בן עדנה (בן בסט) הי"ו

הוקדש על ידי

פלוני

ברכה אחרונה על פירות וירקות

על כל סוגי המאכלים והמשקאות (כשאוכל מהם כשיעור) מברכין אחריהם ברכת בורא נפשות רבות, חוץ מן הפת שמברכים אחריה ברכת המזון, וחוץ משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל והם חיטה ושעורה (אשר בכללם סוגי הלחם שנעשים מהם), וגפן ותאנה ורימון וזית ותמר שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש (הנקראת כן משום שהיא ברכה אחת שכלולים בה שלוש ברכות) וכן על היין היוצא מן הגפן. וכוסמין מין חיטה הם, ושיבולת שועל ושיפון מין שעורים הם, והם הנקראים דגן בכל מקום.

לפיכך על הירקות כולם וכן על כל מיני הפירות שאינם משבעת המינים, אם אכל מהם שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) בתוך זמן "כדי אכילת פרס" (דהיינו שלא נמשכה האכילה של כזית מהירקות יותר משבע וחצי דקות, שהוא שיעור "כדי אכילת פרס") מברך ברכה אחרונה "בורא נפשות רבות" (כמובן שמדובר כשאוכלם בלא פת לחם, שאם כן יוצא כבר בברכת הלחם וברכת המזון.)

ועל פירות שהם משבעת המינים, מברך ברכה אחרונה "מעין שלוש" שהיא ברכת "על העץ ועל פרי העץ", וכן אם אכל מפירות שבעת המינים (כשיעור כזית בתוך זמן כדי אכילת פרס כנ"ל) ואכל עמם גם פירות רגילים, כגון שאכל תפוחים ותמרים, מברך ברכת מעין שלוש על התמרים, ואינו צריך לברך גם בורא נפשות על התפוחים, לפי שהם נפטרים בברכת מעין שלוש של התמרים.

ובהלכה הבאה יבואר בעז"ה מהי הברכה האחרונה על משקאות, וכן מהו שיעור החיוב בברכה אחרונה במשקאות.

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה