תשובה: בתלמוד ירושלמי מובא, כל ספרי נביאים וכתובים עתידים להבטל, וחמישה חומשי תורה אינם עתידים להבטל, ואף מגילת אסתר אינה עתידה להבטל, שכן נאמר בתורה "קול גדול ולא יסף" ("יסף" מלשון הפסק) ונאמר במגילה "וזכרם לא יסוף מזרעם". ובמדרש משלי אמרו, שכל המועדים עתידים להבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם.
ורבינו הרמב"ם, בסוף הלכות מגילה כתב, כל ספרי הנביאים וכו' עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, ימי הפורים (שבאו מתוך צער) לא יבטלו שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. והראב"ד חלק על הרמב"ם, וכתב, שאין הכוונה שיבטלו ספרי הנביאים, שהרי הם חלק מהתורה, ואין ספר שאין בו לימוד, אלא כוונת המדרש היא, שאפילו אם תתבטל התקנה לקרוא בציבור במגילות ונביאים, מכל מקום חיוב קריאת מגילת אסתר בציבור לא יתבטל לעולם. וכבר העירו לנכון שכדברי הראב"ד אפשר לפרש גם את דברי הרמב"ם, שכוונתו שגם אם יבוטלו כל החיובים של קריאת נביאים וכתובים בציבור, מכל מקום חיוב קריאת המגילה לעולם הוא קיים.
ורבינו הרשב"א בתשובה (סי' צג.) כתב שכוונת המדרש היא, שיש הבטחה, שאף על פי שכל המועדים עלולים חס ושלום להבטל לגמרי מישראל, מחמת עוונותיהם, ואין כל הבטחה מהשם יתברך, שישראל ישמרו לעולם את כל החגים, מכל מקום לגבי פורים יש בידינו הבטחה, שבשום דור מהדורות, לא יבטל לגמרי חג הפורים, ומה שנאמר "לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", הבטחה היא שלעולם יחוגו בישראל את ימי הפורים.
