הלכה ליום שלישי ה' סיון תשע"א 7 ביוני 2011

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

ללילי בת שרה וחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

התורה מסורה ביד עם ישראל

אמרו רבותינו בגמרא במסכת ברכות (דף ה.), בוא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. כלומר, הקדוש ברוך הוא, אינו נוהג כבשר ודם, שכן במדת בשר ודם, אדם מוכר חפץ לחבירו, המוכר עצב, והלוקח שמח, משום שהמוכר מפסיד את אותו החפץ שנאלץ למכור, ואילו הלוקח שמח שזכה באותו חפץ. אבל הקדוש ברוך הוא, כאשר נתן את התורה לישראל, שמח מאד, שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".
 
והקשה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א (בדרשתו משנת התש"כ), שלכאורה, אין המשל דומה לנמשל, שהרי במדת בשר ודם, כאשר אדם נותן מתנה לחבירו, הוא מפסיד את אותה המתנה, ואותו חפץ אינו שייך לו יותר, מה שאין כן התורה הקדושה, שעדיין היא מסורה בידיו של הקדוש ברוך הוא, בכלל כל העולם כולו המסור בידו, והוא הבין דרכה ויודע את מקומה, ואם כן בודאי שלא שייך לומר שהשם יתברך יצטער על הפסד התורה ממנו.
 
ותירץ, על פי מה שאמרו במדרש (וכתבו הריטב"א על מסכת עירובין דף יד:), שבזמן שהיה משה רבינו בהר סיני, היה הקדוש ברוך הוא מראה לו, על כמה וכמה פסקי דינים, מ"ט (ארבעים ותשעה) פנים (צדדים) לטמא (לאסור) ומ"ט פנים לטהר. שאל משה את הקדוש ברוך הוא, כיצד הוא הדין למעשה? והשיבו השם יתברך, שיהיה זה מסור ביד חכמי ישראל, שאם רובם מסכימים לטמא, טמא, ואם רובם מסכימים לטהר, טהור.
 
נמצא אם כן, שמעת נתינת התורה ביד ישראל, שוב אין חוקי התורה תלויים בענין שמיימי דוקא, אלא בדעתם של חכמי ישראל, שאם הם נחלקים על איזה דבר כיצד הוא הדין, ואנו נוטים על פי הכלל "אחרי רבים להטות", הרי שהדין מסור ביד הרוב, להקל או להחמיר.
 
ובזה פירש עוד מרן הרב שליט"א, ענין מ"ט (ארבעים ותשעה) ימים של ספירת העומר, המקדימים את חג השבועות, שהמשמעות של אותם הימים היא, לרמוז על מ"ט צדדים שהראה ה' יתברך למשה רבינו על כל דין ודין, ויום חג השבועות עצמו, מסמל את מסירת התורה ביד ישראל, שתהיה הכרעת ההלכה מסורה בידיהם.
 
וכן אמרו בגמרא, שכשראה ה' יתברך את הכרעת חכמי ישראל, אמר, "נצחוני בני", שכביכול, בניו של הקדוש ברוך יכריעו את ההלכה לנצח. וכמו שפירש הרב "בית הלוי", "נצחוני", מלשון "נצח", שאפילו אם יבא אדם אחד, ויעשה אות או מופת בכדי להוכיח את ההלכה כמותו, לא נשמע לו, כי התורה "לא בשמים היא", ואינה תלוייה עוד באותות ובמופתים, אלא בהכרעת השכל הישר, על פי דעתם של חכמי ישראל.
 
חג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה