הלכה ליום ראשון א' סיון תשפ"ו 17 במאי 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחמים בן שרח ז"ל

שהיום פקידת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

חג מתן תורה

אנו עומדים בסמוך לימי חג השבועות, חג מתן תורה, שיחול בעזרת ה' ביום שישי (ממוצאי יום חמישי בערב) הבא עלינו לטובה.
יסוד אמונת ישראל בתורה הקדושה, באה להם מהאמונה מנבואות משה רבינו עליו השלום. כי הוא שלימד את רוב חוקי התורה לישראל, ומפיו למד יהושע בן נון, ויהושע מסרה לזקנים, וכך מדור דור עברה מסורת ישראל עד לדורינו אנו. ובאמת ששורש אמונת ישראל נובע מן המעיין אשר עודנו נובע עד היום הזה, הוא מעיין התורה הנובע מעת היותינו לעם קודש, משעה שקבלנו את תורתינו הקדושה בהר סיני, ביום חג השבועות.

וכבר כתב הרמב"ם (בפרק שמיני מהלכות יסודי התורה) בזו הלשון: "משה רבינו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים, קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו, בקע להן את האבן, כפרו בו עדת קרח, בלעה אותן הארץ, וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו ולא אחר, האש, והקולות, והלפידים, והוא נגש אל הערפל, והקול מדבר אליו ואנו שומעים, משה משה! לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר, פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר, לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. עד כאן.

ומאחר וכל נשמות ישראל, ונשמותינו אנו בכלל זה, וכל נשמות גרי הצדק שהיו עתידים להתגייר, היו נוכחים בשעה שקיבלו ישראל את התורה, הרי שמעמד הר סיני עודו מהדהד באזנינו, ונצב לעיני נשמותינו מעמד מרהיב עין, של אותו יום בו נבקעו שבעה רקיעים, ונגלה לפנינו כסא הכבוד.

מעשה ברבי יהונתן איבשיץ, שבהיותו עלם צעיר, שמע המלך מחכמתו ופקחותו הרבה, ושלח ובקש שיבא אליו. כאשר הגיע רבי יהונתן, ביקש המלך, שלא יודיעו לו היכן חדרו נמצא, אלא יסתובב לבדו בארמון עד שיגיע אליו. כאשר הגיע מהר מאד רבי יהונתן אל המלך, שאל אותו, מניםן ידעת היכן נמצא חדרי? השיבו רבי יהונתן, שאלתי את אנשי הארמון היכן הוא חדרו של המלך, וכך הגעתי. אמר לו המלך, ואילו אחד היה אומר לך, לך ימינה, והשני היה אומר לך לך שמאלה, מה היית עושה? אמר לו, הייתי שואל אדם שלישי, ועושה כדבריו, שהם דברי הרוב. אמר לו המלך, אם כן, שאתה שומע בקול הרוב, מדוע אינך מאמין בדת הנוצרית, הרי אנו הנוצרים רבים הרבה יותר מכם היהודים, ואם כן עליך להמיר את דתך לדתינו!

ענה לו רבי יהונתן, אדוני המלך! עתה, שהנני רואה את כבוד אדוני המלך יושב על כסאו בבגדי מלכות, הרי אפילו אם יבאו כל העולם כולו ויאמרו לי, אין זה מקומו של המלך, הרי לא אשמע בקולם, אף אנו, עם ישראל, שקבלנו את תורתינו הקדושה, עיננו הרואות את כבוד ה' מדבר מתוך האש "אנכי ה' אלהיך", ואם כן בודאי שאין לנו אלא מה שעיננו רואות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה