הלכה ליום ראשון א' סיון תשפ"ו 17 במאי 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחמים בן שרח ז"ל

שהיום פקידת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

חג מתן תורה

אנו עומדים בסמוך לימי חג השבועות, חג מתן תורה, שיחול בעזרת ה' ביום שישי (ממוצאי יום חמישי בערב) הבא עלינו לטובה.
יסוד אמונת ישראל בתורה הקדושה, באה להם מהאמונה מנבואות משה רבינו עליו השלום. כי הוא שלימד את רוב חוקי התורה לישראל, ומפיו למד יהושע בן נון, ויהושע מסרה לזקנים, וכך מדור דור עברה מסורת ישראל עד לדורינו אנו. ובאמת ששורש אמונת ישראל נובע מן המעיין אשר עודנו נובע עד היום הזה, הוא מעיין התורה הנובע מעת היותינו לעם קודש, משעה שקבלנו את תורתינו הקדושה בהר סיני, ביום חג השבועות.

וכבר כתב הרמב"ם (בפרק שמיני מהלכות יסודי התורה) בזו הלשון: "משה רבינו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים, קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו, בקע להן את האבן, כפרו בו עדת קרח, בלעה אותן הארץ, וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו ולא אחר, האש, והקולות, והלפידים, והוא נגש אל הערפל, והקול מדבר אליו ואנו שומעים, משה משה! לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר, פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר, לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. עד כאן.

ומאחר וכל נשמות ישראל, ונשמותינו אנו בכלל זה, וכל נשמות גרי הצדק שהיו עתידים להתגייר, היו נוכחים בשעה שקיבלו ישראל את התורה, הרי שמעמד הר סיני עודו מהדהד באזנינו, ונצב לעיני נשמותינו מעמד מרהיב עין, של אותו יום בו נבקעו שבעה רקיעים, ונגלה לפנינו כסא הכבוד.

מעשה ברבי יהונתן איבשיץ, שבהיותו עלם צעיר, שמע המלך מחכמתו ופקחותו הרבה, ושלח ובקש שיבא אליו. כאשר הגיע רבי יהונתן, ביקש המלך, שלא יודיעו לו היכן חדרו נמצא, אלא יסתובב לבדו בארמון עד שיגיע אליו. כאשר הגיע מהר מאד רבי יהונתן אל המלך, שאל אותו, מניםן ידעת היכן נמצא חדרי? השיבו רבי יהונתן, שאלתי את אנשי הארמון היכן הוא חדרו של המלך, וכך הגעתי. אמר לו המלך, ואילו אחד היה אומר לך, לך ימינה, והשני היה אומר לך לך שמאלה, מה היית עושה? אמר לו, הייתי שואל אדם שלישי, ועושה כדבריו, שהם דברי הרוב. אמר לו המלך, אם כן, שאתה שומע בקול הרוב, מדוע אינך מאמין בדת הנוצרית, הרי אנו הנוצרים רבים הרבה יותר מכם היהודים, ואם כן עליך להמיר את דתך לדתינו!

ענה לו רבי יהונתן, אדוני המלך! עתה, שהנני רואה את כבוד אדוני המלך יושב על כסאו בבגדי מלכות, הרי אפילו אם יבאו כל העולם כולו ויאמרו לי, אין זה מקומו של המלך, הרי לא אשמע בקולם, אף אנו, עם ישראל, שקבלנו את תורתינו הקדושה, עיננו הרואות את כבוד ה' מדבר מתוך האש "אנכי ה' אלהיך", ואם כן בודאי שאין לנו אלא מה שעיננו רואות.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה