הלכה ליום שלישי י"ח אדר תשפ"ד 27 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור החייל

כפיר חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

הטבת חלום – חששו של מרן זצ"ל לחלום

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי כי ישנם חלומות שהם אמתיים, אבל רוב דברי החלומות אינם אמתיים.

ומכל מקום, מכיון שלעתים יש אמת בדברי חלומות, יש וקורה, שאדם חולם חלום ונפשו עגומה עליו (שהוא בצער מחמת כן, ומיצר ודואג), ועתה הוא שואל כיצד עליו לנהוג.

והנה אם גם בעיניו של החולם נראה שאין החלום אמיתי, ואין הוא חושש לו, אינו חייב כלל להתייחס לדברי החלום, ומבטלו בלבו ודיו. אלא אם רוצה לרווחא דמלתא (שיהיה הדבר מרווח), יכול לעשות סדר הטבת חלום כמו שנבאר. (ובכל מקרה נכון שיעשה שאלת חכם לדעת כיצד לנהוג).

הרואה חלום רע, ונפשו עגומה עליו, ילך לחכם הבקיא בענינים אלה, שיאמר לו אם יש מקום לחוש לדברי החלום. ואם עדיין נפשו עגומה עליו, כי רואה שיש לחוש לדברי החלום, יכול לעשות "הטבת חלום". (שורש הדבר שהטבת החלום מועילה, הוא משום שפתרון החלום במציאות, תלוי בפתרון החלום שיפתרוהו בני אדם, כמו שאמרו בגמרא (ברכות נה:), כל החלומות הולכים אחר הפה, כלומר, אחרי הפתרון. ומכיון שאומרים לו בסדר ההטבה שחלום טוב חלם, הדבר משפיע להיטיב את החלום).

וכיצד עושים הטבת חלום? ילך בפני שלשה מאוהביו, ויאמר בפניהם "חלמא טבא חזאי", (חלום טוב ראיתי), ויאמרו לו הם, "טבא הוא, וטבא להוי, רחמנא לשוייה לטב, שבע זימנין יגזרון עליה מן שמיא די יהוי טבא, טבא הוא וטבא להוי". כלומר, טוב הוא, וטוב יהיה, ה' יעשנו לטוב, שבע פעמים יגזרו עליו מן השמים שיהיה טוב, ויהיה טוב". ואחר כך יאמרו לו שלשה פסוקים שיש בהם לשון "הפיכה", ושלשה פסוקים שיש בהם לשון "פדות", ושלשה פסוקים שיש בהם לשון "שלום". והובאו פסוקים אלה בגמרא במסכת ברכות דף נה עמוד ב'. וכן מובא נוסח הפסוקים בסדורים נוסח עדות המזרח.

ונוהגים שהחולם אומר "חלמא טבא חזאי" שלש פעמים, ואחר כך משיבים לו השלשה "טבא הוא וטבא להוי" וכו' שבע פעמים. ואחר כך כשאומרים את הפסוקים שיש בהם לשון הפיכה ולשון פדות ולשון שלום, אומר החולם את הפסוק הראשון, והשלשה משיבים לו באמירת שני הפסוקים הנותרים. ומנהג זה הוא על פי דברי רבינו האר"י.

ובסידורים נוסח הספרדים מובא כל נוסח הטבת החלום על פי דעת רבינו האר"י.

וצריך החולם לספר את חלומו לשלשת אוהביו לפני שעושים לו ההטבה. ואחרי שעושים לו ההטבה, אומרים לו, לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלהים את מעשיך.

מובא בסידורים נוסח הטבת חלום קצר שאומרים אותו בשעת ברכת כהנים. וכתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כי נוסח זה מיועד למי שחלם חלום, ואינו יודע אם הוא חלום טוב או חלום רע. אבל מי שחלם חלום שהוא בודאי ענין רע, צריך לעשות נוסח ההטבה שהזכרנו כאן. וכן יש חלומות שצריך להתענות (לצום יום אחד) מחמתם. ומכיון שהדברים אינן מצויים כל כך, לא נאריך בביאורם במסגרתינו.

ומעשה היה, שבא אלינו לפני למעלה מעשר שנים אדם אחד מכובד, ואמר שראה בחלומו אשה זקנה שנפטרה לבית עולמה, והיא היתה מכירה את מרן זצ"ל, וביקשה מאותו אדם, שישלח למרן זצ"ל, וימסור לו שיתפלל בדחיפות להצלחת דינה בת לאה ולישועתה (את השם האמיתי כמובן, לא נוכל לפרסם). והנה אותו אדם לא היה ממכירי משפחת מרן זצ"ל כלל, ולא ידע מי היא "דינה בת לאה" כלל, ובכל זאת פנה אלינו וביקש שנאמר למרן שכך ראה בחלומו. הלכנו למרן זצ"ל, ואמרנו לו את דבר החלום, ותיכף שם מרן זצ"ל לב לכך, שהשם שאותה זקנה אמרה, הוא שמה של נכדתו של מרן זצ"ל. מיד מרן זצ"ל בירך את אותה נכדה קצת באריכות ובכוונה רבה. שאלנו את מרן זצ"ל, האם הוא חושש באמת לחלום שהוא אמיתי? אמר לנו, איני יודע אם הוא אמיתי, אך מה בכך שאברך? "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה". ואמנם לאחר ימים מעטים, התברר שבעלה של אותה נכדה חלה במחלה קשה, ובסופו של דבר התרפא ברוך ה' ממחלתו. ומי יודע אם לא בזכות תפלת מרן זצ"ל נעשה כל זה? לכן, אף שאין לחוש יותר מדאי לחלומות, מכל מקום במקום שנראה שהחלום הוא אמיתי, יש מקום לחוש לו מעט, וה' יברך את עמו בשלום.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה