שאלה: שעון המופעל על ידי קפיץ, האם מותר למתוח את הקפיץ שלו בשבת בכדי שימשיך בפעולתו?
תשובה: שאלה זו מתחלקת לשתי שאלות. א. האם מותר בשבת למתוח את הקפיץ לשעון שאינו פועל כלל כעת? ב. האם מותר למתוח את הקפיץ לשעון שהוא פועל, אך יש צורך למתוח את הקפיץ בכדי שהשעון ימשיך לפעול הלאה?
מתיחת הקפיץ לשעון שאינו פועל
ובראשית נדון בענין מתיחת הקפיץ לשעון שאינו פועל כלל, האם מותר בשבת למתוח את הקפיץ כדי שיתחיל בפעולתו?
ולכאורה יש לאסור את הדבר, שהרי ידוע שאחת מהמלאכות האסורות מן התורה ביום השבת, היא מלאכת "תיקון כלי". ומתיחת הקפיץ הגורמת להפעלת השעון היא תיקונו, שהרי במתיחת הקפיץ השעון מתחיל לעבוד.
והנה כי כן, מצאנו בפירוש רש"י על מסכת עירובין (דף קג.) שכתב, שאם אחד המיתרים של הכינור השתחרר (וכגון שנעשה "רופף", ואי אפשר לנגן בעזרתו), ובעל הכינור מסובב את מפתח הכינור על מנת למתוח את המיתר, יש בדבר איסור גמור משום "תיקון כלי" בשבת. והוא איסור מן התורה. ולכאורה הוא הדין לגבי מתיחת הקפיץ של השעון, שעל ידי מתיחתו נעשה השעון ראוי לפעולתו, ונמצא המותח מתקן כלי למלאכתו בשבת. ובאמת שכן פסקו כמה מרבותינו האחרונים, לאור דברי רש"י הללו, שאסור בהחלט למתוח את קפיץ השעון בשבת.
ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בתשובה בספר יביע אומר (חלק ו), דחה טענה זו, מכיון שיש חילוק גדול בין הכינור, שבשעה שהמיתר שלו השתחרר, הרי הכינור הוא כינור מקולקל, ותיקונו הוא על ידי מתיחת המיתר. ולכן חייבים על תיקון כזה בשבת, משום חילול שבת. מה שאין כן השעון, שאף בלא מתיחת הקפיץ הוא שעון מתוקן, ואינו מקולקל, ועל ידי מתיחת הקפיץ לא נעשתה כאן פעולה הראוייה להקרא "תיקון". ומכל מקום אחר שדן בזה, העלה שיש להחמיר שלא למתוח את הקפיץ כאשר השעון אינו פועל, כי יש לחוש בזה לאיסור משום תיקון כלי בשבת.
ולסיכום: שעון הפועל על ידי קפיץ והוא אינו פועל כעת, אסור למתוח את הקפיץ שלו בשבת. אבל אם הוא כבר פועל, מותר למתוח את הקפיץ שלו כדי שימשיך לפעול עוד ועוד. וכן מותר לענוד בשבת שעון קפיצי הנמתח על ידי תנועות הידיים.
