הלכה ליום שלישי כ"ו אב תשע"ח 7 באוגוסט 2018

מאימתי מותר לשבת בחזרת התפילה?

בהלכה הקודמת ביארנו, שמעיקר הדין מותר לשבת בשעת חזרת התפילה שעל ידי השליח ציבור. כלומר, אחר תפילת העמידה שכל אחד ואחד מתפלל בעצמו, מותר לציבור לשבת, ואינם חייבים לעמוד במשך כל זמן החזרה.

אולם יש להבהיר, כי אין לשבת בחזרת התפלה, אלא לאחר שסיים השליח ציבור את ברכת "האל הקדוש". שכן כתב מרן השלחן ערוך (סימן קכג), שלאחר שמסיים כל אחד ואחד מן הציבור את תפילת הלחש, עליו לפסוע שלוש פסיעות לאחריו, ואז יעמוד במקומו ולא יזוז. ולא יחזור למקום שבו התפלל, אלא כאשר יגיע הציבור עם החזן לקדושה (נקדישך ונעריצך). שאז יחזור למקומו ויאמר את נוסח הקדושה כדין. ולאחר הקדושה ישאר במקומו, ויענה ברוך הוא וברוך שמו לברכת "האל הקדוש". ולאחר ברכה זו רשאי לשבת במקומו.

וכתב בספר תורת חיים, שיש לתמוה על מנהג ההמון שמיקלים בדבר זה, ומיד כשמסיימים תפילתם הם יושבים במקומותיהם, וכשמגיע שליח ציבור לקדושה הם עומדים. שמנהג זה עומד בניגוד למה שפסק מרן השלחן ערוך הנ"ל, שלכל הפחות חייבים לעמוד במקומם עד שיתחיל השליח ציבור את חזרת הש"ץ, שאז מותרים הם לחזור למקומם הראשון בשתיקה, ושם יענו לקדושה שבחזרת התפילה. ומן הראוי לעורר את לב העם לכך. עד כאן עיקר דבריו.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, גם בערוב ימיו, כשהיה חלש, ורגליו כואבות, היה עומד תמיד על מכונו, לאחר שסיים את התפלה, והיה ממתין לשליח ציבור עד אחר הקדושה. ורק אז היה מתיישב על מקומו.

ועוד יש להעיר, אודות מה שיש נוהגים, שבשעה שמגיע החזן לברכת "מודים", הם אינם עומדים במקומותיהם לעניית "מודים", אלא נשארים יושבים, ומסתפקים בקימה מועטת לעניית מודים. שמנהג זה אינו נכון, כי חובה עלינו לכרוע בשעת אמירת "מודים", וכאשר אדם יושב, הכריעה שהוא עושה אינה נחשבת כריעה מצד ההלכה, ולכן פסק מרן רבינו זצ"ל, שחייב כל אדם לעמוד בשעה שמגיע החזן לברכת מודים, כדי שיוכל לכרוע כדין וכפי מצות חכמים.

ואם הוא זקן או חולה שאינו יכול לעמוד אלא במאמץ גדול, יוכל להקל ולשבת מיד כשמסיים תפילתו, ועד עניית הקדושה, ולאחר מכן ישב עד אמירת מודים, ואז יענה מודים כשהוא יושב, ויכרע מעט כשהוא יושב. אבל אדם בריא, חייב לעמוד ממש, כדי שיוכל לכרוע כדין.

ולסיכום:  כשמסיים אדם את תפילתו, עליו לפסוע שלוש פסיעות לאחריו. וישאר עומד במקומו עד שיגיע החזן לקדושה, שאז יחזור למקום בו עמד בתפילתו, ויענה לקדושה. וישאר עומד על מקומו עד סיום ברכת "האל הקדוש", ולאחר ברכת האל הקדוש רשאי מעיקר הדין לשבת במקומו, עד שיגיע החזן ל"מודים", ואז יעמוד ויכרע באמירת "מודים", ויוכל לחזור ולשבת בסיום אמירת "מודים".

שאלות ותשובות על ההלכה

לפעמים אדם נקלע לתפילה שהשליח ציבור בה מאריך בתפילת הלחש, בזמן שהוא (אותו אדם) סיים את תפילתו. האם אדם כזה צריך להמתין בעמידה עד לסיום שליח הציבור את תפילתו? או שיכול לצעוד 3 צעדים קדימה ולשבת, וברגע שהשליח ציבור מתחיל את תפילת החזרה לעמוד? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

עליו לעמוד ולהמתין. אלא אם מדובר בזקן כמו שכתבנו.

האם מותר לעיין בספר בחזרת הש״צ? מה היה דרכו של הרב? ל' אדר תשע"ד / 2 במרץ 2014

מרן הכ"מ לא היה מעיין בשום ספר בחזרה, רק היה מקשיב בתשומת לב לחזן

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה