הלכה ליום ראשון י"ז סיון תשע"ד 15 ביוני 2014

מי ששכח לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע

בהלכה הקודמת הסברנו, שחובה לכוין בפסוק הראשון של קריאת שמע, ומי שלא כיון בפסוק זה, לא יצא ידי חובת המצוה לקרוא קריאת שמע.

ועתה נבאר, כיצד ינהג מי שקרא את הפסוק הראשון בקריאת שמע, ולאחר מכן נזכר שלא כיון כראוי, כיצד עליו לנהוג.

והנה לכאורה נוכל לומר, שמי שקרא את הפסוק הראשון של קריאת שמע ללא כוונה, יוכל לחזור מיד ולקרוא שוב את הפסוק הראשון של "שמע".

אולם בגמרא במסכת ברכות (דף לג:) אמר רבי זירא, כל האומר "שמע שמע" (דהיינו, "שמע" של פסוק שמע ישראל, וחוזר שוב ואומר "שמע"), משתיקים אותו. והטעם שמשתיקין אותו, הוא משום שנראה כאילו אותו אדם מתכוין לשתי רשויות, כלומר, אדם האומר "שמע שמע", נראה שמקבל עליו עול מלכות שמים של הקדוש ברוך הוא, ומצרף עמו עול רשות אחרת ח"ו של עבודה זרה. ולכן אסור לקרוא את הפסוק של "שמע ישראל פעמיים בזו אחר זו.

אולם למעשה, כתבו האחרונים, שמי שטעה ולא כיון בקריאת הפסוק הראשון של שמע, רשאי לחזור ולקרותו שוב. ומכל מקום נכון להחמיר ולשהות עמה רגעים לפני שחוזר וקורא את הפסוק הראשון של שמע ישראל.

וכל זה דוקא כשקורא את הפסוק הראשון פעמיים, בזה אחר זה. אבל אם כבר קרא את כל הפרשה הראשונה של שמע, ואחר כך נזכר שלא כיון בפסוק הראשון, אינו צריך לשהות כלל קודם שחוזר על קריאת שמע, משום שאז לא נראה שמכוין לשתי רשויות. ובאופן כזה יוכל לחזור מיד על כל הפרשה של קריאת שמע, ויכוין כראוי בפסוק הראשון.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה