הלכה ליום ראשון י"ז סיון תשע"ד 15 ביוני 2014

מי ששכח לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע

בהלכה הקודמת הסברנו, שחובה לכוין בפסוק הראשון של קריאת שמע, ומי שלא כיון בפסוק זה, לא יצא ידי חובת המצוה לקרוא קריאת שמע.

ועתה נבאר, כיצד ינהג מי שקרא את הפסוק הראשון בקריאת שמע, ולאחר מכן נזכר שלא כיון כראוי, כיצד עליו לנהוג.

והנה לכאורה נוכל לומר, שמי שקרא את הפסוק הראשון של קריאת שמע ללא כוונה, יוכל לחזור מיד ולקרוא שוב את הפסוק הראשון של "שמע".

אולם בגמרא במסכת ברכות (דף לג:) אמר רבי זירא, כל האומר "שמע שמע" (דהיינו, "שמע" של פסוק שמע ישראל, וחוזר שוב ואומר "שמע"), משתיקים אותו. והטעם שמשתיקין אותו, הוא משום שנראה כאילו אותו אדם מתכוין לשתי רשויות, כלומר, אדם האומר "שמע שמע", נראה שמקבל עליו עול מלכות שמים של הקדוש ברוך הוא, ומצרף עמו עול רשות אחרת ח"ו של עבודה זרה. ולכן אסור לקרוא את הפסוק של "שמע ישראל פעמיים בזו אחר זו.

אולם למעשה, כתבו האחרונים, שמי שטעה ולא כיון בקריאת הפסוק הראשון של שמע, רשאי לחזור ולקרותו שוב. ומכל מקום נכון להחמיר ולשהות עמה רגעים לפני שחוזר וקורא את הפסוק הראשון של שמע ישראל.

וכל זה דוקא כשקורא את הפסוק הראשון פעמיים, בזה אחר זה. אבל אם כבר קרא את כל הפרשה הראשונה של שמע, ואחר כך נזכר שלא כיון בפסוק הראשון, אינו צריך לשהות כלל קודם שחוזר על קריאת שמע, משום שאז לא נראה שמכוין לשתי רשויות. ובאופן כזה יוכל לחזור מיד על כל הפרשה של קריאת שמע, ויכוין כראוי בפסוק הראשון.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה