הלכה ליום שני כ"ה סיון תשפ"ד 1 ביולי 2024

שאלה: האם מותר לכהן לישא בת ישראל לאשה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את דין אשה בת כהן, שהיא אינה יכולה להנשא לאדם מישראל שאין בו לא תורה ולא יראת שמים, וכמו שביארנו. ועתה נבא לשאלה הנוכחית, האם לאדם שהוא כהן יש להזהר שישא דוקא אשה שגם היא בת כהן, או שאין לחוש לכך כלל.

כי הנה רש"י ביבמות (דף פד:) כתב: כהן, כל זמן שמוצא לישא בת כהן, לא ישא בת ישראל. כלומר, כהן שיש לו אפשרות לישא אשה בת כהן שמתאימה לו, עליו להנשא אליה, ולא יקח לו אשה אחרת שהיא בת ישראל ואינה בת כהן. והוסיף על כך הריטב"א, שאף על פי שמותר לכהן לישא בת ישראל, מכל מקום מצוה מן המובחר שישא לו אשה שהיא בת כהן בעצמה.

והנה מקור דברי רש"י הם בגמרא במסכת פסחים (מט.) ולפנינו בגמרא לא מופיע שום דבר מענין כהן הנושא בת ישראל, כי כל הדיבור בגמרא שם אינו אלא לגבי בת כהן לישראל, וכמו שהזכרנו בהלכה הקודמת, אבל בנשואי בת ישראל לכהן לא שמענו שום חשש. וכבר העירו כן כמה מגדולי הפוסקים, כי לפי גרסתינו בגמרא אין חשש כלל בנשואי כהן לבת ישראל. ומרן הרב זצ"ל הוסיף על כך שגם מצד הסברא, מובן הדבר מדוע יש חילוק בין נשואי בת כהן לישראל, שאין הדבר ראוי שינשאו, מפני שילדיהם המשותפים יהיו ישראלים ולא כהנים, ולכן ראוי שיהיה החתן תלמיד חכם וכמו שנתבאר, אבל בת ישראל לכהן, אדרבא, הרי ילדיהם יהיו גם הם כהנים, כי יחס הכהונה נקבע על פי האב ולא על פי האם, ואם כן אין כל טעם לדקדק שלא ישא הכהן אשה מבנות ישראל הכשרות.

ומכל מקום בתלמוד ירושלמי מבואר שיש ענין להקפיד בדבר שכהן ישתדל לישא אשה מהשבט שלו שהוא שבט הכהנים זרע אהרן עם קדושים. ועוד יש כמה ראיות לדבר שיש טעם לשבח בדבר זה שכהן ישא לעצמו אשה שהיא עצמה כהנת גם כן. אבל מצד עיקר הדין במקום שהחתן והכלה שומרי תורה ומצוות והולכים בדרכי הישרים, אין לחוש לזה, ומותר להם להנשא ולא יאונה להם כל און, כי התורה הקדושה תגן עליהם שיעלה זיווגם יפה, ואיש ואשה שזכו שכינה שורה ביניהם.

ובסיכום: כהן ירא שמים הרוצה לישא אשה מבנות ישראל הכשרות שאינה בת כהן, רשאי לקחתה לאשה, ואין לו לחוש כלל בדבר זה. ומכל מקום יש טעם לשבח במה שכהן נושא אשה שגם היא כהנת. אך עיקר העיקרים הוא שמירת התורה הקדושה וקיום המצוות, שבכח התורה יזכו לבנות ביתם על אדני התורה והיראה לאורך ימים ושנים טובות.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה