הלכה ליום שני כ"ה סיון תשפ"ד 1 ביולי 2024

שאלה: האם מותר לכהן לישא בת ישראל לאשה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את דין אשה בת כהן, שהיא אינה יכולה להנשא לאדם מישראל שאין בו לא תורה ולא יראת שמים, וכמו שביארנו. ועתה נבא לשאלה הנוכחית, האם לאדם שהוא כהן יש להזהר שישא דוקא אשה שגם היא בת כהן, או שאין לחוש לכך כלל.

כי הנה רש"י ביבמות (דף פד:) כתב: כהן, כל זמן שמוצא לישא בת כהן, לא ישא בת ישראל. כלומר, כהן שיש לו אפשרות לישא אשה בת כהן שמתאימה לו, עליו להנשא אליה, ולא יקח לו אשה אחרת שהיא בת ישראל ואינה בת כהן. והוסיף על כך הריטב"א, שאף על פי שמותר לכהן לישא בת ישראל, מכל מקום מצוה מן המובחר שישא לו אשה שהיא בת כהן בעצמה.

והנה מקור דברי רש"י הם בגמרא במסכת פסחים (מט.) ולפנינו בגמרא לא מופיע שום דבר מענין כהן הנושא בת ישראל, כי כל הדיבור בגמרא שם אינו אלא לגבי בת כהן לישראל, וכמו שהזכרנו בהלכה הקודמת, אבל בנשואי בת ישראל לכהן לא שמענו שום חשש. וכבר העירו כן כמה מגדולי הפוסקים, כי לפי גרסתינו בגמרא אין חשש כלל בנשואי כהן לבת ישראל. ומרן הרב זצ"ל הוסיף על כך שגם מצד הסברא, מובן הדבר מדוע יש חילוק בין נשואי בת כהן לישראל, שאין הדבר ראוי שינשאו, מפני שילדיהם המשותפים יהיו ישראלים ולא כהנים, ולכן ראוי שיהיה החתן תלמיד חכם וכמו שנתבאר, אבל בת ישראל לכהן, אדרבא, הרי ילדיהם יהיו גם הם כהנים, כי יחס הכהונה נקבע על פי האב ולא על פי האם, ואם כן אין כל טעם לדקדק שלא ישא הכהן אשה מבנות ישראל הכשרות.

ומכל מקום בתלמוד ירושלמי מבואר שיש ענין להקפיד בדבר שכהן ישתדל לישא אשה מהשבט שלו שהוא שבט הכהנים זרע אהרן עם קדושים. ועוד יש כמה ראיות לדבר שיש טעם לשבח בדבר זה שכהן ישא לעצמו אשה שהיא עצמה כהנת גם כן. אבל מצד עיקר הדין במקום שהחתן והכלה שומרי תורה ומצוות והולכים בדרכי הישרים, אין לחוש לזה, ומותר להם להנשא ולא יאונה להם כל און, כי התורה הקדושה תגן עליהם שיעלה זיווגם יפה, ואיש ואשה שזכו שכינה שורה ביניהם.

ובסיכום: כהן ירא שמים הרוצה לישא אשה מבנות ישראל הכשרות שאינה בת כהן, רשאי לקחתה לאשה, ואין לו לחוש כלל בדבר זה. ומכל מקום יש טעם לשבח במה שכהן נושא אשה שגם היא כהנת. אך עיקר העיקרים הוא שמירת התורה הקדושה וקיום המצוות, שבכח התורה יזכו לבנות ביתם על אדני התורה והיראה לאורך ימים ושנים טובות.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה