הלכה ליום רביעי י"ג סיון תשס"ז 30 במאי 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

דין נטילת ידים על דבר שטיבולו במשקה

בגמרא במסכת פסחים [דף קטו] אמר רבי אליעזר אמר רבי אושעיא כל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילת  ידיים. כלומר, הבא לאכול איזה דבר, כגון ירק, המטובל, כגון שהוא רטוב ממים שעליו ולא נתנגב, חייב ליטול את ידיו קודם אכילה זו כדין נטילת ידיים לסעודה עם פת לחם. ונטילה זו היא מתקנת חכמים.

ונחלקו רבותינו הראשונים אם גם בזמן הזה אנו מחוייבים בנטילה זו, [הואיל ועיקר טעם התקנה אינו שייך אלא בזמן שהיה בית המקדש קיים והיו נוהגים דיני טומאה וטהרה במאכלים, מה שאין כן בזמן הזה שכולנו טמאי מתים, ואין לנו אפר פרה אדומה בכדי שנוכל להטהר מטומאתינו,וכמו שעוד נבאר בעזרת ה'] אך להלכה הסכמת הפוסקים שאף בזמן הזה אנו מחויבים בנטילה זו כדי שכאשר יבנה בית המקדש במהרה בימינו, יהיו הכל רגילים לאכול בטהרה.

ומרן הבית יוסף, אחר שהביא מחלוקת הפוסקים בעניין זה, סיים, שמכל מקום לעניין ברכת על נטילת ידיים אחרי נטילה זו, יש לחוש לדברי הסוברים שאין נטילה זו מן הדין בזמן הזה,ולכן אין לברך על נטילה זו, שהרי כלל גדול בידינו, "ספק ברכות להקל". וכן אנו נוהגים בליל פסח, שקודם אכילת הכרפס המטובל במי מלח, אנו נוטלים ידינו בלא ברכה. ונטילה זו היא חובה מן הדין, וצריך כל אדם להזהר בדין זה, והמיקל שלא ליטול ידיו קודם שבא לאכול דבר שטיבולו במשקה, אין לו על מה שיסמוך.

אין האוכל דבר שטיבולו במשקה חייב בנטילת ידיים, אלא כשהמאכל מטובל באחד משבעה משקין ‏[משקאות] המכשירים את המאכל לקבל טומאה, וכמו שעוד נבאר,ואלו הן: יין דבש שמן חלב טל דם מים. וראשי תיבות שלהם וסימן לזוכרם: י"ד שח"ט ד"ם. ואף על פי שבזמנינו לא נוהגים רוב דיני טומאה וטהרה מאז שחרב בית המקדש בעוונותינו, מכל מקום נשארה תקנת רבותינו בטבילה זו, בכדי שכאשר יבנה בית המקדש במהרה בימינו, יהיו כולם רגילים לאכול בטהרה. [ועוד נבאר עניין זה בעזרת ה'.]

ומכאן יש להזהיר את האוכלים פירות או ירקות, וקודם האכילה שוטפים אותם במים כדי לנקותם, שצריכים ליטול ידיהם קודם אכילת אותם פירות או ירקות. אבל אם כבר התייבש המשקה שעל גבי המאכל אין צריך נטילת ידיים קודם אכילתו ואפילו אם נשארה על גבי המאכל קצת לחלוחית, כל שאין בה כשיעור טופח על מנת להטפיח, [כלומר, שכאשר נוגע בידו בלחלוחית ונרטבת ידו וחוזר ונוגע במקום אחר ונרטב אותו מקום.וזהו "טופח" כלומר נוגע פעם אחת, "על מנת להטפיח" שכשיגע שוב במקום אחר יהיו די מים על ידו בכדי להרטיב גם את אותו מקום.] אין צריך נטילה, אבל אם נשאר עליו משקה בשיעור זה, חייב בנטילת ידיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה מברכים על עוגייה טבולה רטובה בקפה? ט"ו טבת תשע"ח / 2 בינואר 2018

בורא מיני מזונות.

 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה