הלכה ליום שני כ"ט אדר תשע"ז 27 במרץ 2017

דיני ברכת האילנות

  מרן זצ"ל בברכת האילנות

זמן ברכת האילנות
בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה.

מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים
אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים, שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח, ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת האילנות בחודש אייר.

ובספר האשכול (להר"א אב"ד מרבותינו הראשונים, עמוד סח) כתב, שיש לברך ברכת האילנות בימי ניסן, ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה הפרח פעם ראשון בשנה. וכן כתב הריטב"א (רבי יום טוב בן רבי אברהם אלאשבילי) בחידושיו על מסכת ראש השנה (דף יא.) וזו לשונו: "ויומי ניסן, לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי". עד כאן. וכן כתבו עוד פוסקים רבים.

ולפיכך כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל שנראה שמותר לברך ברכת האילנות בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות, שאין כאן דין מיוחד בחודש ניסן דוקא, אלא בפריחת האביב, שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן.

ברכת האילנות בשבת
נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך ברכת האילנות בשבת. וכבר כתבנו בזה בעבר. ולמעשה, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אפשר מן הדין לברך ברכת האילנות בשבת, ובפרט בשנה שבה יחול יום ראש חודש ניסן בשבת, ויש לחוש שאם לא יברכו בשבת עם כל הציבור, אזי לאחר מכן יתרשלו רבים ולא יברכו בכלל. ובאופן כזה בודאי שיש לברך בשבת, וכן עשה מעשה מרן רבינו זצ"ל בימי זקנתו, שהלכו הוא ואנשי בית הכנסת שלו ובירכו ברכת האילנות בשבת. וכן נהג למעשה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. וכן ינהג מי שהתרשל או מחמת איזו סיבה לא בירך ברכת האילנות, ולאחר מכן בשבת ראה אילנות מלבלבים, שעליו לברך עליהם מיד, כדי שלא יפסיד אחר כך לגמרי את הברכה.

על אילו אילנות יש לברך?
אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל, אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך, ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק, לא יחזור לברך כשרואה פרחי אילני מאכל.

יש אומרים, שאין לברך אלא כשרואה לכל הפחות שני אילנות מלבלבים. ויש אומרים שדי באילן אחד. ובשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאפשר לברך על אילן אחד. ומכל מקום המברך על מיני אילנות רבים הרי זה משובח.

אילנות המורכבים
אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, כגון אילנות אתרוגים המורכבים עם לימונים, וכיוצא בזה, יש אומרים, שאין לברך עליהם ברכת האילנות, שהואיל וקיומם הוא נגד רצון הבורא, אין לברך ולהודות להשם יתברך על כך. ויש חולקים ואומרים שהואיל והברכה היא על כללות הבריאה, יכול לברך גם על אילנות מורכבים. ואף על פי שהרוצה להקל לברך עליהם אין למחות בידו, ומכל מקום לכתחילה אין לברך עליהם שהרי כלל גדול בידינו, ספק ברכות להקל.

אמנם הבאנו כבר בשנה שעברה טעם גדול להקל בדבר, באילנות מסויימים שאין הדבר פשוט לאסור את הרכבן. כגון פירות ההדר המצויים בינינו, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, שלדעת מרן רבינו זצ"ל, (עי' בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח"ב עמ' ר), מותר לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה בודאי שאין קיומם נגד רצון הבורא, ואפשר לברך עליהן ברכת האילנות, כשם שנהגו לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמו שהארכנו בזה בהזדמנות אחרת.

אילנות של ערלה
מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה, ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלש השנים הראשונות הם אסורים בהנאה, מותר לברך עליהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

הואיל ואילנות ערלה אסורים בהנאה, איך מותר לברך עליהם, הרי הוא נהנה מהם ואסור ליהנות מהם, לא מבחינת איסור, אלא מבחינת הנאה. כ"ט אדר ב תשע"ו / 8 באפריל 2016

כבר כתב כן בשו"ת חלק שלישי סימן ב, שאין לברך ברכת האילנות על אילנות של ערלה, משום שהן אסורות בהנאה. אבל באמת שעצם הדבר שיש הנאה מפירות הערלה במה שמברך עליהם, אינו ברור כלל. ועוד, שלדעת הפרי חדש ביורה דעה סימן קח, מותר ליהנות ממראה וריח של פירות ערלה, משום שעיקר הנטיעה שלהם היתה למאכל, ושאר ההנאות הללו אינן נחשבות להנאה. וכן עיקר כדעת הפרי חדש, שיש ראיות לדבריו מדברי הרמב"ם ועוד. ואף שיש בזה מחלוקת הפוסקים, מכל מקום יש עוד כמה צדדים וצדי צדדים לחלק בין הנושאים.

כתבתם:"ולא יברך אלא כשרואה שני אילנות, ודי מצד הדין אפילו בשני אילנות ממין אחד, והמברך על מיני אילנות הרבה, הרי זה משובח,".
הרי מרן הרב כתב בחזו"ע טו בשבט ברכות שבשעת הדחק אפשר לברך על מין אילן אחד? ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

תזכו למצות. הנה אנו כותבים שניתן בשעת הדחק לברך על מין אילן אחד. וכמו כן אנו מוסיפים שאפשר לברך בשבת של ראש חודש כמו בשנה זו (תשע"ב) ברכת האילנות. וזאת על פי מה שכתב בספר חזון עובדיה, שלא היה אצלינו בשעת כתיבת ההלכות. (תשובה זו תופיע תחת ההלכה). 

יש הטוענים שהבינו מדרשתו השבוע של מרן שתפוזים נחשבים כמורכבים [ובעצם כל פירות הדר] ולכן לא לברך עליהם ברכת האילנות לכתחילה
וכן יש שהבינו שמי שראה פעם אחת פריחה ולא בירך הפסיד את הברכה
[וזה שלא כפי שכתבתם בהלכה יומית כמדומה] 

האם הדברים נכונים? י"א ניסן תש"ע / 26 במרץ 2010


שלום רב!
 
אנו כתבנו שאין לברך על פירות מורכבים, והבאנו שיש חולקים בדבר, אך לכתחילה אין לברך על פירות אלה. ולא כתבנו דבר על תפוחי זהב, שמכיון שהם מורכבים, אין לברך עליהם לכתחילה.

כמו כן לא כתבנו שמי שראה כבר את הפריחה הפסיד את הברכה. ואכן דעת מרן הרב שליט"א שאינו מפסיד את הברכה.
פירות הדר באופן כללי, לא כולם מורכבים, כי הלימון אינו מורכב, ועל כן אי אפשר לומר שאין לברך כלל על פירות הדר.
 
בברכת התורה,  חג כשר ושמח,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך?  צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה