הלכה ליום שישי ט"ז תמוז תשע"ט 19 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - טילטול אגרטל עם פרחים – הכריעות באמירת הקדיש – ללכת לבד בחודש תמוז

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) בשבת ואזה (אגרטל) עם פרחים, או שיש בזה איסור "מוקצה"?

תשובה: כבר הזכרנו את דברי הפוסקים, שדנו לגבי הכנסת ענפי פרחים ובשמים לתוך מים בשבת. והבאנו את דברי מרן זצ"ל, שבענפים של בשמים וכדומה (שהם מוכנים בבית ותלושים), יש להקל בזה בפשיטות להניחם במים בשבת, (ורק בניצני פרחים שיפתחו מחמת המים יש מקום להחמיר).

ומדברי כל הפוסקים הללו מבואר, שבודאי שמותר לטלטל בשבת אגרטל עם פרחים וענפים שונים המיועדים ליופי ולריח טוב, ולכן אם צריכים לפנות מן השולחן את הפרחים הללו, כדי להחליף מפה וכדומה, מותר לקחתם ולהניחם במקום אחר, ולאחר מכן להשיבם אל השולחן.

אולם כאן המקום להזהיר, שאם מניחים את הפרחים על גבי השלחן שאוכלים עליו, נכון להזהר שאם ישנם חרקים קטנים שרוחשים על גבי הפרחים, הרי שהם יכולים בנקל ליפול על המאכלים המונחים מתחת לפרחים, ולכן במקרה כזה נכון להמנע מלהניח פרחים על גבי השלחן בשעת הסעודה.

 

שאלה: בהמשך להלכות הכריעות בתפילה, נשמח לדעת כיצד ומתי יש לכרוע באמירת קדיש?

תשובה: יש כמה מקומות בקדיש שנהגו לכרוע בהם. והכריעות הללו צריכות להיות כמו שאנו כורעים בשעת תפלת העמידה בתחילת ברכת "מגן אברהם" וכן בסופה, וכן באמירת "מודים" ועוד. ונחלקו רבותינו הראשונים באיזה מקומות בקדיש יש לכרוע. ומרן השלחן ערוך (בסימן נו) הביא להלכה את דברי הכל בו ורבי דוד אבודרהם, שכתבו שיש לכרוע בחמש מקומות בקדיש, ואלו הן:

כשאומר "יתגדל". כשאומר "יהא שמיה רבא". כשאומר "יתברך", כשאומר "בריך הוא". וכן כשאומר "ואמרו אמן" בסוף החצי הראשון של הקדיש (כלומר, לאחר שאומר "דאמירן בעלמא").

 

שאלה: האם ישנה בעיה ללכת לבד בחודש תמוז?

תשובה: יש להזהר שלא ללכת בימים הללו לבד, מתחילת השעה הרביעית של היום ועד סוף השעה התשיעית (כלומר, בערך מהשעה עשר בבוקר (בארץ ישראל) במשך קרוב לשבע שעות). מפני שיש סכנה בזמנים הללו, ששולט בהם "מזיק" ושמו "קטב מרירי". ומבואר בגמרא (פסחים קיא:) שענין זה נוהג מתחילת חודש תמוז. וכן פסק בביאור הלכה (סימן תקנא). אולם עיקר הזהירות בזה היא דוקא כשהולך לבדו במקום שלא נמצאים שם בני אדם, כמו ביערות ובדרכים, וכל שכן מי שמטייל לבדו בהרים ובשדות בחוץ לארץ. אבל ללכת לבד בתוך העיר, ובפרט על יד בתים שיש בהם מזוזה, לא נוהגים לחשוש לענין זה כלל. וכן פסק באשל אברהם (מבוטשאטש, ועוד אחרונים. וראה חזו"ע ארבע תעניות עמוד קכז).

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה