הלכה ליום שישי ג' סיון תשפ"א 14 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נסים חי בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת השבוע - פרשת במדבר

נאמר בפרשה: "ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' אל משה בהר סיני". ופירש רש"י, ואלה תולדות "אהרן ומשה", וכשמזכיר הוא את התולדות, אינו מזכיר אלא את בני אהרן ולא את בני משה, (שהרי בהמשך הדברים לא מוזכרים בניו של משה אלא בניו של אהרן בלבד), אלא שהואיל ולימד משה את בני אהרן תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו הם בניו, שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. (סנהדרין יט:).

ורבינו האור החיים הקדוש הוסיף לבאר טעם שמשה נחשב לאביהם של בני אחיו אהרן, משום שמשה התפלל על בני אהרן שלא ימותו, כמו שנאמר אחרי מעשה העגל, "ובאהרן התאנף ה' להשמידו, ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא". והכוונה "להשמידו" היא שבניו לא יחיו וימות חס ושלום בלא זרע, ובזכות תפילתו של משה נשארו לאהרן שני בנים, ורבותינו אמרו שהועילה תפילתו של משה להציל את אלעזר ואיתמר שלא ימותו, ולפיכך ראוי הוא שיקרא הכתוב לבני אהרן בני משה.

כאשר משה רבינו ראה את אהרן אחרי מעשה העגל שנכנס לצרה גודלה שעל ידו חטאו בני ישראל חטא נורא ואיום, אימץ את כל חושיו, והקריב את עצמו בעבור הצלת אהרן ובניו שלא ימותו, הוא רתם את כל הרגשותיו בכדי להתאחד עם צרתו של אחיו, עד שנעשה מאח לצרה לאב לצרה, כאילו היא צרתו עצמו, ומתוך כך בא לתפילה לפני ה' יתברך בהשתפכות הנפש, וזכה ששמע ה' את תפילתו וניצלו אהרן ובניו ממיתה.

וכן פירשו מה שנאמר על תפילתו של משה אחר חטא העגל, "ויחל משה את פני ה' אלהיו", נעשה משה חולה מחמת אותו חטא שחטאו ישראל, כאילו נעשה הוא בעל הצרה ממש.

וכשנתבונן נראה, שהלא משה רבינו היה מלך על ישראל, והיה דבוק כל כולו בה' אלקינו, וכשראה שחטאו ישראל, היה לו לכעוס עליהם, ולומר להם, שוטים, וכי בשביל איחור של יום אחד לפי חשבונכם מיד אתם הולכים לעבוד עבודה זרה? בודאי ראויים אתם לעונש. והיה ה' מחיה רק את משה, והיו כל ישראל מיוצאי חלציו, בנים טובים לה', ולמרות כל זאת, משה רבינו בשלו, כי אם ישראל בצער, גם אני בצער, וכל החשבונות להצדיק את צערם של ישראל אינם אלא פטפוטי הבל, שאין להתחשב בהם, ומעתה מוטל עלי לבחון דרכים כיצד להוציא את עמי מאותה המצוקה שהם נתונים בה.

הרבה נביאים למדו ממעשיו של משה רבן של כל הנביאים, במדרש איכה מובא, שנבוכדנצר ציוה את שרו נבוזראדן שלשה דברים בקשר לירמיהו. א. קחנו ושים עינך עליו. ב. עליו ולא על אומתו. ג. ואל תעשו לו מאומה רע. וכל זאת מפני שרצה לשמור על ירמיהו מכל רע. אבל את עם ישראל ציוה לרדוף עד חרמה, להשמיד להרוג לנתץ ולהרוס. ומסופר שהיה ירמיהו רואה כת של בחורים נתונים בקולרים. נתן ירמיהו את ראשו עמהם. בא נבוזראדן והיה מעבירו מהם. והיה ירמיהו רואה כת של זקנים נתונים בשרשראות של ברזל, בא ונתן את ראשו עמהם. בא נבוזראדן והיה מוציאו מהם. מפני שהיה נבוזראדן מתירא מנבוכדנצר המלך שציוהו שלא יגרם שום נזק לירמיהו הנביא.

אמר לו נבוזראדן לירמיהו, מה אתה עושה? או נביא שקר אתה, או מבעט ביסורים, או שופך דמים. שהרי כבר כמה שנים אתה מתנבא לבני ישראל שהעיר הזו תחרב. ועתה כשאתה רואה שדבריך מתקיימים למה אתה מצטער? אני איני רוצה לעשות לך רעה, ואתה גורם את כל הרעות לעצמך. וכי יסורים לא חשובים בעינך? או אולי אתה מבקש לשלוח יד בנפשך? אם יקרה לך רע המלך יהרגני, לכן לך מכאן. ומיד שלח נבוזראדן את ירמיהו מעליו בכעס.

הנה נבוזראדן בתחילה היה גוי שפל, ולא היה מסוגל להבין את מעשיו של ירמיהו, שהוא נושא בעול עם חבירו, ואף שחטאו ישראל ומגיעה להם הפורענות שבאה להם, עדיין צריך להצטער בצערם. וכשישראל מצטערים, ירמיהו אינו מסוגל לשבת בחיבוק ידיים ולומר שלום עלייך נפשי, אלא הוא מסתובב בין עמו לעודד עד כמה שניתן במצב כזה, ולהשתדל להיות לישראל לעזר. וכל זאת למד ירמיהו ממשה רבינו.

גם אהרן אחיו של משה למד ממשה הנהגה נכונה זו, כאשר נצטרעה מרים, עמד לפני משה ואמר "אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו, אל נא נהי כמת". אהרן לא רק מבקש ממשה שיתפלל על מרים שתתרפא, אלא הוא כולל את עצמו בתוך חטאה של מרים, "אשר חטאנו", הוא מוכן למסור את עצמו למענה של מרים אחותו, שלא תמות בצרעתה. ובזכות מסירות נפשו של אהרן, זכה שמרים תהיה מיוחסת על שמו, כמו שנאמר, "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה", וכתב רש"י, אחות אהרן ולא אחות משה? אלא מפני שמסר עצמו עליה כשנצטרעה, נקראה על שמו.

מכאן עלינו ללמוד, כי לעולם יפקח האדם את עיניו, ויראה את בניו ושכניו וכל אלו הבאים עמו במגע, לבדוק שלא חסר להם איזה דבר שהוא יכול לסייע, ואם יוכל להושיט עזרה מה טוב. ואם אינו יכול להושיט עזרה, אין דבר שמונע ממנו להעתיר עבור חבירו בתפילה לפני ה', אולי יאבה ואולי יסלח. וה' ישמע תפילתו, וייטב גם לו בעבור זה.

שבת שלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
בקראת איגרת הרמב"ן ,האם אפשר להגיד שם ה' ואלוקים?
שבת שלום וחג שמח ג' סיון תשפ"א / 14 במאי 2021

אין להזכיר שם ה', אלא כשמובא בצורה של פסוק. תבורכו, 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה