הלכה ליום ראשון כ"ח אב תשע"ז 20 באוגוסט 2017

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון עבור

הודיה בת שרה

הוקדש על ידי

פלוני

בורר בתלישת ענבים או עגבניות מן האשכול

שאלה: אשכול ענבים, שיש בין הענבים גם ענבים רקובים, האם מותר בשבת לתלוש את הענבים הרקובים ממנו, בכדי שישאר אשכול ענבים טוב לאכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לברור בשבת פסולת מתוך אוכל. ואפילו אם עושה כן על מנת לאכול מיד את האוכל, הדבר אסור. וכפי שנתבאר.

ומעתה לענין אשכול ענבים, (וכן אשכול עגבניות שרי), שיש בו ענבים רקובים. הנה ברור שאסור לתלוש את הענבים הרעים מן האשכול, שבכך התולש בורר פסולת מן האוכל, כי הענבים הרעים הם הפסולת, והטובים הם האוכל. ולפיכך פסק מרן הרב זצ"ל, שיש בתלישת הענבים המקולקלים איסור מן התורה.

ואפילו אם הענבים הרקובים אינם רקובים כל כך, והם ראויים למאכל, אלא שהוא אינו חפץ בהם, גם כן בודאי שאסור לתלשם בשבת,  שהרי כבר ביארנו, שכל דבר שהוא אינו חפץ בו עתה, הרי הוא נחשב פסולת יחסית לדבר שהוא חפץ בו. (ואמנם בזה אין האיסור מן התורה אלא מדרבנן).

ורב גדול אחד כתב להקל בזה, והביא ראיה לדבריו, מדברי כמה מרבותינו הראשונים, שכתבו שמותר ביום טוב, להפריד את החֵלֶב מן הבשר (בנתחי הבשר שבחלק האחורי בבהמה, מעורב מין שומן הנקרא "חֵלֶב", ואסור מן התורה לאכלו, ולכן "מנקרים", כלומר, מפרידים אותו מן הבשר). וטעם ההיתר, לפי שהחלב מחובר לבשר, ובדבר מחובר יש אומרים שלא שייך איסור בורר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב לחלוק על דבריו, כי יש הבדל גדול בין בשר שהוא מחובר ממש לחלב, לבין קבוצת ענבים המחוברים יחדיו לאשכול. שבשר שדבוק לחלב, הרי הפרדת החלב ממנו דומה לקילוף פרי מהקליפה שעליו, שלא שייך בזה איסור בורר, מה שאין כן תלישת הענבים מן האשכול, שאינה דומה לקילוף הפרי כלל.

ולכן לסיכום, אשכול ענבים, שמעורבים בו ענבים טובים וענבים שאינם טובים כל כך, אסור בשבת לתלוש את הענבים הרעים, ולהשאיר עליו את הטובים, שהרי זה בורר "פסולת מן האוכל" שאסור. ולכן יש לקחת את הענבים הטובים ולאכלם, ולאחר מכן להשליך את האשכול עם הענבים הרעים. והוא הדין לגבי אשכול עגבניות (שרי) שיש בו עגבניות טובות, ועגבניות מקולקלות או ירוקות, שאסור לתלוש את הרעות תחילה, אלא יש לתלוש את הטובות תחילה. וכמבואר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה