הלכה ליום ראשון ד' תשרי תשע"ח 24 בספטמבר 2017

צום גדליה בשנה זו (התשע"ח)

צום גדליה הוא יום שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבית גחלת ישראל הנשארה, ומהריגתו התגלגלה גלותם. כמו שמבואר כל זה בספר ירמיה, (פרק מ ואילך). ובשנה זו (תשע"ח), חל יום ג' בתשרי בשבת, ומכיון שאסור להתענות בשבת, נדחית התענית להיום, יום ד' בתשרי.

צום גדליה שוה מבחינה הלכתית, בכל עניניו, לשאר התעניות, ודינים אלו מבוארים אצלינו בהלכות תענית שבעה עשר בתמוז.

צום גדליה - צום דחוי
כתב רבינו ירוחם, שגדליה בן אחיקם נהרג ביום ראש השנה, ומכיון שאסור להתענות ביום ראש השנה, שהרי יום טוב הוא, תקנו להתענות למחרתו, כלומר ביום ג' בתשרי. והביא דבריו מרן בבית יוסף. (ס"ס תקמט). וכן כתב המאירי, שגדליה בן אחיקם נזכר במסכת סופרים, שנהרג ביום א' בתשרי, אלא מפני שהוא יום טוב קבעו את התענית למחרתו. וכן כתב הרד"ק.

הלכה פסוקה בידינו (באורח חיים סימן תקנט), שכאשר חל יום התענית בשבת, ומחמת כן הוא נדחה ליום ראשון, פטורים "בעלי הברית", שהם, המוהל הסנדק ואבי הבן מלהתענות. ולדוגמא, יום תענית תשעה באב שחל בשבת, הרי הוא נדחה ליום ראשון, ובעלי ברית אוכלים בו. וכן יש עוד מקרים בהם מיקלים יותר בתענית דחויה, מאשר ביום התענית ממש.

ולפיכך, לאור מה שכתב רבינו ירוחם שצום גדליה היה צריך לחול ביום ראש השנה אלא שהוא נדחה תמיד מפני יום טוב, כתב בספר טורי זהב (לרבי דוד הלוי אב בית הדין בלבוב, מגדולי נושאי כליו של מרן השלחן ערוך), שנראה לכאורה שאם יש מילה בצום גדליה, אין בעלי הברית צריכים לצום מפני שהוא צום דחוי. אלא שיש לחלק ולומר, שבדרך כלל ניכר הדבר שהתענית דחויה, ולמשל צום תשעה באב שחל בשבת, שהכל יודעים שהוא צריך לחול בשבת, ומפני כבוד השבת הוא נדחה ליום ראשון. אבל בתענית גדליה שאין הדבר ניכר שהיא דחויה, שהרי בכל שנה היא נדחית, יש לומר שאין לנהוג בה היתר לבעלי ברית. וכן חילק הגאון רבי יהודה עייאש, שמסברא נראה שאין להקל בזה בכל צום גדליה, אלא רק בתענית שהיא נדחית והכל יודעים שהיא דחויה. וכן הכריע להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

לפיכך בשנה שצום גדליה חל באמצע השבוע, דינו כדין שאר תעניות, ואסורים בעלי הברית לאכול בו.

אולם בשנה זו בלאו הכי התענית דחויה, ולכל הדעות יש להקל יותר בתענית זו מאשר בתענית אחרת. וכפי שנתבאר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה