הלכה ליום ראשון א' כסלו תשע"ח 19 בנובמבר 2017

אשה המסתפקת אם בירכה ברכת המזון

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של "ספק ברכות להקל", שבכל מקום שאדם מסופק אם בירך על מה שאוכל אם לאו, אינו חוזר לברך מספק, שכלל בידינו, "ספק דרבנן להקל", ומכיון שעיקר דין הברכות אינו אלא מדרבנן, אינו רשאי לחזור ולברך מספק.

וכתבנו שכל זה הוא דוקא לענין ברכות שאינן חיוב מן התורה, אבל ברכת המזון שחיובה הוא מן התורה, אם אדם מסתפק אם בירך אם לאו, חייב לחזור ולברך ברכת המזון, וכפי שביארנו.

הדיון בקשר לחיוב נשים בברכת המזון
ומעתה עלינו לדון לענין אשה שאכלה פת ושבעה ממה שאכלה, ועתה היא מסתפקת אם בירכה ברכת המזון אם לאו, האם תחזור לברך מן הספק, וכדין האיש, או שאינה חוזרת לברך? ודבר זה הוא תלוי בשורש חיוב ברכת המזון לנשים, שאם נאמר שחיוב ברכת המזון על האשה הוא מן התורה, בודאי שגם עליה לחזור ולברך, אבל אם חיוב ברכת המזון על האשה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, אם כן חזר דין ברכת המזון לדין שאר הברכות, שאינה חוזרת לברך מספק.

מדוע אפשר לומר שנשים אינן חייבות מן התורה בברכת המזון?
במשנה במסכת ברכות (כ:) שנינו שהנשים חייבות אף הן בברכת המזון. ובגמרא הסתפקו אם נשים חייבות בברכת המזון מן התורה או שאין חיובן בברכה זו אלא מדרבנן. ושורש הספק הוא, שהואיל ונאמר בפסוק, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה "אשר נתן לך", אם כן יש מקום לומר שהנשים פטורות מן התורה בברכת המזון, שהרי הארץ לא ניתנה מאת ה' לנשים בשעת חלוקת הארץ, שכן באותה השעה לא קבלו הנשים נחלה בפני עצמן בארץ, כי חלוקת הארץ היתה לפי סדר השבטים. ואם כן לכאורה יש לומר שהנשים פטורות מברכת המזון מן התורה.

ואמנם יש להעיר, שהרי בנות צלפחד קבלו חלק בארץ ישראל, ואם כן לכאורה אף הנשים שייכות בחלוקת הארץ. אלא שאין הדבר כן, שהרי החלק שקבלו בנות צלפחד, היה על שם אביהן שהיה מיוצאי מצרים, אבל מצד עצמן לא היו מקבלות נחלה בארץ, שנחלת הארץ היתה אך ורק לפי השבטים שיחוסם הוא על פי האב. ואם כן עדיין יש לומר שהנשים פטורות מן התורה מברכת המזון. (רש"י).

ורבותינו הראשונים נחלקו בפירוש הסוגיא, האם למסקנה נשים חייבות בברכת המזון, או שנשאר הדבר בגדר ספק אם חיובן בברכת המזון הוא מן התורה או שאינו אלא מדברי חכמים. ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (בסימן קפו) שהדבר נשאר בספק אם נשים חייבות בברכת המזון מן התורה אם לאו.

ועל כן למעשה, מחמת דין ספק ברכות, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל תשובה נפלאה בנדון זה (בשו"ת יחוה דעת חלק ו), והעלה למסקנה שהואיל וספק הוא אם חיוב נשים בברכת המזון הוא מן התורה אם לאו, לכן אשה המסופקת אם בירכה ברכת המזון, אינה חוזרת לברך מספק. ומכל מקום הואיל והדבר נתון בספק, לכן אם יש באפשרותה לשמוע ברכת המזון מאיש או אשה אחרת שעדיין לא בירכו ברכת המזון, נכון שתשמע את הברכה מפיו של זה המברך, ותכוין לצאת ידי חובה בברכתו, וגם הוא יכוין להוציאה ידי חובה בברכתו. ובזה היא יוצאת מכל ספק, ותבא עליה ברכת טוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה