הלכה ליום שלישי ט' תשרי תשע"ט 18 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת גמר חתימה טובה בשורות טובות הצלחה ברוחניות ובגשמיות ושובע שמחות

לתורם בני משפחתו וכל עם-ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים.

אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולדות יעקב יוסף, שהיה מעשה בסנדלר שהיה יושב בלילה ומתקן מנעלים, אמרו לו, כבר השעה מאוחרת! השיב להם, כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן הכל! אמר הרב, מכאן למדתי מוסר השכל, כל זמן שנר ה' נשמת אדם דולק בקרבי, אפשר לתקן את המעשים שלנו, כי תשובה ומעשים טובים הם כתריס בפני הפורענות!

רבותינו אמרו, (ברכות לב:) מיום שחרב בית המקדש נפסקה מחיצה (כאילו נבנתה מחיצה) של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים. שנאמר: "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי". ואף על פי כן, "שערי דמעה לא ננעלו", ולכן אמר דוד המלך: "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה', וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ", כלומר מבקש דוד המלך מה' יתברך שישמע תפלתו, ושיאזין לשועתו, ומבקש שלא יתעלם מדמעותיו. אבל דוד אינו מבקש מה' שיראה את דמעותיו, משום שידע דוד המלך שאת הדמעות תמיד רואה ה' יתברך. ובפרט הדמעות שאדם שופך בשעת הנעילה, שאז הקדוש ברוך דן יחידי את בניו, ומסוגל הזמן שאם האדם ישפוך את שיחו בבכיה ובתחנונים, אז יסלח לו ה' על כל עוונותיו, אפילו החמורים ביותר. (ואם אינו יכול לבכות, על כל פנים יבקש בקול בכי).

מסופר על רבי שמחה בונם תלמידו של החוזה מלובלין, שבצעירותו היה סוחר גדול, והיה פותח את חנותו כמה שעות בכל יום, וכל היום היה עוסק בתורה, והצליח מאד עד שנעשה עשיר גדול. שנה אחת, בערב ראש השנה, נכנס אצל רבו החוזה מלובלין כדי להתברך לקראת השנה החדשה. אמר לו רבו: "לא איש בשורה אנכי אליך היום, כי בשנה הבאה יתמוטט כל עושרך, ותגיע לפת לחם". יצא משם רבי שמחה שבור ורצוץ.

ביום הכפורים, כשעבר לפני התיבה, התחיל לדמיין רבי שמחה בעצמו איך שירד פלאים מכל עושרו, ופרץ בבכי מר, ובכל התפלות הוריד כנחל דמעה, עד כי כל הקהל בכו עמו מרוב בכיותיו. לאחר יום הכפורים סגר את חנותו, והלך אצל סוחרת עשירה אחת ושמה תמר, שהיתה לה חנות גדולה, והיא מינתה אותו לנהל את כל המסחר בחנותה. כעבור חודש, ראה רבי שמחה שההצלחה מאירה פנים, והמסחר פורח ומשגשג, ניגש לתמר הסוחרת וביקש ממנה עשרה אחוזים מכל הריוח שיהיה מכאן ולהבא. והיא, שהאמינה שבזכות צדקתו של רבי שמחה, המסחר שלה מצליח כל כך, הסכימה לבקשתו. לאחר חודש נוסף, דרש עשרים אחוזים, ושוב הסכימה לבקשתו, וההצלחה היתה למעלה מהמשוער. כשהגיע ראש חודש שבט, אמר לה רבי שמחה, היום ש'לום ט'ובה ב'רכה, אני חוזר למסחרי! והלך ופתח את חנותו והצליח בה מאד והתעשר.

כאשר הגיע בערב פסח לרבו החוזה מלובלין, מיד אמר לו רבו, דע לך, כי כל מה שאמרתי לך, אמנם אמת ויציב היה, אבל על "דמעות" כמו שעשית ביום הכפורים לא דיברנו! בדמעותיך בקעת שחקים וגזר הדין התבטל!

וכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת ויחי), שעל ידי דמעות, אפשר לבטל את כל הגזירות, ומנין למדנו זאת? מלאה, שלאה אמנו, נגזר עליה שתהיה נשואה לעשו הרשע. והיא, בתפלותיה ובדמעותיה הקדימה וזכתה ביעקב אבינו ולא ניתנה ביד עשו.

הוסיף מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי אין הכוונה בכל זה, שיבכה האדם (רק) כדי שיתנו לו פרנסה, שזה דומה לתינוק הבוכה כדי שיתנו לו ממתקים ושוקולד, אלא הבכיות יהיו על מעשיו ומחדליו, שהרי כל הצרות הבאות על האדם באות מחמת מעשיו הרעים, וכמו שאמרו במסכת קדושין (פב.) הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי. ועל ידי התעוררות התשובה, והדמעות שמעידות שעושה כן מקרב לבו, אז מבטלים וקורעים את גזר דינו, והופכים עליו מדת הדין למדת הרחמים, ויוצא זכאי בדינו, שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. (מאור ישראל עמוד ע).

ישמע ה' תפלותינו, ונזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים ולשלום, תזכו לשנים רבות, הבנים והאבות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה