הלכה ליום חמישי כ"ח סיון תשע"ז 22 ביוני 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן אסתר ושמואל קטן ז"ל

נלב״ע ביום כ״ט סיוון - ת.נ.צ.ב.ה הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

המשפחה

"שהחיינו" על ריח טוב

שאלה: האם מברכים ברכת שהחיינו על ריח טוב שמתחדש משנה לשנה?

תשובה: ביארנו בהלכה הקודמת, שעל פרי חדש, כגון תותים או ענבים וכדומה, כאשר בא לאכול מהם בפעם הראשונה באותה שנה, מברך עליהם את הברכה הראוייה להם, ולמשל ברכת "בורא פרי העץ", ולאחר מכן מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולפיכך עלינו לדון, האם גם על ריח טוב המתחדש מידי שנה, כגון ריח של פרח "יסמין" הגדל רק בחודשי הקיץ, וכן ורדים ושושנים, שגם הם אינם גדלים אלא בחודשי הקיץ, האם גם עליהם יש לברך ברכת שהחיינו או לא?

והנה רבינו הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא, כתב בתשובה, שריח טוב המתחדש משנה לשנה, כגון הורד והיסמין וכדומה, יש לברך עליו שהחיינו. ואף על פי שבכל מקום אנו יודעים שריח הוא אינו דבר חשוב, ויש לכך השלכה לכמה דינים, מכל מקום, לענין ההנאה מהריח, שתיקנו לנו רבותינו לברך עליה ברכות הריח, בודאי שהוא הדין שיש לברך עליהם ברכת שהחיינו, שמכיון שיש לאדם הנאה בריח, לכן עליו לברך על הריח, וכמו כן עליו לברך שהחיינו. והביאו דבריו להלכה כמה מגדולי הפוסקים.

אולם בספר "שיירי כנסת הגדולה", העיר על כך הרי עינינו הרואות שלא נוהגים לברך ברכת שהחיינו על ריח טוב. ונתן טעם לדבר. ובספר לחם חמודות כתב, שהטעם שאין אנו מברכים שהחיינו על ריח טוב, הוא מפני שהריח מביא להנאה מועטת, שהרי מטעם זה אין אנו מברכים "ברכה אחרונה" על ריח טוב, שהרי אין בו אלא הנאה מועטת, וכמו שכתב רש"י. ולכן גם לענין ברכת "שהחיינו", מכיון הנאה חשובה ומשמחת כל כך בריח טוב, לכן אין לברך שהחיינו על ריח טוב.

ועוד טעם נפלא למנהגינו שאין לברך שהחיינו על ריח טוב, כתב בספר לחם חמודות הנ"ל, בשם עמיתו הגאון רבי משה לוי דיין זצ"ל, שהרי הריח הטוב, גורם להנאה גם לנשמה, ולא רק לגוף, וכמו שנאמר בתהלים "כל הנשמה תהלל יה". ולכן לא שייך לברך ברכת "שהחיינו" על דבר שנוגע גם לנשמה, שהרי הנשמה היא נצחית, וגם לאחר שהאדם נפטר מן העולם ונחשב "מת", עדיין נשמתו חיה וקיימת. לפיכך אין לברך שהחיינו על ריח טוב המתחדש משנה לשנה, שעיקרו הוא הנאה לנשמה הנצחית.

ואמנם בשו"ת פעולת צדיק כתב שבילדותו ראה לרבותיו שהיו מברכים שהחיינו על הריח הטוב היוצא מהורדים. והאריך להצדיק את מנהג רבותיו בזה. מכל מקום להלכה פסק מרן החיד"א, שמכיון שכלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", לכן אין לברך שהחיינו על ריח טוב. ועוד, שאילו האמת היתה כדעת הרדב"ז שיש לברך על ריח טוב, קצת קשה כיצד לא נזכר דין זה בדברי אף אחד מרבותינו הראשונים.

לכן להלכה אין לברך שהחיינו על ריח טוב, שמכל מקום לא יצאנו מידי מחלוקת בדבר. והרוצה להתחסד, רשאי לברך ברכת שהחיינו על ריח טוב, בלי "שם ומלכות", כלומר שלא יזכיר שם שמים בברכתו, אלא יאמר, "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי שהחיינו, האם צריך לברך על פרי שאינו חדש אבל לא אכלת ממנו זמן רב ד' חשון תשע"ב / 1 בנובמבר 2011

בפעם הראשונה שאוכל מאותו פרי באותה העונה, יכול לברך שהחיינו. ואין צורך שהפירות יהיו מבכורי אותה העונה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה