הלכה ליום חמישי כ"ט תשרי תשע"ח 19 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

החכם רבי משה בן מסעודה אוחיון ז"ל

רב וראש השוחטים בעיר קזבלנקה (מרוקו) שנפטר מתוך ייסורים קשים ומרים בעיר הקודש ירושלים בשלהי חג שמיני עצרת. ת'נ'צ'ב'ה

הוקדש על ידי

הרב פיטון

סדר הכריעות בסיום תפילת העמידה ובקדושה - מנהג מרן זצוק"ל

שאלה: האם בעת אמירת עושה שלום במרומיו בסיום תפילת העמידה יש לכרוע ולהטות עצמו ימין ושמאל? וכן האם בקדושה שבחזרת הש"ץ יש להטות עצמו ימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר"?

תשובה: כל מנהג שנתייסד על ידי גדולי תורה ונהגו בו ישראל, עלינו להחזיק בו, כי מנהג ישראל תורה. אולם בכל מנהג יש לברר אם יש לו שורש נכון בדברי הפוסקים, שאם לא נהגו בו אלא המון העם שאינם בני תורה, אין לנהוג בו.

והנה לענין מה שנהגו לפסוע בכריעה לאחור בעת אמירת עושה שלום במרומיו, באמת שמנהג זה מבואר בפירוש בגמרא במסכת יומא (נג:) שלאחר שהמתפלל מסיים תפילתו באמירת "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", עליו לכרוע (כלומר, השתחוייה מועטת, כדין כל הכריעות שאנו כורעים באמירת "מודים" וכדומה), ובעודו כורע (כלומר, תוך כדי הכריעה), עליו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות בכריעה אחת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכג). ופשוט שאין חילוק בזה בין איש המתפלל, לבין אשה המתפללת, שגם היא צריכה לנהוג כן.

לאחר שפוסע שלוש פסיעות לאחריו, בעודו כורע (כלומר, אינו מזדקף, אלא נשאר כשהוא כורע) אומר: "עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן". ובשעה שאומר "עושה שלום במרומיו", יטה את פניו לצד שמאל, ולאחר מכן בשעת אמירת "הוא יעשה שלום עלינו", יטה את פניו לצד ימין. ואחר כך יסיים "ועל כל ישראל ואמרו אמן" כשהוא פונה ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

ומה שאומרים בסיום התפלה "ואמרו אמן", הכוונה בזה היא למלאכי השרת השומרים על האדם ושומעים את תפילתו, שיענו אמן על תפלתו, ויפעלו גם הם כדי שתתקבל התפלה.

אין לומר "עושה שלום" בשעה שהוא פוסע לאחריו, כפי שנוהגים כמה אנשים, אלא ראשית כל יפסע לאחריו כשהוא כורע, ורק אז כשהוא עומד במקומו יאמר "עושה שלום".

ולענין השאלה השנייה, בדבר הכריעות שנהגו לכרוע בשעת אמירת "וקרא זה אל זה ואמר". באמת שרבים מגדולי התורה לא החזיקו במנהג זה כלל. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, רוב ימיו לא נהג בכריעות אלה כלל. ומכל מקום יש מקום למנהג זה, אף שלא נזכר בספרי המקובלים ולא בפוסקים, מכיון שהוא כעין סמל ודוגמא למעשי המלאכים הנזכרים בקדושה, ולכן יש שנהגו בו, ומטים עצמם מעט לימין ולשמאל בשעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר. וכן הנהיג עצמו בשנים האחרונות מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה מטה פניו לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר".

והנה ראוי לציין, כי יש חילוק בין הכריעות שבסיום תפילת העמידה, שאז כורע לצד שמאל תחילה, מפני שהשכינה היא כנגדו, ועל כן עליו לכרוע תחילה לימין השכינה, אבל בחזרת הש"ץ שאין שכינה כנגדו, יש לכרוע תחילה לצד ימין, ורק אחר כך לצד שמאל.

ולסיכום: בסיום תפילת העמידה עליו לכרוע ולפסוע בעודו כורע שלש פסיעות. ולאחר מכן לפני שיזדקף, יאמר "עושה שלום במרומיו", ויטה את פניו לצד שמאל. ואז יאמר "הוא יעשה שלום עלינו", ויטה עצמו לצד ימין. ואחר כך יאמר ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן כשהוא כורע ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

והנוהגים לכרוע לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" שבקדושה, יטו עצמם קודם כל לצד ימין, ואחר כך לצד שמאל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה