הלכה ליום ראשון כ"א תשרי תש"פ 20 באוקטובר 2019

שמחת תורה

כתב הרמב"ם (פ"ח מהלכות לולב): " אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדוֹת מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בָּהֶן, בְּחַג הַסֻּכּוֹת הָיְתָה שָׁם בַּמִּקְדָּשׁ שִׂמְחָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". וְהֵיאַךְ הָיְתָה שִׂמְחָה זוֹ? הֶחָלִיל מַכֶּה וּמְנַגְּנִין בַּכִּנּוֹר וּבַנְּבָלִים וּבַמְּצִלְתַּיִם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלִי שִׁיר שְׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַגַּן בּוֹ, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בַּפֶּה, בַּפֶּה. וְרוֹקְדִין וּמְסַפְּקִין וּמְטַפְּחִין וּמְפַזְּזִין וּמְכַרְכְּרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ, וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי שִׁיר וְתשְׁבָּחוֹת. וכָּל הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, כֻּלָּן בָּאִין לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ. וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ, רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, וְכָל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵקַל גּוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, הוּא הַגָּדוֹל הַמְּכֻבָּד. וְכֵן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי".

את הדברים לומד הרמב"ם מדוד מלך ישראל, שבזמן שהיו מוליכים את ארון הברית, היה דוד מרקד ומכרכר לפני הארון. וכאשר חזר דוד לביתו, אמרה לו מיכל אשתו, "אבותי לא היו עושים כן, שלא נראה מימיהם פיסת יד או רגל מגולים, והיו מכובדים ממך"! אמר לה דוד המלך: "בית אביך היו נזהרים בכבוד עצמם, ומניחים כבוד שמים, ואני מניח כבוד עצמי ומבקש כבוד שמים! וכי לפני מלך בשר ודם שחקתי? והלא לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ריקדתי ושחקתי!".

מן הדברים למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שראוי לעורר את עצמו לרקוד ולשמוח בשמחת התורה, ואף מרן זצ"ל בעצמו, בצעירותו, היה פושט את ה"פראק" (המעיל) שלו, ומרקד לכבוד התורה בשמחה וחדוה. וכמו שהיה נוהג כן גם אביו רבי יעקב זצ"ל, עד שהיו אומרים שבזכות שמחתו בשמחת תורה זכה לבן כזה. ואף אנו זכינו לראות את מרן זצ"ל שמח מאד בשמחת התורה, והיה משורר בקול נעים, שמחת תורה! שמחת אתרוג! שמחת לולב! שמחת הדס! שמחת ערבה! והגאון רבי דוד עטיה שליט"א (בנו של ראש הישיבה רבינו עזרא זצ"ל) היה מרקד לפני מרן זצ"ל כמרקד לפני התורה, ועמו עוד תלמידי חכמים גדולים, והיו הדברים מזכירים את תיאורם של חז"ל על שמחת בית השואבה שהתקיימה בבית המקדש על ידי גדולי חכמי ישראל.

אמרו רבותינו: "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". ולכאורה, הרי גם בזמנינו ישנה שמחה עצומה של אנשים, לדוגמא, בזמן שאדם נושא אשה, וכן בנשואי בניו ובנותיו, ואם כן מה המיוחד בשמחת בית השואבה? אלא שאותה שמחה היתה שמחה רוחנית, וממנה היו שואבים רוח הקודש. (ירושלמי סוכה פ"ה). וגם אנו ביום שמחת תורה, שמחים על שזכינו לקבל תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו. ומשמחה זו, תושפע עלינו רוח של קדושה וטהרה.

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה