הלכה ליום חמישי ה' סיון תש"פ 28 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי-נשמת

כל מתי ישראל

ולהבדיל בין החיים - לזכות והצלחת כלל עם-ישראל ברוחניות ובגשמיות, לזיווג הגון בקרוב לכל הרווקים והרווקות, לרפואה-שלימה לכל חולי עמו ישראל, שנזכה כולנו יחד לישועות גדולות ולבשורות טובות ולטללי ברכה ולגאולה קרובה, שיבנה בית המקדש במהרה בימנו אכי״ר.

הוקדש על ידי

בעילום שם

חג השבועות – תורת חסד

נאמר בתורה (שמות יט, אודות זמן מתן תורה), "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי".

רבותינו במדרש (פסיקתא) הקשו, מדוע לא ניתנה תורה לישראל עד החודש השלישי (כלומר, חודש סיון, שהוא השלישי מאז יציאתם ממצרים), וחיכה הקדוש ברוך הוא עד החודש השלישי? אמר רבי לוי, משל לבן מלך שהיה חולה ונתרפא, ביקשו לשלוח אותו ללימודים, אמר להם המלך, עדיין לא חזר זיו פניו אליו, ואיך יוכל ללמוד? אלא יתעדן שנים ושלשה חודשים במאכל ומשקה, ואחר כך יחזור ללמוד.

כך עם ישראל, כיון שיצאו ממצרים, היו ראויים לקבל את התורה, אמר הקדוש ברוך הוא, עדיין לא בא זיון של בני משיעבוד טיט ולבנים והם מקבלים את התורה? אלא יתעדנו בני שנים ושלשה חודשים באכילת המן ובשליו, ואחר כך יקבלו את התורה. ואימתי? בחודש השלישי.

חסד גדול עשה ה' יתברך עמנו שנתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, אבל חסד בתוך החסד הוא, שכאשר נתן לנו את התורה, בקש לתת אותה בידינו כשאנו בריאים בגוף, ולא בטירוף מיד בצאתנו ממצרים.

אמרו במסכת סוטה (יד.) התורה, תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, תחילתה גמילות חסדים, שנאמר "ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", סופה גמילות חסדים, שנאמר (לגבי קבורת משה) "ויקבור אותו בגי".

וכוונת חז"ל במאמר זה, שכאשר רואים את התורה שתחילתה וסופה חסד, סימן הוא שהתורה כולה תכליתה חסד. ואם כן כל התורה כולה שורשה חסד, וכל המצוות ואפילו עניני המשפטים והקנינים כולם תלויים בחסדו של ה' יתברך, וכמו שכתב הרמח"ל, כי כל טעם עבודתינו בעולם הזה הוא בכדי שנהיה ראויים לשכר בזכות ולא בחסד (כביכול), ולכן גם בקנינים שתיקן לנו ה' יתברך במשפטי התורה, הכל הוא ענין חסד גדול, שתהיה לאדם בעלות על חפציו, בכדי שיוכל להנות מיגיע כפו.

ומזה הטעם תיקנו רבותינו לקרוא בשבועות ממגילת רות, (והאשכנזים קוראים מגילה ממש, ובברכה), ששורש מגילה זו נעוץ במדת החסד, כמו שנאמר "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי".

והנה לכאורה לא מוזכר במגילה שום חסד שעשו עם בעליהן, מלבד מה שהיו נשואות להם, וכן מה שנאמר בהמשך המגילה "וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ", והדבר תמוה, שהרי רות לא עשתה דבר למענה של נעמי, כי נעמי היא זו שהפצירה בה ללכת למולדתה ולעמה, ורות היא היא שדבקה בנעמי ועשתה זאת אך ורק למען עצמה לטובתה האישית, ואם כן איזו שייכות יש כאן בכלל להחשיב את המעשים הללו למעשים של חסד, עד שנאמר עוד בהמשך "ברוכה את לה' בתי, הטבת חסדך האחרון מן הראשון", וגם כאן לא היה שום חסד במה שהלכה לבועז, שלא עשתה כן אלא לטובת עצמה, ואם כן איך הפסוק קורא לזה חסד?

חז"ל אומרים במסכת פסחים (ח.), "האומר אתן צדקה על מנת שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". ומשמע שאף שעשה צדקה למען עצמו ולא לשם שמים, בכל זאת מעשיו רצויים לפני ה' יתברך, ונמצא אם כן שבכל מעשה שאדם עושה, אף על פי שהוא עושה כן בעיקר למען עצמו, מכל מקום כל שגם הזולת מרויח מכך משהו, והוא חושב גם כן להטיב עם זולתו, מעשיו נחשבים למעשי חסד וצדקה.

חנוני, או מוכר ספרים, או נהג אוטובוס, שעושים את כל מעשיהם למען עצמם לפרנסתם, מכל מקום אם הם עושים מעשיהם גם על מנת להטיב לאחרים, ואחרים נהנים ממעשיהם, הם מקימים בכל מעשיהם מצוות לאין חקר.

ומכאן גם עלינו ללמוד לאידך גיסא, שהרי כמה חסדים אנו מקבלים מהזולת, וכמה הזולת מטיב עמנו, נמצאנו חייבים הרבה מאד הכרת טובה כלפי סביבתינו, ובהכרה זו אנו עושים נחת רוח לה' יתברך, בבואינו להטיב מדה כנגד מדה לזולתינו.

החסד הגדול שעשתה רות, הוא מפני שסוף סוף בזכותה של רות לא נשארה נעמי בודדה בעולם, וכן מה שהלכה עם בועז, נחשב לה לחסד גדול, שמתוך כך זכתה להקים עמו את מלכות בית דוד, בית ענק, עבור חסד.

נוהגים לקרות במגילת רות בחג השבועות, להורות שיסוד התורה ומהותה הוא חסד, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ללמוד על מנת ללמד (ראשי תיבות אדם לעמ"ל יולד, ללמוד על מנת ללמד), אין לך חסד גדול מזה, שאדם מעשיר אחרים מהעושר הרוחני שנתן לנו ה' יתברך, וכמו שאמר רבי יהושע בן לוי, כל המלמד את בן בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, שנאמר "והודעתם לבניך ולבני בניך". וזהו רק אם מלמד את נכדו בן בנו תורה. אבל אם מלמד אחרים, אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה, מבטלה בשבילו, וכל זאת עבור השפע שמשפיע מטובו לאחרים.

חג שמח!

שאלות ותשובות על ההלכה

למה בחוץ לארץ לא נשארים שני לילות ערים כל הלילה? י' סיון תשע"ד / 8 ביוני 2014

הלילה העיקרי שהוא יום טוב מן התורה, הוא הלילה הראשון. ובלילה השני רוב בני אדם לא יעצרו כחל השאר ערים לילה אחר לילה, ולאחר מכן לחזור להיות עירניים ביום. הדבר כרוך בצער גדול. אמנם בזמנים הקדמונים היו חסידים קדושים שנורו ערים שני לילות. וכך נהגו כמה חסידים בזמן מרן הבית יוסף.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה