הלכה ליום רביעי כ"ד אב תשע"ז 16 באוגוסט 2017

ברירה בשבת באמצעות כף או מזלג

שאלה: האם מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת, באמצעות מזלג או כף?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את יסודות מלאכת בורר האסורה בשבת. ובכלל מלאכה זו, שאם יש לאדם שני מיני מאכלים מעורבים יחד, אסור לברור את האחד מן השני באמצעות נפה (מסננת). והסברנו שישנם שלשה תנאים, שאם נתקיימו שלושתם, מותר לברור בשבת. ואלו הם:

"אוכל, "ביד", "מיד". כלומר, שלא יברור את הפסולת מן האוכל, אלא רק להיפך, כלומר, יברור את האוכל מן הפסולת. ולדוגמא, אדם שיש לפניו צלחת ובה גרעינים שחורים ולבנים, והוא אינו חפץ אלא בלבנים, הרי השחורים נחשבים עבורו "פסולת", והלבנים "אוכל". ולכן לא יברור, אלא את הלבנים מתוך השחורים, ולא להיפך. וכן לא יברור באמצעות כלי, כגון מסננת, אלא רק באמצעות הידיים. וכן לא יברור על מנת להניח לאחר זמן, אלא בכדי לאכול באופן מיידי.

אסור לברור אוכל מתוך פסולת, אפילו כשעושה כן על מנת לאכול מיד, אם עושה כן על ידי כלי
ומכל האמור מבואר, שאסור לברור על ידי כלי, גם כאשר בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול באופן מיידי. ולפיכך עולה השאלה, האם שימוש בכף או במזלג, נחשב כשימוש בכלי שאסור לברור בו. ולדוגמא, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין עתה באורז, אלא רק בעדשים, הרי שמותר לו לקחת בידו מהעדשים בכדי לאכלם מיד. והשאלה, האם יש להקל בזה גם כאשר הוא נוטל את העדשים באמצעות המזלג שבידו?

והנה הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל, בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קכד) כתב, שהדבר תלוי לשם מה הוא משתמש במזלג. שאם השימוש במזלג נעשה בכדי שלא יתלכלכו הידיים, הרי שהמזלג נחשב סך הכל כ"ידא אריכתא" (יד ארוכה) של זה המשתמש בה, ואין זה נחשב לברירה בכלי. אבל אם המזלג מסייע לו במלאכת הברירה, וכגון בדוגמא שלנו, שהעדשים שקועים בינות לגרגרי האורז, והוא חפץ להוציא את העדשים בעדינות על ידי המזלג דוקא, באופן שקשה לעשות כן רק באמצעות הידיים, הרי שהכלי מסייע ממש במלאכת הברירה, ואין לעשות כן בשבת, שהרי זה כבורר בכלי ממש.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך לדחות את דבריו בזה, וכתב שבכל מקרה מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת (על מנת לאכול באופן מיידי) באמצעות מזלג, כי אין המזלג נחשב אלא כיד ארוכה בלבד, שאין זה כלי המיועד למלאכת ברירה, אלא מיועד לשמור על נקיות הידיים. והביא ראיות וחיזוקים רבים לדבריו.

הפרדת בשר מהעצם בשבת
ומכאן יש ללמוד לגבי בשר הדבוק לעצם, שהפרדת הבשר מן העצם שבקערה הרי היא ברירה. ובכל זאת מותר להפריד את הבשר מן העצם, הואיל והבשר הוא האוכל, והעצם היא פסולת, ובא לאכלם באופן מיידי. ואף שעושה כן באמצעות מזלג, אין זה נחשב שעושה כן על ידי כלי, הואיל ואין המזלג נחשב כלי לענין זה. (אבל להפריד את העצם ולהשליכה מן הקערה, אסור, הואיל וזו ברירת פסולת מתוך אוכל).

וכן כתב הגאון החזון איש (סימן נד), שמותר להפריד בשבת על ידי מזלג, את הבשר מעל העצם שבקערה, ואפילו אם הבשר דבוק לעצם, והוא מחזיק בעצם ועל ידי המזלג מושך את הבשר, אין שום נדנוד איסור בדבר, הואיל והמזלג אינו נחשב כלי לענין מלאכת בורר.

הוצאת בשר מן המרק
וכן כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"ג סעי' מה), שמותר להוציא בשבת בשר מן המרק על מנת לאכלו לאלתר (מיד), אף שעושה כן על ידי כף או מזלג, הואיל וכלים אלה נחשבים כיד ארוכה בלבד.

לכן לסיכום:
כשבורר אדם בשבת באופן המותר, כלומר, בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול מיד, מותר לעשות כן גם על ידי מזלג או כף, שאין אלו כלים המיועדים לברירה. לכן, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין אלא בעדשים, מותר לו ליטול באמצעות המזלג את העדשים, על מנת לאכלם באופן מיידי.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי אורח, או בביתו עצמו, מוגש לו צלחת גדולה שבתוכה מונחים אורז, בשר, וכל מיני תוספות של ירקות, שחלק מהם הוא לא מתכוון לאכו, כי הם לא לטעמו.
הרי גם כאן לדידו הם פסולת ,האם יהווה בורר? י"ג חשון תשע"ב / 10 בנובמבר 2011

כל דבר שהוא אינו חפץ בו נחשב פסולת. ולכן אסור להוציא את הפסולת, אלא יאכל את מה שחפץ בו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה