הלכה ליום חמישי ב' אדר תשע"ו 11 בפברואר 2016

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון עוד השנה עבור

נועם בן אורלי יואל

ולפרנסה בשפע בקרוב

הוקדש על ידי

גיסו

ביקור חולים טלפוני

שאלה: האם יוצאים ידי חובת מצות ביקור חולים דרך הטלפון, או שצריך דוקא ללכת בעצמו ולבקר בעצמו אצל החולה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד מצות ביקור חולים, שמטרתה לסעוד את החולה ולדאוג לו לכל צרכיו.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כי הדבר ברור, שעל ידי כך שאדם מבקר את החולה באופן אישי, הוא מתרשם ומתפעל יותר ממצבו של החולה, שאינה דומה שמיעה לראייה, ועל ידי זה הוא מתעורר לבקש מה' יתברך רחמים על החולה בכל לבו. וכן אמרו במסכת נדרים (מ.) כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה (או שיבריא ממצבו) וכל מי שאינו מבקר את החולה אינו מבקש עליו רחמים.

כלומר, על ידי ביקורו מתעורר האדם לבקש רחמים על החולה, שהשם יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו, ויתן בלב הרופאים חכמה בינה ודעת לכלכל דבריהם במשפט להחיש לו רפואה שלימה, ושלא תצא תקלה מתחת ידיהם. וכמאמר הכתוב: "יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם". ואז בודאי שתפילתו קרובה יותר להתקבל, כמו שאמרו במסכת שבת (יב:) מנין שהשכינה למעלה מראשותיו של החולה? שנאמר "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי". וטעמים אלה הזכירם הרמב"ן בספר תורת האדם בהקשר למצות ביקור חולים וסיים "הלכך, כל המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים, לא קיים המצוה".

וכבר כתבנו עוד מטעמי מצות ביקור חולים, שהם כדי שיעמוד המבקר מקרוב על מצבו של החולה בכדי לסייע לו בכל מה שנדרש לו וכיצא בזה, אשר כל זה לא שייך כל כך כאשר אינו מבקר את החולה באופן אישי ממש, אלא מסתפק בשאלה בשלומו דרך הטלפון.

לכן כתב מרן רבינו זצוק"ל (יחוה דעת ח"ג סימן פג), שאם יכול ללכת לבקר את החולה בעצמו, אינו יוצא ידי חובת המצוה בשלימותה על ידי הטלפון או על ידי מכתב, ואף אם ידוע לו שאין החולה זקוק לסיוע כל שהוא, וגם אינו זקוק לסיוע נפשי, מכל מקום הלא ביארנו שמעיקרי מצות ביקור חולים הוא שיתפלל עליו.

ואף על פי שבקשת הרחמים על החולה יכולה להיות אף שלא בפניו, כגון שעושים לו תפילת "מי שבירך" במנין של עשרה אנשים, שערכה של תפילה זו רב מאד, (שהרי במקום שנמצאים עשרה אנשים שמתפללים שורה השכינה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין לט.). מכל מקום נראה שהתפילה בפני החולה (כלומר בסמוך אליו) יותר מקובלת, על פי מה שאמרו חז"ל במסכת ברכות (לד.) "המתפלל על החולה אינו צריך להזכיר את שמו שנאמר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ". כלומר, כאשר התפלל משה רבינו עליו השלום על אחותו מרים שתתרפא מצרעתה, לא הזכיר את שמה בתפילתו. ואף על פי שבזוהר הקדוש אמרו שצריך להזכיר שמות בתפלה, כמו שאמר יעקב אבינו, "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו", מכל מקום הסביר המגן אברהם, שדוקא כשמתפלל בפני החולה, אינו צריך להזכיר שמו, אבל כשאינו מתפלל בפניו, צריך להזכיר שמו. ותפילה שאין בה הזכרת השם, כלומר תפילה שהיא בפני החולה, היא המעולה יותר, שכן לעיתים שם החולה הוא זה שגורם את החולי, והזכרת שמו מעוררת עליו את מידת הדין, ולכן לתפילה בפני החולה יש יתרון גדול שאינו קיים בתפילה שאינה בפניו.

לכן השואל לשלומו של החולה דרך הטלפון, אינו יכול לקיים מצות ביקור חולים בשלימותה, שהרי חלק ניכר מענינה של מצוה זו הוא התפילה בפני החולה שמסוגלת יותר להביא לרפואתו. וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטין ועוד.

אולם אם אינו יכול לבקר את החולה בעצמו, מוטב שיטלפן לחולה לחזקו ולאחל לו רפואה שלימה, שהרי סוף כל סוף אף באופן כזה מתקיימים חלקים ממצות ביקור חולים.

וכן ראינו בכמה מקרים אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר חלתה רעייתו הרבנית עליה השלום, אף על פי שהיתה מחוסרת הכרה במשך זמן רב, מכל מקום התפנה בכל יום מעיסוקיו, ובא לבקרה בכדי להתפלל עליה בפניה. וכאשר חלו אחרים מקרוביו ולא יכול היה לבקרם, הסתפק בכך שבירכם לרפואה שלימה באמצעות הטלפון.


שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

בשר חלק

על פי דת תורתינו הקדושה, מותר לבני האדם לאכול בהמה או עוף טהורים, שנשחטו כדת וכהלכה, אולם ישנם פרטי דינים רבים, הנוגעים להלכות "טרפות", והם מומים וחולאים שונים העלולים להמצא בבהמה או בעוף, שאם הם אמנם נמצאים בו, אסור על פי ההלכה לאכול את הבשר, והרי הוא "טריפה". ובפרט יש לבדוק את ......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (שנקראת גם לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב,......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאיתשעה באב, וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה, ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, אול......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת - נר חנוכה מנר חשמל

מנויים יקרים, לרגל ימי החנוכה, אנו שמחים להגיש את ההלכה יומית במסגרת האתר החדש שעלה אתמול, מלבד השינויים החזותיים במראה האתר, הוספנו שיפורים נוספים כפי שניתן לראות, באופן ההגשה של ההלכה יומית בארבע שפות בצורה מותאמת, בהתאמה למסכים קטנים ולמסכי טלפון, וכן בהוספת תמונות השייכות להלכות שישלחו, ועוד הוס......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך?  צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין......

לקריאת ההלכה

דין משלוח מנות ומתנות לאביונים

מצות משלוח מנות  נאמר במגילת אסתר (ט, כב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו" - "ומתנות לאביונים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים,......

לקריאת ההלכה