הלכה ליום חמישי י"ג אדר תשפ"א 25 בפברואר 2021

דין פורים המשולש

אתמול ביארנו כיצד ינהגו בכל המקומות בהם מציינים את הפורים ביום שישי הקרוב.

אולם בעיר הקודש ירושלים, שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, עושים את הפורים בכל שנה ביום ט"ו באדר. והשנה (תשפ"א), יחול יום ט"ו באדר בשבת.

אף על פי שצריך לקרוא בירושלים את המגילה בט"ו באדר בכל שנה, מכל מקום בשנה שחל יום ט"ו באדר ביום שבת, כמו השנה, יש להקדים את קריאת המגילה ליום ארבעה עשר באדר, כלומר, יקראו את המגילה ביום ששי, כפי שיעשו בכל המקומות בעולם.

והטעם שיקדימו השנה לקרוא מגילה בירושלים ביום י"ד באדר, הוא מפני שגזרו חז"ל שלא לקרוא את המגילה בשבת, מפני שכולם חייבים בקריאתה, ואין הכל בקיאים בקריאתה, (כלומר, הכל חייבים בקריאת המגילה, אולם לא הכל בקיאים יודעים לקרוא מגילה כראוי), ולכן צריכים להביא מגילה למקום (כגון בית הכנסת), ששם יש מי שיודע לקראתה כראוי, ועלולים לבא לידי איסור טלטול מרשות היחיד לרשות הרבים וכדומה, (במקום שאין עירוב), שהוא איסור תורה. ולכן תיקנו רבותינו, שבשנה שחל יום ט"ו באדר בשבת, יקדימו קריאת המגילה ליום י"ד אדר, שבו קורין כל ישראל.

וענין זה מבואר בגמרא במסכת מגילה (ד:), ובדברי הרמב"ם והטור ומרן השלחן ערוך. ועוד טעם לזה, מפני שעיניהם של העניים נשואות למקרא מגילה, שיודעים העניים שביום מקרא המגילה הם מקבלים מתנות לאביונים, ובשבת אי אפשר לתת מתנות לאביונים, לכן תקנו להקדים את זמן קריאת המגילה.

ולכן בשנה זו (תשפ"א) שיחול יום ט"ו אדר ביום שבת, יקראו תושבי ירושלים קריאת המגילה בזמן חיוב הקריאה לכל העולם, שהוא ביום ששי. וגם מצות מתנות לאביונים יש לקיימה ביום ששי, שהוא יום קריאת המגילה.

אבל סעודת פורים, יעשו השנה בני ירושלים ביום ראשון, ואף על פי שמצות סעודת פורים לבני ירושלים היא ביום ראשון, מכל מקום חייבו לתת המתנות לאביונים ביום ששי, מפני שבשעת קריאת המגילה, מרוב חיבת הנס, הלב פתוח לתרום בעין יפה לטובת העניים, וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח.

ביום השבת בירושלים יש לומר על הנסים בכל תפילות השבת, שהרי הוא יום ט"ו באדר, שהוא פורים של ערים המוקפות חומה, שירושלים נמנית עליהן. וכן יש לומר על הנסים בברכת המזון ביום שבת, וכדין יום פורים שבכל שנה.

הטעם שלא עושים בירושלים סעודת פורים בשבת, מבואר בתלמוד ירושלמי, מפני שנאמר "לעשות" אותם ימי משתה ושמחה, יצאה שבת, שלא חכמי ישראל "עושים" אותה ימי משתה, אלא מצוה קדומה היא מן התורה. ולכן לא עושים סעודת פורים בשבת. ומכל מקום כתבו הפוסקים שראוי להוסיף גם ביום שבת איזה מאכל מיוחד לכבוד יום הפורים.

ומצות משלוח מנות, גם כן מצותה שתהיה ביום ראשון, שהוא יום סעודת פורים, ואין לומר בברכת המזון של סעודה זו "על הנסים", מפני שאין זה יום פורים ממש. ויש מחמירים לשלוח מנות גם ביום שבת (במקום שיש עירוב), ותבא עליהם הברכה.

--------------------------

לתועלת הרבים, בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו חוזרים ומבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, והתרומות הנתרמות למוסד הנ"ל, כל כולם קודש לסיוע לתלמידי חכמים ההוגים בתורה יומם ולילה, ואף פרוטה אחת מהכספים המופקדים עבור המוסד "תפארת רשב"י", אינו מועבר לשום מטרה אחרת, לא כ"עמלה" עבור מנהלי המוסד, ולא לשום ענין אחר, רק הכל באמת ובאמונה למען הגדיל תורה ולהאדירה.  
להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה