הלכה ליום שישי ח' אב תשע"ח 20 ביולי 2018

ההלכה מוקדשת להצלחת

מתן בן אסתר

שה' יתברך יפתח לבו בתורה וביראה, ויעלה מעלה מעלה, ויזכו הוא ונוות ביתו לרוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציהם, מתוך עושר ושלום והצלחה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר.

השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו.

השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן לקטן שאינו מחוייב בתענית לשתות את היין.

השיטה השלישית היא שיטת רבינו הרמב"ן, שכתב שאין להבדיל כלל, שהרי אמרו בגמרא (ברכות לג.) שבתחילה תקנו חכמים שיעשו הבדלה בתוך תפילת ערבית של מוצאי שבת, ואחר כך נתעשרו ישראל ותקנו חכמים הבדלה על כוס יין, והרי בתשעה באב שחל להיות במוצאי שבת כל ישראל עניים מרודים הם. וישנה אריכות על שיטות הראשונים בדברי הפוסקים.

ומרן השלחן ערוך פסק כשיטת הגאונים שיבדיל על כוס יין במוצאי תשעה באב. ואנו פוסקים כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. לכן אנו נוהגים להבדיל במוצאי תשעה באב על כוס יין, ובזה מוציאים את הצום. אבל מיד במוצאי שבת עם כניסת התענית, שאי אפשר לעשות הבדלה על כוס יין, צריך שיאמר בפיו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", בכדי שיהיה מותר לו לעשות מלאכה.

ואין מברכים על הבשמים בהבדלה שבמוצאי תשעה באב, משום שאין מביאים בשמים בבית האבל, שהבשמים נועדו לתענוג, וכן הדין בתשעה באב. וכן פסק מרן השלחן ערוך.

חייבים לברך על הנר במוצאי שבת של תשעה באב. אף על פי שאין מבדילין על הכוס. ונוהגים שהחזן או הרב בבית הכנסת מברך על הנר לפני קריאת מגילת איכה. (אף שיש חולקים בדבר. ראה בספר חזון עובדיה עמוד שמב).

ונשים שאינן הולכות לבית הכנסת, צריכות לברך על הנר בביתן, במוצאי שבת, ברכת "בורא מאורי האש". (שם, עמוד שמג).

חולה, שאוכל בתשעה באב, כפי שביארנו בהלכות קודמות, צריך לעשות הבדלה על הכוס לפני שיאכל בתשעה באב. שהרי אסור לאכול אחרי שבת לפני שעושים הבדלה. ולכן על החולה לעשות הבדלה על כוס יין, או מיץ ענבים, וישתה מהכוס כדת וכדין בכל מוצאי שבת. ורשאי החולה שעושה הבדלה על הכוס, להוציא את כל בני ביתו ידי חובת ההבדלה, כפי שנוהגים בכל מוצאי שבת.

ומעוברות ומניקות, שלפי מה שכתבנו רשאיות לאכול בתשעה באב השנה (תשע"ח), מפני שהתענית דחויה מיום השבת, אף הן חייבות להבדיל על הכוס לפני שיאכלו. ומאחר ואינן אוכלות עד ליום תשעה באב, כלומר, יום ראשון בצהריים, הרי שעליהן לברך על הנר בליל תשעה באב, וביום תשעה באב עושות הבדלה על הכוס, בלא לברך על הנר ובלא לברך על הבשמים. (חזון עובדיה עמוד שמח).

-------------------------------

לשאלת רבים: הסרט "אביר הרועים" על חיי מרן רבינו זצ"ל, ניתן לצפייה אך ורק בהקרנות. הסרט ערוך מחומרי ארכיון נדירים, ועבר עריכה מקצועית בצורה מוקפדת. ניתן להזמין הקרנות לבתי כנסיות וקהילות הקודש, למתנסי"ם, בתי ספר וישיבות. חזקו ואמצו. לפרטים ניתן לפנות ל"צור קשר" באתר.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

כל המתאבל על ירושלים רואה בשמחתה

אורך השיעור: 00:57:15         הורד     (26.21 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

תשעה באב - איסור לימוד תורה ודיני התענית לקטנים

אורך השיעור: 01:10:29         הורד     (16.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

במוצאי שבת/תחילת הצום - האם אומרים בהבדלה את כל הנוסח ובורא מאורי האש, או רק ברוך... בורא מאורי האש? י' אב תשע"ו / 14 באוגוסט 2016

היה צריך לומר רק את ברכת בורא מאורי האש, כי את שאר ההבדלה עושים במוצאי תשעה באב.

במה שכתבתם שמעוברות ומניקות יבדילו בבוקר קודם שיאכלו, עי' בחזו"ע עמ' שנ שכתב שבתחילה נמשך אחר דברי כף החיים ישבדיל קודם שיאכל, אולם אחר שעיין היטב בתשובת כנה"ג העלה שיבדילו בלילה, מאחר שמותר להן לאכול בכל שעה שירצו, לא גזרו עליהן כלל. ט' אב תשע"ו / 13 באוגוסט 2016

לפי הזכור לנו, שאלנו על זה את מרן זצ"ל, והשיב שלגבי מניקות ומעוברות, לדעתו לא ראוי שיאכלו מיד במוצאי שבת, אלא ימתינו עד הבוקר או עד הצהריים לפי כחן. וכך כתבנו בהלכה יומית. הגם שבאמת קצת קשה לחלק בזה בין חולה למינקת, כי על שתיהן לא גזרו, בכל זאת כתבנו כפי שמרן זצ"ל השיב לנו שנכתוב. ושום ראינו בגוף הדברים מה שציין כבודו (בספר חזון עובדיה), שיעשו הבדלה במוצאי שבת, ובאמת נראה יותר כמו שכבודו ציין, שיעשו הבדלה כבר במוצאי שבת. ובאופן כללי אנו מעדיפים לכתוב לפי מה שמרן כתב בספריו, שאז עיין יותר בדברים, ולכן אנו מודים לכבודו על ההערה.

יוצא לפי דברי הרב שנשים מעוברות ומניקות לא מתענות כלל, אף לא עד חצות היום, מכיוון שהן מבדילות ושותות כמלוא לוגמיו מיד במוצ"ש. הבנתי נכון? י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

בדבר זה שאלנו את פי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב, שאף על פי שחולה יבדיל על הכוס מיד במוצאי שבת, אבל מעוברות ומניקות טוב שלא תפרושנה לגמרי מן הציבור, ואם הדבר אפשרי, שאינן חלשות מאד, ימתינו עד חצות היום, ויעשו הבדלה ויאכלו.

האם מעוברת ומניקה יכולה לאכול במוצאי שבת ? ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

בשנה זו, שתשעה באב דחוי, רשאית לאכול בתשעה באב. וטוב שתחמיר, אם הדבר אפשרי, להתענות עד חצות היום.

הרב כתב שחולה יבדיל מיד . ולכאורה הוא הדין למעוברת ומניקה שמכיון שהותר לה לאכול בכל שעה שתירצה ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

כתבנו שיש לשתות כדת וכדין בכל שבוע. ובכל שבוע יש לשתות כשיעור כמלא לוגמיו, כמו שפסקו הפוסקים בסימן רצו. (עיין במשנה ברורה ובכף החיים ובערוך השלחן שם).

האם אתם בעצמכם שאלתם את מרן הרב שליט"א בפירוש וכך השיב לכם לגבי מעוברות? שלמעוברות ומניקות יש להבדיל למחרת? כ"ד אב תשע"ב / 12 באוגוסט 2012

אכן, אנו שאלנו על כך את מרן שליט"א, והיה נוכח באותו מקום הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א.

המעוברות או המניקות, שרוצות לאכול במוצאי שבת ועושות הבדלה קודם לכן, האם הם יכולות להוציא את בני ביתם הגברים ידי חובת הבדלה? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

מעוברות ומניקות, וכן חולה, שאוכלים ביום התענית, כשעושים הבדלה, יכולים לעשות כן בנוכחות שאר הבית, ויכוונו להוציאם ידי חובת ההבדלה, וגם שאר בני הבית יכוונו לצאת ידי חובת הבדלה.

לגבי חולה שלא צם, האם בהבדלה שעושה במוצאי שבת יברך על הבשמים? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

לא יברך על הבשמים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה