הלכה ליום חמישי כ"ו תמוז תשע"ז 20 ביולי 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרקו משה בן אנריקה ז"ל (Marco Moshe ben Enrica)

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם כלים חד פעמיים, וקומקום חשמלי, צריכים טבילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שכל כלי חדש, שנקנה מהגוי, צריך להטבילו במקוה כלים כדת וכהלכה. וכעת נדון בכלים חד פעמיים, אם הם חייבים טבילה.

כבר ביארנו כי לדעת מרן הרב זצ"ל, כלי פלסטיק פטורים מן הטבילה אף אם אינם חד פעמיים, ועל כן לא נותר לנו אלא לדון בכלי אלומיניום חד פעמיים, אם יש לחייבם טבילה.

ומצאנו נדון כעין זה בפוסקים, לגבי מצות קידוש בשבת, שיש לעשותו עם כוס יין, ודנו הפוסקים אם כוס חד פעמית נחשבת כלי לענין זה. והנה לכאורה אם נאמר שכלי חד פעמי נחשב "כלי" לענין קידוש, כמו כן יש לומר שנחשב כלי לענין דין טבילה, ואם כן כלי אלומיניום חד פעמיים חייבים בטבילה מן הדין.

ומרן הרב זצ"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן הרב זצ"ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה.

ומכל מקום יש לציין, שהרבה מכלי האלומיניום המצויים בארץ ישראל, אינם מיוצרים על ידי גויים, אלא על ידי חברות ישראליות. ואפילו לגבי כלי אלומינום המיוצרים בחוץ לארץ, יש סברא לדון לפוטרן מטבילה, מכיון שאלומיניום היא מתכת שלא היתה ידועה בזמן הקדמונים, ולא הוזכרה בתורה בפירוש שיש חיוב להטבילה. ולכן גם מרן זצ"ל הזכיר סברא כזו להקל בדין אחר. (לגבי דיני טומאת מת, בספר חזון עובדיה אבלות חלק שני). והביא שכן כתב הגאון רבי משה פינשטיין. ולכן המיקלים להשתמש בכלים כאלה ללא טבילה (כשהם חד פעמיים), (ובפרט כשיש ספק אם הבעלים של המפעל הוא יהודי), אין למחות בהם בחוזקה על מעשיהם, שיש להם על מה שיסמכו.
 
קומקום חשמלי
קומקום חשמלי, נחלקו הפוסקים אם הוא חייב בטבילה, משום שיש כלל בידינו שכלי שהוא מחובר לקרקע אינו טעון טבילה, משום שאין חיוב טבילה בכלי שאינו יכול לקבל טומאה, וכל דבר שהוא מחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ולפי זה כתבו כמה פוסקים, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שיש לדון בקומקום חשמלי שעיקר תשמישו הוא בשעה שהוא מחובר לתקע החשמל, ואם כן הרי הוא נחשב למחובר לקרקע ופטור מטבילה. אולם למעשה אף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך לא רצה לסמוך על טעם זה לבדו לפטור את הקומקום מטבילה, מפני שיש בו שימוש גם כשאינו מחובר לחשמל.

גם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שטוב להחמיר להטביל קומקום חשמלי, ואם חושש שאם יכניסנו למים, הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל או השוכר כלים מן הגוי, פטור מלהטבילם, כיון שלא קנאם להיות שלו, ואין זה דומה למעשה שהיה בכלי מדין שהכלים היו לגמרי של ישראל. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך הוסיף עוד דרך לפטור את הקומקום מטבילה, על יד שיקח אותו ליהודי חשמלאי מוסמך, שיפרק את הקומקום בצורה מקצועית שלא כל אדם יכול לעשות בביתו, ואז ירכיב אותו מחדש, ונחשב הדבר כמו שנקנה הכלי מיהודי, וממילא הוא פטור מן הטבילה.

ולמסקנה: כלי אלומיניום חד פעמיים המיוצרים בחוץ לארץ, חייבים טבילה בלא ברכה. (ויש מיקלים בדבר). וקומקום חשמלי, חייב גם הוא טבילה בלא ברכה. וניתן לפטרו מחיוב טבילה, על ידי שיתן אותו במתנה לגוי, ויבקשנו לחזור ולתת לו בהשאלה את הכלי. או באופן שיתן ליהודי חשמלאי שיפרק לו את הקומקום בצורה מקצועית, ולאחר מכן ירכיב אותו שנית, ואז הכלי פטור מטבילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי צנצנות זכוכית? כ"ו תמוז תשע"ז / 20 ביולי 2017

צנצנת זכוכית, שקונים בחנויות לכלי בית, צריך להטבילן.

מה המקור להלכה, שאין צריך טבילה של כלי פלסטיק? ד' אדר תשע"ג / 14 בפברואר 2013

מקור הדין, בשו"ת יביע אומר, חלק רביעי חלק יורה דעה סימן ח. ובשו"ת יחוה דעת חלק שלישי סימן ס.

מאיזה גיל יכול קטן להטביל כלים בלי השגחת מבוגר? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

כלי מתכות, יכול להטביל רק מי שמלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, או בת שתים עשרה שנה ויום אחד.

אבקש לדעת, תבניות חד פעמיות אלומניום בגדלים שונים שמוטבע עליהם בצ"ד מצריך גם כן טבילה? ואם כן האם בלי ברכה? ומילחיות זכוכית האם גם צריך להטביל? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

תבניות חד פעמיות שיש עליהן הכשר. אין ההכשר מעיד על כך שהתבניות פטורות מטבילה. אלא שהתבניות כשרות, ואין עליהם חשש שמא משחו עליהן שומן לא כשר. אך בדרך כלל, תבניות שיש עליהן הכשר, נעשות בארץ, על ידי יהודים. ולכן יש לראות מיהו היצרן, וכך להחליט אם להטביל את הכלים.
כלי זכוכית של מלח, צריך טבילה.
 
תבניות חד פעמיות, אפילו אם הדבר ברור שהן יוצרו על ידי גויים, אין להטבילן בברכה. אלא יש להטבילן בלא ברכה.

בקומקום חשמלי, אין דרך לשתות ישירות ממנה, האם אי אפשר להוסיף את הסעיף הזה להקל, כיוון שלא אוכלים ממנה ישירות? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

לגבי קומקום, מה שאין שותים ממנו, אין זו סברא להקל.

האם לגבי פלטה חשמלית שאין שימוש בה כשאינה מחוברת לחשמל, האם במקרה זה הפלטה תהיה פטורה מן הטבילה? (בדין מחובר לקרקע. כיוון שהשימוש היחידי בפלטה רק בזמן שהיא מחוברת לחשמל) ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

בלאו הכי מניחים עליה כלים, ולא אוכלים ממש, אינה צריכה טבילה.

היום שיש על התבניות כשרות בד"ץ האם הם נפטרים מטבילה או שהכשרות היא על החומר שהוא אכן לא מאכל אסור? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

הכשרות היא על החומר, שאינו משוח בשומן. והרבה כלים בהשגחת הבד"ץ, מיוצרים בארץ ישראל על ידי יהודים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה