הלכה ליום שני ה' תמוז תשע"ח 18 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן סוליקה ז"ל וחיים בן חנה ז"ל.

וגם לרפואה שלימה עבור חנה בת מסועדה, חן תחיה בת רחל ומזל בת רחל

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

בישול גויים במסעדות ובבתי מלון

שאלה: בעבר, נכתב ב"הלכה יומית", שמסעדות שהיהודי מדליק בהן את האש בבוקר, ובמשך היום הטבח שאינו יהודי מניח את התבשילים על האש, בכל זאת מותר לאכול באותן המסעדות, ואין בדבר איסור משום "בישול גויים". ולאחרונה נודע לי שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל אמר בשיעורו, שאותם שנתנו הכשר למסעדות שהגוי מניח את התבשיל על האש, עשו כן נגד דעת מרן השלחן ערוך. והשאלה אם כן, כיצד נכון לנהוג?

תשובה: אמנם כבר כתבנו בזה בעבר בהלכה יומית, ונבאר תחילה את שורשם של דברים.

איסור בישול גויים
כידוע, גזרו רבותיו שלא לאכול תבשיל שנתבשל על ידי אינו יהודי. ונחלקו רבותינו הראשונים, במקרה שהיהודי הדליק את האש, והנכרי הניח את התבשיל על האש. האם נחשב הדבר שהיהודי בישל את התבשיל, כיון שהוא הדליק את האש, או שיש צורך שהיהודי גם יניח את התבשיל על האש?

ומובן שיסוד המחלוקת תלוי בסוגית הגמרא (במסכת עבודה זרה דף לח.), ולא נוכל להאריך במסגרת זו בביאור המחלוקת.

דעת מרן ודעת הרמ"א
וכפי שכתבנו בעבר, דעת מרן השלחן ערוך (סימן קיג ס"ז) להחמיר בדבר. ואילו לדעת הרמ"א, כל שהיהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים במה שהגוי מניח אחר כך את התבשיל על האש.

ומעתה למדנו, שלפי דעת הרמ"א, שכמותו פוסקים בני אשכנז, כל שהיהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים בדבר. ואילו לדעת מרן השלחן ערוך, שבני ספרד הולכים לאורו, אין להקל בדין בישולי הגוי, עד שהיהודי בעצמו יניח את התבשיל על האש. 

הסיבה שיש כשרויות שנוהגות שלא כדעת מרן
ומטעם זה, מערכות הכשרות של הרבנות הראשית ושל העדה החרדית, לא נזהרו שהיהודי יניח את התבשיל על האש, משום שאין הם נזהרים להחמיר כדברי מרן השלחן ערוך. ולכן הסתפקו בכך שהיהודי ידליק את האש בבוקר. ואילו הספרדים נהגו להחמיר שהיהודי יניח את התבשיל על גבי האש, כדעת מרן השלחן ערוך. 

ומה שדיבר מרן זצ"ל בשיעורו, שהבד"ץ של העדה החרדית עשו שלא כדין, הוא משום שהם הציגו עצמם כמערכת כשרות מהודרת מאד, ולכן היה ראוי להם להחמיר בדין בישולי גויים כדעת מרן השלחן ערוך. ואמנם בעקבות דברי מרן זצ"ל, גם הבד"ץ של העדה החרדית החזירו עטרה ליושנה, והחלו להחמיר בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, כפי שציין מרן זצ"ל בדבריו.

הדין למעשה
אולם לענין מעשה, הדין הוא כמו שכתבנו, שאותם המיקלים לאכול במסעדות ובבתי מלון שנוהגים כדעת הרמ"א, יש להם על מה שיסמכו.

והסיבה שהמיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, היא משום שכמה מגדולי רבותינו הפוסקים כתבו, שלא שייך איסור בישול גויים אלא כשמדובר בבית או במסעדה של גוי, אבל כאשר המסעדה או הבית שייכים ליהודי, אין שום איסור לאכול מהתבשילים שמבשל שם הגוי. שהרי טעם האיסור של בישולי גויים היה, שמא הגוי יכניס מאכל אסור בתבשיל, וכן שמא היהודי יבוא להתחתן עם הגוי, אבל כאשר הכל נעשה בביתו של היהודי, אין חשש בזה. 

ואף על פי שאין הלכה  כאותם הפוסקים, ולעולם אפילו בביתו של היהודי שייך איסור בבישולי גויים, מכל מקום, כאשר מצטרפות שתי הסברות יחד, כלומר: היהודי הדליק את האש, (שאז לדעת הרמ"א יש להקל בזה), וגם הגוי שהניח את התבשיל עשה זאת במסעדה השייכת ליהודי,  והוא פועל שלו, יש להקל לאכול מבישולי הגוי במקרה כזה. (וראה עוד בספר הליכות עולם ח"ז עמוד קכ, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן נד.).

אבל במסעדה של גויים (כמו שמצוי בחוץ לארץ, שיש מסעדות של גויים עם תעודת כשרות), אסור לספרדים לאכול במסעדה (כשרה) של גויים, אף אם היהודי מדליק בבוקר את האש, משום שלדעת מרן השלחן ערוך, יש בזה איסור בישולי גויים. ורק במסעדה של יהודי, יש סברא להקל בזה, גם לדעת מרן השלחן ערוך. כמו שביארנו.

ולכן לסיכום: מסעדה של יהודי, שיהודי מדליק בתוכה את האש בבוקר. ואחר כך הפועל הגוי מניח תבשילים על האש. יש ללמד זכות על המיקלים לאכול במסעדה כזו, אף שהם ספרדים. והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

וכאן המקום לעורר, שיש לצערינו יהודים יקרים בחוץ לארץ, שאינם מדקדקים כל כך במצוות, אבל שומרים בבתיהם על דיני כשרות, והם מרשים לעצמם לאכול במסעדות שאינן כשרות, אם לא מגישים שם בשר. והדבר ברור, שהם נכשלים במאכלות אסורות ממש, ומלבד איסור בישולי גויים, נכשלים באכילת תולעים, ומאכלי חלב שמעורב בהם בשר, ועוד איסורים רבים, והכל מחמת חוסר ידיעה. לכן יש להזהיר על הדבר, וללמדם דעת, שלא יאכלו אלא במסעדות כשרות ממש, שעומדות תחת אחריות מערכת כשרות רצינית, ותבא עליהם ברכת טוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי מפעל(חברת אינטל) שבה יש כשרות רבנות אבל המשגיח מגיע רק בבוקר להדליק את התנורים ורק גויים עובדים במסעדה של החברה? כ' סיון תשע"ח / 3 ביוני 2018

לדעת מרן השלחן ערוך, צריך שאת כל התבשילים במשך כל היום יניחו יהודים על האש. והרמ"א מיקל. והרבנות מיקלה כדעת הרמ"א. ואמנם יש להקל בזה בדיעבד גם לספרדים, כאשר מדובר במסעדה של יהודים. אבל כאן שמדובר במפעל שאינו בבעלות יהודים, יש לברר אם המסעדה גם היא בבעלות האינו יהודי, שאז אי אפשר יהיה להקל לספרדים לאכול שם.

אנו משתדלים להקפיד על בישולי עכו"ם כדעת השו"ע, אך המשפחה המורחבת רוצה לעשות חופשה במלון שיש שם גם טבחים גויים, האם במצב כזה ניתן להקל? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

יש להזהר על כשרות טובה. אבל מצד בישולי גויים אפשר להקל כאשר המלון שייך ליהודים.

אם אני מדליק את האש וגם מניח את הסיר על האש ומרתיח מים, ואח"כ בא הגוי ושופך לתוך הסיר שעל האש את האורז או הפתיתים, האם זה נחשב לבישולי גויים, או שמא הקובע זה שאני הרתחתי את המים? כ"ד כסלו תשע"ח / 12 בדצמבר 2017

למנהג הספרדים הוא בישול גויים. והאשכנזים מיקלים בזה.

 

מה הדין מטפלת פיליפינית שמבשלת לאמא ולמשפחה,  האם אין כאן בישול גוי? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

בודאי שיש בזה מושם בישולי גויים. ויש לדאוג שמישהו יהודי יניח את המאכלים על האש.

לגבי בישול גויים, האם יש הבדל בין בישול לבין חימום אוכל שכבר בושל? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

מאכל שנתבשל כבר, והנכרי רק מחמם אותו, כתב מרן השלחן ערוך שאין בו משום בשולי גויים. וגם בדבר שהוא לח, כגון מרק ירקות, שאנו נוקטים לענין שבת, שיש בישול אחר בישול בלח. ולפי זה היה לנו להחמיר בזה גם לענין בישולי גויים. מכל מקום מאחר ובלאו הכי דעת הרבה פוסקים להקל בבישול אחר בישול אפילו בדבר לח,
 
ולגבי בישולי גויים מדובר באיסור דרבנן, אם כן יש לנו לומר שספק דרבנם להקל בזה. וכן משמעות הפוסקים בראש סימן שיח, שכתבו שמותר לומר לנכרי לחמם בשבת מאכל לח שנתבשל כבר, ולא הזכירו כלל מענין בישולי גויים.
 
לכן לסיכום, מאכל שנתבשל כבר על ידי ישראל, אין בו משום בישולי גויים.

מה הדין אם היהודי מדליק את האש וגם מעביר את האוכל על האש במסעדת הגויים? כ"ו טבת תשע"ג / 8 בינואר 2013

באופן כזה אין איסור בישולי גויים.

מה הדין כאשר יש מסעדות בחו״ל, עם תעודת כשרות, אך הן פתוחות השבת?
מה הדין במקרה נוסף, שהמסעדות כשרות למהדרין, אשר סגורות בשבת, מבצעות ארועים בימי שישי בערב או שבת בצהרים בטענה שקיבלו תשלום באמצע השבוע מראש וגויים מבשלים או מחממים. האם המשגיח צריך להיות נוכח בעת החימום בשבת? כ"ה טבת תשע"ג / 7 בינואר 2013

מסעדה שפתוחה בשבת, ואין שם משגיח כשרות בשבת, ומנהלי המסעדה עצמם אינם אנשים יראי שמים, אין לאכול שם, גם אם יש שם תעודה כשרות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה