הלכה ליום רביעי י"ג סיון תשס"ז 30 במאי 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

דין נטילת ידים על דבר שטיבולו במשקה

בגמרא במסכת פסחים [דף קטו] אמר רבי אליעזר אמר רבי אושעיא כל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילת  ידיים. כלומר, הבא לאכול איזה דבר, כגון ירק, המטובל, כגון שהוא רטוב ממים שעליו ולא נתנגב, חייב ליטול את ידיו קודם אכילה זו כדין נטילת ידיים לסעודה עם פת לחם. ונטילה זו היא מתקנת חכמים.

ונחלקו רבותינו הראשונים אם גם בזמן הזה אנו מחוייבים בנטילה זו, [הואיל ועיקר טעם התקנה אינו שייך אלא בזמן שהיה בית המקדש קיים והיו נוהגים דיני טומאה וטהרה במאכלים, מה שאין כן בזמן הזה שכולנו טמאי מתים, ואין לנו אפר פרה אדומה בכדי שנוכל להטהר מטומאתינו,וכמו שעוד נבאר בעזרת ה'] אך להלכה הסכמת הפוסקים שאף בזמן הזה אנו מחויבים בנטילה זו כדי שכאשר יבנה בית המקדש במהרה בימינו, יהיו הכל רגילים לאכול בטהרה.

ומרן הבית יוסף, אחר שהביא מחלוקת הפוסקים בעניין זה, סיים, שמכל מקום לעניין ברכת על נטילת ידיים אחרי נטילה זו, יש לחוש לדברי הסוברים שאין נטילה זו מן הדין בזמן הזה,ולכן אין לברך על נטילה זו, שהרי כלל גדול בידינו, "ספק ברכות להקל". וכן אנו נוהגים בליל פסח, שקודם אכילת הכרפס המטובל במי מלח, אנו נוטלים ידינו בלא ברכה. ונטילה זו היא חובה מן הדין, וצריך כל אדם להזהר בדין זה, והמיקל שלא ליטול ידיו קודם שבא לאכול דבר שטיבולו במשקה, אין לו על מה שיסמוך.

אין האוכל דבר שטיבולו במשקה חייב בנטילת ידיים, אלא כשהמאכל מטובל באחד משבעה משקין ‏‎[משקאות] המכשירים את המאכל לקבל טומאה, וכמו שעוד נבאר,ואלו הן: יין דבש שמן חלב טל דם מים. וראשי תיבות שלהם וסימן לזוכרם: י"ד שח"ט ד"ם. ואף על פי שבזמנינו לא נוהגים רוב דיני טומאה וטהרה מאז שחרב בית המקדש בעוונותינו, מכל מקום נשארה תקנת רבותינו בטבילה זו, בכדי שכאשר יבנה בית המקדש במהרה בימינו, יהיו כולם רגילים לאכול בטהרה. [ועוד נבאר עניין זה בעזרת ה'.]

ומכאן יש להזהיר את האוכלים פירות או ירקות, וקודם האכילה שוטפים אותם במים כדי לנקותם, שצריכים ליטול ידיהם קודם אכילת אותם פירות או ירקות. אבל אם כבר התייבש המשקה שעל גבי המאכל אין צריך נטילת ידיים קודם אכילתו ואפילו אם נשארה על גבי המאכל קצת לחלוחית, כל שאין בה כשיעור טופח על מנת להטפיח, [כלומר, שכאשר נוגע בידו בלחלוחית ונרטבת ידו וחוזר ונוגע במקום אחר ונרטב אותו מקום.וזהו "טופח" כלומר נוגע פעם אחת, "על מנת להטפיח" שכשיגע שוב במקום אחר יהיו די מים על ידו בכדי להרטיב גם את אותו מקום.] אין צריך נטילה, אבל אם נשאר עליו משקה בשיעור זה, חייב בנטילת ידיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה מברכים על עוגייה טבולה רטובה בקפה? ט"ו טבת תשע"ח / 2 בינואר 2018

בורא מיני מזונות.

 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה