הלכה ליום ראשון ד' שבט תשפ"ד 14 בינואר 2024

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגביה את הקול מעט בכדי שלכל הפחות המברך עצמו ישמע את הברכה שמוציא בשפתיו. ומכל מקום בדיעבד, אם לא השמיע לאוזניו את קריאתו או ברכתו, כל שביטא בשפתיו את המילים יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך.

ומרן מופת הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שהוא הדין לגבי הברכות שבתפילת שמונה עשרה, שאף שנאמר בפסוק אודות חנה שהתפללה בלחש, "רק שפתיה נעות", מכל מקום אין הכוונה שיתפלל בלחש לגמרי, אלא יבטא המילים בשפתיו ממש, עד שיוכלו אזניו לשמוע מה שפיו מדבר. ואף שיש מחלוקת בזה בין רבותינו המקובלים, שיש מהם שאומרים שבתפלת העמידה יהיה ביטוי המילים בשפתיים בלבד, בלא הוצאת הגה מהפה. מכל מקום להלכה נכון יותר שיגביה מעט את קולו (אבל לא שישמעוהו אחרים). וכן מבואר בדברי רבינו אליעזר אזכרי בעל ספר חרדים, שהיה בעצמו מקובל וחי בסמוך לזמן מרן ורבינו האר"י, שכתב שאפילו בתפלת שמונה עשרה, לא נכון שאדם יבטא את המילים בשקט מוחלט רק במלמול שפתיו, אלא עליו לבטא את המילים בדיבור ממש. וכן פסק הגאון רבי שלום משאש זצ"ל.

על כל אדם מוטלת חובה קדושה, להרגיל את עצמו ואת בניו אחריו, להזהר שלא לברך את הברכות בחטף, וכדאי שינהגו כעצתו של ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, לחלק את הברכה לשלשה חלקים: ברוך אתה ה', ואז ימתין מעט, אלקינו מלך העולם, ושוב ימתין, שהכל נהיה בדברו. שאז, חזקה עליו שיברך בכובד ראש ללא קלות דעת וזלזול בברכות אשר חשיבותן רבה מאד.

ולענין השאלה השנייה, האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, ללא כיפה. הנה כבר דיברנו בענין זה בעבר, שנחלקו הפוסקים לגבי חיוב הליכה עם כיפה, האם הוא חיוב גמור מן הדין. אולם לעניין ברכה בגילוי ראש ללא כיפה, הדבר חמור יותר, כי בשעת הברכה יש חיוב מעיקר הדין ממש לכסות את הראש בכיפה, משום שאסור להוציא מהפה אזכרה (דהיינו שם ה') בראש מגולה. וכמו שכתבנו לגבי מי שמברך בחוף הים.

וכן פסק מרן השלחן ערוך, שאסור להוציא שם שמים מהפה בלי כיסוי ראש כמו כיפה. ולפיכך אף במקום שגם הדתיים אינם נזהרים ללכת עם כיפה, כגון על חוף הים וכדומה, מכל מקום בשעה שבאים לברך חייבים מן הדין לכסות ראשם כדת בכיפה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לברך ברכה שיש לך מעט אוכל בפה, לדוגמה, ברכה על קפה שיש לך בפה עוגיה קטנה שעדיין לא לעסת עדיין, מה הדין ללעוס מסטיק ואז לברך על משקה? כ' שבט תשפ"ד / 30 בינואר 2024

לכתחילה אין לברך כך, שנאמר, ימלא פי תהלתך. ורק מיש בטעות הכניס דבר מאכל לפיו ואינו יכול להוציאו, מותר לו לברך כאשר המאכל עדיין בפיו.

אם אדם (כמוני), שלא חובש כיפה ביום יום ורוצה לברך ואין לידו כיסוי ראש, האם מותר לאחוז ביד אחת את הדבר שרוצים לברך וביד השניה לכסות את הראש? ט' כסלו תשע"א / 16 בנובמבר 2010

שלום רב!

עליך להניח על הראש איזה דבר, כגון מגברת וכדומה, אבל כיסוי הראש עם היד אינו נחשב לכיסוי ראש.
ואשריך שאתה הולך מחיל אל חיל, ויהי רצון שתזכה לשלמות בתורה וביראת ה'.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה