הלכה ליום חמישי י"ח חשון תשפ"ז 29 באוקטובר 2026

טעות בתפלות השבת

שאלה: מי שטעה בתפלת העמידה של ערבית של שבת, ובמקום להתחיל "אתה קדשת", התחיל לומר "אתה חונן", כמו שאומרים בתפלות של יום חול, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: כפי שידוע לכל מי שרגיל בתפלה, בכל יום ויום, אנו מתפללים בתפלת העמידה תשע עשרה ברכות, ומתחילים בברכת "מגן אברהם", ולאחריה ברכת "מחיה המתים", ולאחריה ברכת "אתה קדוש". ובימות החול ממשיכים בברכת "אתה חונן", ואילו בשבתות, פותחים בברכה השייכת לשבת, "אתה קדשת" (בערבית), או "ישמח משה" (בשחרית), או "אתה אחד" (במנחה).

התשובה שהשיב רבה בר אבוה
בגמרא במסכת ברכות (דף כא.), אמר רב נחמן, כשהייתי אצל רבה בר אבוה, ראיתי שבאו אצלו אנשים, ושאלוהו, כיצד עליהם לנהוג, במקרה שטעו והמשיכו את תפלת העמידה של שבת, בברכת "אתה חונן", כמנהגם בימות החול. שלכאורה נראה, שעליהם להפסיק מיד את הברכה, ולחזור לברכה ששייכת לשבת, כגון "אתה קדשת" וכדומה.

אולם רבה בר אבוה השיבם, שעליהם לסיים את אותה הברכה שהתחילו בה בטעות, ורק לאחר מכן עליהם לחזור לברכת "אתה קדשת". וטעם הדבר, משום שברכת "אתה חונן", וכן שאר הברכות שבתפלת ימות החול, שייך לברכם גם בשבת. ורק רבותינו פטרו אותנו מלברך ברכות אלה, מפני כבוד השבת, שלא רצו להטריח בתפלה ארוכה ובבקשות יותר מדאי. אבל מעיקר הדין, היה מן הראוי לברך את כל הברכות.

ולכן, מי שטעה והתחיל בברכת "אתה חונן", עליו לסיימה, "ברוך אתה ה' חונן הדעת", ולאחר מכן ימשיך בברכת "אתה קדשת. וכן בכל מקום ששם לב לטעותו, עליו לסיים את הברכה שעומד בה, ואחר כך יחזור לברכת "אתה קדשת" (בערבית, או לברכת "ישמח משה בשחרית, או "אתה אחד" במנחה).

הטועה בתפלת מוסף
אולם מי שטעה בתפלת מוסף של שבת, והתחיל בברכת אתה חונן, פסק מרן השלחן ערוך (סימן רסח), שאינו מסיים את אותה הברכה שעומד בה, אלא יחזור מיד , לתפלת השבת, לברכת "תכנת שבת", משום שברכות התפלה של חול, אינן שייכות לתפלת המוסף כלל. וכן פסק הרמב"ם, וכן דעת הרב רבינו יונה. ועוד.

ולסיכום: מי שטעה בתפלת שבת, והמשיך בברכת "אתה חונן", עליו לסיים את אותה הברכה שעומד בה, ואחר כך יחזור וימשיך בתפלת השבת, בברכת "אתה קדשת", או "ישמח משה", או "אתה אחד". ואם אירע לו כן בתפלת מוסף, עליו לחזור מיד לתפלת השבת, ואינו מסיים את הברכה שהתחיל בה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בסימן רסח כותב בסתם שגם במוסף גּוֹמֵר אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ שֶׁטָּעָה וּמַתְחִיל שֶׁל שַׁבָּת. ויש אומרים דִּבְמוּסָף פּוֹסֵק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה.
והכלל הוא שהלכה כסתם לא? אז שולחן ערוך פוסק לסיים הברכה ובגלל סב"ל אנחנו חוששים ליש אומרים?
תודה! א' אייר תשפ"ב / 2 במאי 2022

נכון מאד. כך כתבו מרן החיד"א במחזיק ברכה, והבן איש חי, ובחזון עובדיה שבת חלק ראשון. 

מה הדין בטעויות בתפילת חג, האם להמשיך בתפילת חול /או להמשיך בתפילת החג? ט"ו אייר תשע"ט / 20 במאי 2019

דין יום טוב שווה לדין שבת בענין זה. כמו שכתב המשנה ברורה בסימן רסח.

ואם רוצה לברך את כל ה-19 ברכות, בנוסף לברכת היום בתפילת השבת, (לא במוסף כמובן), האם רשאי? ח' כסלו תשע"ד / 11 בנובמבר 2013

לא רשאי לעשות כן.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה