הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשפ"ו 5 במרץ 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אמירה לגוי בשבת

שאלה: האם מותר לנו לומר לגוי, שידליק ויכבה עבורינו את האורות בבית בשבת?

תשובה: חכמינו זכרונם לברכה, אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה עבור היהודי בשבת, וזאת למרות שהגויים לא מצווים לשמור שבת. והביאו לכך רבותינו ראיה ממה שנאמר בתורה לגבי שמירת השבת וחגים: "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", שלא נאמר "יַעֲשֶׂה", אלא "יֵעָשֶׂה", לא תעשה אתה ולא יעשה חברך הגוי את מלאכתך.

איסור מן התורה?
ונחלקו רבותינו הראשונים אם האיסור הזה הוא מן התורה, או מגזירת חז"ל, שיש אומרים שהדרשה שהוזכרה "כל מלאכה לא יעשה", היא דרשה גמורה, ויש אומרים שאין זה אלא אסמכתא (סֶמֶךְ) לאיסור שגזרו עליו רבותינו, (אסמכתא, הכוונה בזה, שהתורה לא אסרה משהו, אך רמזה לחכמים שהם יגזרו עליו). ולהלכה אנו נוקטים כדעת האומרים שאיסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, מגזירת חז"ל.

מדוע נאסרה אמירה לגוי?
בדברי רבותינו הראשונים מצאנו כמה טעמים לאיסור אמירה לגוי בשבת:

לדעת הרמב"ם, הטעם הוא כדי שהשבת לא תהיה קלה בעיני הישראל (היהודי), ויבוא לעשות מלאכה בעצמו בשבת. כלומר, אילו היינו אומרים במשך השבת לגוי, "הדלק את האור", "קח אותי ברכבת", וכיוצא בזה, כל שמירת השבת היתה מתרופפת, והיהודים היו נכשלים בעצמם בשמירת השבת.

אך לדעת רש"י, הטעם הוא אחר. כי רש"י הסביר, שהאיסור בזה הוא מפני שכאשר אנו מבקשים מהגוי לעשות מלאכה, הרי הגוי הוא שליח שלנו, והרי כלל הוא ש"שלוחו של אדם כמותו", ולכן כאשר הגוי עושה מלאכה בשליחותינו, הרי זה כאילו אנו עושים בעצמינו מלאכה בשבת. (אך גם לדעת רש"י אין זה איסור מן התורה, אלא מדרבנן).

ויש עוד טעמים באיסור זה, שהובאו בדברי הפוסקים.

לומר לגוי לטלטל מוקצה
איסור האמירה לגוי בשבת, כולל גם איסור לומר לגוי לעשות מלאכה שאיסורה הוא מדרבנן. לדוגמא, אסור לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת, אף על פי שאיסור מוקצה אינו מן התורה.

ובדינים הללו יש פרטים ופרטי פרטים רבים, שיש מקרים שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת. ולכן אדם שיש לו גוי במחיצתו, כמו אנשי חוץ לארץ, וכן אנשים מבוגרים שיש להם מטפל שאינו יהודי בבתיהם, צריכים לבדוק מבחינה הלכתית את הדינים השייכים אליהם, כדי שלא יבואו לידי תקלה.

בדורינו יצאו לאור כמה ספרים העוסקים בהלכות הללו בלשון קלה, כמו ספר חזון עובדיה של מרן זצ"ל, ספר ילקוט יוסף של הגאון הראש"ל שליט"א, וכן ישנו ספר "הליכות שבת", המסדר את כל ההלכות בלשון קלה ובסדר מיוחד, ומי שנצרך להלכות הללו יראה להביא ברכה אל ביתו וללמוד לכל הפחות באחד מן הספרים הללו.

ולסיכום: באופן כללי, הדין הוא שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה, כמו להדליק את האורות, בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה