הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשפ"ו 5 במרץ 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אמירה לגוי בשבת

שאלה: האם מותר לנו לומר לגוי, שידליק ויכבה עבורינו את האורות בבית בשבת?

תשובה: חכמינו זכרונם לברכה, אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה עבור היהודי בשבת, וזאת למרות שהגויים לא מצווים לשמור שבת. והביאו לכך רבותינו ראיה ממה שנאמר בתורה לגבי שמירת השבת וחגים: "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", שלא נאמר "יַעֲשֶׂה", אלא "יֵעָשֶׂה", לא תעשה אתה ולא יעשה חברך הגוי את מלאכתך.

איסור מן התורה?
ונחלקו רבותינו הראשונים אם האיסור הזה הוא מן התורה, או מגזירת חז"ל, שיש אומרים שהדרשה שהוזכרה "כל מלאכה לא יעשה", היא דרשה גמורה, ויש אומרים שאין זה אלא אסמכתא (סֶמֶךְ) לאיסור שגזרו עליו רבותינו, (אסמכתא, הכוונה בזה, שהתורה לא אסרה משהו, אך רמזה לחכמים שהם יגזרו עליו). ולהלכה אנו נוקטים כדעת האומרים שאיסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, מגזירת חז"ל.

מדוע נאסרה אמירה לגוי?
בדברי רבותינו הראשונים מצאנו כמה טעמים לאיסור אמירה לגוי בשבת:

לדעת הרמב"ם, הטעם הוא כדי שהשבת לא תהיה קלה בעיני הישראל (היהודי), ויבוא לעשות מלאכה בעצמו בשבת. כלומר, אילו היינו אומרים במשך השבת לגוי, "הדלק את האור", "קח אותי ברכבת", וכיוצא בזה, כל שמירת השבת היתה מתרופפת, והיהודים היו נכשלים בעצמם בשמירת השבת.

אך לדעת רש"י, הטעם הוא אחר. כי רש"י הסביר, שהאיסור בזה הוא מפני שכאשר אנו מבקשים מהגוי לעשות מלאכה, הרי הגוי הוא שליח שלנו, והרי כלל הוא ש"שלוחו של אדם כמותו", ולכן כאשר הגוי עושה מלאכה בשליחותינו, הרי זה כאילו אנו עושים בעצמינו מלאכה בשבת. (אך גם לדעת רש"י אין זה איסור מן התורה, אלא מדרבנן).

ויש עוד טעמים באיסור זה, שהובאו בדברי הפוסקים.

לומר לגוי לטלטל מוקצה
איסור האמירה לגוי בשבת, כולל גם איסור לומר לגוי לעשות מלאכה שאיסורה הוא מדרבנן. לדוגמא, אסור לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת, אף על פי שאיסור מוקצה אינו מן התורה.

ובדינים הללו יש פרטים ופרטי פרטים רבים, שיש מקרים שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת. ולכן אדם שיש לו גוי במחיצתו, כמו אנשי חוץ לארץ, וכן אנשים מבוגרים שיש להם מטפל שאינו יהודי בבתיהם, צריכים לבדוק מבחינה הלכתית את הדינים השייכים אליהם, כדי שלא יבואו לידי תקלה.

בדורינו יצאו לאור כמה ספרים העוסקים בהלכות הללו בלשון קלה, כמו ספר חזון עובדיה של מרן זצ"ל, ספר ילקוט יוסף של הגאון הראש"ל שליט"א, וכן ישנו ספר "הליכות שבת", המסדר את כל ההלכות בלשון קלה ובסדר מיוחד, ומי שנצרך להלכות הללו יראה להביא ברכה אל ביתו וללמוד לכל הפחות באחד מן הספרים הללו.

ולסיכום: באופן כללי, הדין הוא שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה, כמו להדליק את האורות, בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה