הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשפ"ו 5 במרץ 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אמירה לגוי בשבת

שאלה: האם מותר לנו לומר לגוי, שידליק ויכבה עבורינו את האורות בבית בשבת?

תשובה: חכמינו זכרונם לברכה, אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה עבור היהודי בשבת, וזאת למרות שהגויים לא מצווים לשמור שבת. והביאו לכך רבותינו ראיה ממה שנאמר בתורה לגבי שמירת השבת וחגים: "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", שלא נאמר "יַעֲשֶׂה", אלא "יֵעָשֶׂה", לא תעשה אתה ולא יעשה חברך הגוי את מלאכתך.

איסור מן התורה?
ונחלקו רבותינו הראשונים אם האיסור הזה הוא מן התורה, או מגזירת חז"ל, שיש אומרים שהדרשה שהוזכרה "כל מלאכה לא יעשה", היא דרשה גמורה, ויש אומרים שאין זה אלא אסמכתא (סֶמֶךְ) לאיסור שגזרו עליו רבותינו, (אסמכתא, הכוונה בזה, שהתורה לא אסרה משהו, אך רמזה לחכמים שהם יגזרו עליו). ולהלכה אנו נוקטים כדעת האומרים שאיסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, מגזירת חז"ל.

מדוע נאסרה אמירה לגוי?
בדברי רבותינו הראשונים מצאנו כמה טעמים לאיסור אמירה לגוי בשבת:

לדעת הרמב"ם, הטעם הוא כדי שהשבת לא תהיה קלה בעיני הישראל (היהודי), ויבוא לעשות מלאכה בעצמו בשבת. כלומר, אילו היינו אומרים במשך השבת לגוי, "הדלק את האור", "קח אותי ברכבת", וכיוצא בזה, כל שמירת השבת היתה מתרופפת, והיהודים היו נכשלים בעצמם בשמירת השבת.

אך לדעת רש"י, הטעם הוא אחר. כי רש"י הסביר, שהאיסור בזה הוא מפני שכאשר אנו מבקשים מהגוי לעשות מלאכה, הרי הגוי הוא שליח שלנו, והרי כלל הוא ש"שלוחו של אדם כמותו", ולכן כאשר הגוי עושה מלאכה בשליחותינו, הרי זה כאילו אנו עושים בעצמינו מלאכה בשבת. (אך גם לדעת רש"י אין זה איסור מן התורה, אלא מדרבנן).

ויש עוד טעמים באיסור זה, שהובאו בדברי הפוסקים.

לומר לגוי לטלטל מוקצה
איסור האמירה לגוי בשבת, כולל גם איסור לומר לגוי לעשות מלאכה שאיסורה הוא מדרבנן. לדוגמא, אסור לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת, אף על פי שאיסור מוקצה אינו מן התורה.

ובדינים הללו יש פרטים ופרטי פרטים רבים, שיש מקרים שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת. ולכן אדם שיש לו גוי במחיצתו, כמו אנשי חוץ לארץ, וכן אנשים מבוגרים שיש להם מטפל שאינו יהודי בבתיהם, צריכים לבדוק מבחינה הלכתית את הדינים השייכים אליהם, כדי שלא יבואו לידי תקלה.

בדורינו יצאו לאור כמה ספרים העוסקים בהלכות הללו בלשון קלה, כמו ספר חזון עובדיה של מרן זצ"ל, ספר ילקוט יוסף של הגאון הראש"ל שליט"א, וכן ישנו ספר "הליכות שבת", המסדר את כל ההלכות בלשון קלה ובסדר מיוחד, ומי שנצרך להלכות הללו יראה להביא ברכה אל ביתו וללמוד לכל הפחות באחד מן הספרים הללו.

ולסיכום: באופן כללי, הדין הוא שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה, כמו להדליק את האורות, בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה