הלכה ליום ראשון ט"ו סיון תשפ"ג 4 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יהודה בן אסתר ז"ל

שהיום ימלאו שנתיים לפטירתו
רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

משפחתו

חלום על עבירה – מעשה מופלא במרן זצ"ל

שאלה: חלמתי חלום שחיללתי (ח"ו) שבת. האם משמעות החלום שעשיתי עבירה ועלי לחזור בתשובה?

תשובה: רבותינו האחרונים דנו בנדון השאלה, במי שהראו לו בחלום שהוא עושה איזה איסור, האם יש ממש בדברים, שבאו להראות לו שהוא נכשל בעוון זה, או שאין לחוש כלל לדברים.

והגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן נב) הביא שהגאון מהר"ח מודעי הסתפק לגבי מי שחלם בחלומו שנשבע לשקר, האם הוא צריך כפרה. והגאון רבי חיים פלאג'י כתב שלפי דעתו אדם כזה אינו צריך כפרה על חלומו, והביא כמה ראיות לדבריו. אולם לעומתו הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן לב) כתב להחמיר בענין זה, ודחה את כל ראיות הגאון רבי חיים פלאג'י, והעלה שכשם שמי שנידו אותו בחלום, עליו לחשוש לנידוי ולעשות התרה לנידוי כמו שאמרו במסכת נדרים (ח.). כמו כן מי שרואה שעבר על איזו עבירה בחלום, עליו לשוב בתשובה ולכפר על החטא אשר חטא בחלומו.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בתשובה (יביע אומר ח"י חיו"ד סימן נח אות כד בנד"מ עמוד תמו), והביא ראיות רבות שאין לחשוש לדברי חלומות כאלה, וכמו שאמרו בגמרא (בברכות דף נה:) "חלומות שוא ידברו". והביא ראיות רבות לדבריו, ובין דבריו הביא את דברי האור זרוע שכתב, שרשב"ם העיד בשם רש"י, שהדג הנקרא "ברבוטא" הוא דג טהור. ופעם אחת הורה רבינו אפרים להתירו ואמרו לו בחלומו שהתיר שרצים באכילה. וחזר בו רבינו אפרים ואסר את הדג. וכתב הנודע ביהודה, (מה"ת חיו"ד סימן ל), שבאמת חלומות שוא ידברו, והדג טהור, אף על פי שרבינו אפרים היה צדיק וחסיד גדול וחשש להחמיר.

עוד הביא מרן זצ"ל, שהגאון רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש, אסר באכילה מין "ארבה" (חגבים) שהיו מגיעים לארצות המערב (מרוקו), והיה זקן אחד שטען נגד האור החיים, כי לדעתו החגבים הללו היו מותרים באכילה, והראו לאותו זקן בחלומו, שהוא אוכל שקצים. ומאז הפסיקו להופיע אותם חגבים במרוקו. אך לעומת זאת הגאון רבי פתחיה בירדוגו בשו"ת נופת צופים (סימן יג) כתב שהחלומות שוא ידברו, ולעולם החגבים הללו מותרים באכילה, שהרי היתה להם ליהודי מרוקו מסורת להתיר את אכילת החגבים הללו. ומה שאותו זקן חלם שמאכילים אותו שקצים, זהו משום שהוא היה חושב על כך כשהיה ער, ובחלומות ראה מה שחשב ביום. והוסיף הגאון רבי פתחיה בירדוגו, שבשנת תקמ"א, באו מן הארבה הזה חיילים חיילים לרוב, וכל היהודים פשטו ידיהם ואכלו ממנו, וסמכו על המסורת שלהם. וכן אירע עוד כמה פעמים לאחר מכן.

וסיים מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בזו הלשון: וטוב שכל אדם ירגיל את עצמו שלא לחוש כלל לדברי חלומות, שהחלומות שוא ידברו. עד כאן.

אולם יש בנותן טעם להוסיף מעשה שאירע עם מרן זצ"ל, (והובא בהקדמת ספרו טהרת הבית חלק שני עמוד יד, וכבר הזכרנו את הדברים בעבר) ואלו דברי מרן זצ"ל:

אזכרה ימים מקדם, שעלה במחשבה לפני, למעט בהופעותי ברבים למען תנועת ש"ס, כי מתי אעשה גם אנכי לביתי? ואם אין אני לי מי לי? והנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל (מחבר ספר בן איש חי) אשר בא לבקר בביתי, ופניו מאירות כזוהר החמה, נכנס לחדר הספריה, והתישב ליד השלחן, ראה לפניו שו"ת יביע אומר, והתחיל לעיין בו, וכשסיים אמר, "טוב מאד". ושאל אותי, האם הנך ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר? עניתי ואמרתי, כי עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה', ובדרך כלל אני מופיע ביחד עם הגאון רבי יהודה צדקה (שהוא קרוב משפחתו של רבי יוסף חיים). אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת ועריכת חיבורי להוציאם לאור, "שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי".

ענה רבי יוסף חיים ואמר לי, בסבר פנים יפות, טוב אשר תאחוז מזה, וגם מזה אל תנח ידך, כי יש נחת רוח מאד לפני ה' יתברך בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה, וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא. ואיקץ והנה חלום.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה