הלכה ליום שלישי ח' תמוז תשפ"ג 27 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת

הרב גד בן רבי שלמה שליט"א

שה' יתברך יזכה אותו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו
ברכה והצלחה וכל הישועות

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

אגרטל עם פרחים בשבת

שאלה: האם מותר להכניס בשבת זר פרחים לתוך כלי עם מים?

תשובה: ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשות ביום השבת היא מלאכת "זורע". והזכרנו שמבואר בגמרא שהמשקה אילנות או זרעים ביום השבת, גם כן עובר על מלאכת זורע, וכפי שהסברנו.

ומעתה נדון לגבי פרחים או הדסים שרוצים להכניס אותם בשבת לתוך כלי עם מים, או לשים מים בכלי שהם נמצאים בו, האם הדבר מותר בשבת, או שיש בזה איסור משום השקייה בשבת?

הכנסת זרעים למים בשבת
ראשית כל עלינו להסביר, כי הדבר ברור שאסור להכניס בשבת זרעים של חיטים וכיוצא בזה, לתוך כלי עם מים, כדי שהחטים "ינבטו" ויתחילו להשריש, מפני שדבר זה הוא ממש בגדר השקייה בשבת, שנוצר כאן דבר חדש על ידי הוספת המים, ולכן הוא אסור בהחלט.

ומעתה נותר לנו לדון לגבי פרחים וענפים שונים, האם מותר לשים אותם בשבת בתוך מים, או שיש בזה איסור, כשם שיש איסור בהכנסת זרעים שונים לתוך מים בשבת.

דברי הרשב"א
ובאמת שכבר בדברי הרשב"א (ח"ד ס"י ע"ג) מבואר, שמותר לשים בשבת ענפי אילנות, כגון הדסים ושאר מיני בשמים, בתוך כלי עם מים ביום השבת, ואין בכך איסור משום זורע, משום שבהכנסת ענפים לתוך מים, האדם אינו מצמיח כלום, אלא גורם שהעלים לא יתייבשו.

ואף על פי שאסור לשים חיטים או שעורים במשך זמן ממושך בתוך מים ביום השבת, זאת משום שעל ידי כך גורם לדבר חדש, שפוקעים הזרעים ומתחילים להשריש במים, אבל בענפי אילנות אין בכך איסור, מפני שאינו גורם לדבר חדש. וכן דעת המהרי"ל והרמ"א.

מחלוקת הרמ"א ומהריק"ש
אולם הרמ"א (בסימן שלו סעיף יא) הוסיף על כך בשם המהרי"ל בזו הלשון: מותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים. ומבואר מדבריו, שאף שאין איסור בהעמדת ענפי אילנות בתוך מים בשבת, מכל מקום באופן שיש בהם פרחים שנפתחים מחמת המים, נחשב הדבר להצמחת דבר חדש, וממילא יש בכך איסור משום מלאכת זורע, וכדין נתינת חיטים או שעורים במים בשבת.

אלא שהגאון מהריק"ש כתב לחלוק על דברי הרמ"א, משום שדווקא חיטים ושעורים שמצמיחים ממש דבר חדש על ידי נתינתן במים, יש בנתינתן במים איסור משום זורע, אבל פתיחת הפרחים והשושנה אינה נחשבת להצמחת דבר חדש, ולכן אין איסור בנתינת שושנים ופרחים במים בשבת. (המהריק"ש, הוא רבי יעקב קאשטרו, שחי במצרים בימי מרן הבית יוסף, ומובא שכאשר בא לקברות הצדיקים בעיר צפת, התאכסן בביתו של מרן הבית יוסף, ומרן כיבד אותו כבוד גדול, ואחר כך חזר למצרים ונפטר שם בשנת ש"ע- 1609).

הדין למעשה
ומכל מקום למעשה, הדבר לא יצא מידי מחלוקת, ולכן לעניין הלכה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם ניצני הפרחים סגורים ועלולים להיפתח במים, יש להחמיר כדברי הרמ"א שלא להכניסם לתוך המים בשבת. אבל פרחים שנפתחו כבר, או ענפים שעומדים לנוי, מותר להכניסם לתוך המים בשבת. (יחוה דעת ח"ב סימן נג, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד כה, ועוד).

ומובן שכל האמור הוא דווקא בזר פרחים או ענפי אילנות שהוכנו כבר מערב שבת לצורך השבת, לנוי או בכדי להריח בהם, אבל ענפי אילנות ופרחים סתם, הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ביום השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהמשך להלכה שפורסמה בנוגע לאגרטל עם פרחים בשבת, רציתי לשאול אם מותר להזיז  בשבת נענע שמחוברת לשורש שלה באדמה בתוך אגרטל מים, לצורך הרחה וברכה? ב' אדר תשפ"ה / 2 במרץ 2025

מותר לטלטל אותה בשבת

האם מותר להחליף מים באגרטל לגמרי במקרה של ריח רע ? ט"ז אדר תשפ"ב / 17 בפברואר 2022

באופן שאין ניצני פרחים שעשויים להפתח, מותר גם להחליף את המים לגמרי. 

אגרטל עם פרחים שהונח על שולחן השבת, ניתן להזיזו בשבת? י"ד חשון תשע"א / 22 באוקטובר 2010

שלום רב!

מותר להזיז את האגרטל עם הפרחים בשבת. ולמנהג האשכנזים, יש מחמירים שכאשר מטלטלים אותו, נזהרים שלא לנדנדו יותר מדאי, בפרט כשיש שם פרחים ושושנים. וכן מורה הגרי"ש אלישיב שליט"א. אבל מעיקר הדין, יש להקל בזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה